"מהיום, אין לכם תירוץ לכלים חד פעמיים. אנחנו שמחים לבשר על השקת גמ"ח כלים רב פעמיים למסיבות, למפגשים ולאירועים". כך נפתח פוסט ההיכרות בדף הפייסבוק של מיזם רב פעמי, שהושק בראש השנה האחרון, ומציע פתרון פשוט ומקורי למי שמקיים אירוע עם משתתפים רבים ורוצה להימנע משימוש בפלסטיק, אבל אין לו מספיק כלים רב פעמיים.
איך זה עובד? כל מה שצריך לעשות זה להגיע לסניף "רב פעמי" הקרוב, לקחת ממנו ערכת כלים, ואחרי השימוש לשטוף אותם ולהחזיר אותם נקיים לסניף או לאדם הבא שרוצה לשאול את הערכה – והכל בחינם לגמרי, תמורת ניקוי הכלים בלבד.
הסניף הראשון של "רב-פעמי" נפתח בשכונת יד אליהו בתל אביב, שכונת מגוריהם של ליטל אשכנזי רודד, מטפלת ברפואה סינית ותזונה, ובעלה אלון, שהקימו את המיזם. "בהתחלה חשבתי שרק אנשים מהשכונה יבואו לשאול את הערכה", היא מספרת, " בלב רציתי שזה יהיה גדול כמו שזה, אפילו אמרתי לבעלי שעוד יהיו לנו שלוחות בכל הארץ, אבל לא באמת חשבתי שזה יקרה. ממש לא תיארתי לעצמי שתוך חודש כבר יהיו עוד 15 שלוחות".
אשכנזי רודד מספרת שההשראה למיזם הגיעה מהאקטיביסטית השוודית הצעירה גרטה טונברג, שעלתה לכותרות לאחרונה בעקבות התנועה שהיא מובילה במטרה לגרום למנהיגי העולם לחולל שינוי במדיניות בנושא משבר האקלים. "הבכי והזעקה שלה עוררו בי משהו", היא מספרת, "אבל אני לא בנאדם של הפגנות, אני יותר בנאדם של מעשים. אז פשוט החלטתי לקנות ערכה של כלים רב פעמיים, כדי להשתמש בה כשיהיה לי אירוע משפחתי, וככה לתרום לבריאות הסביבה, לבריאות שלי ולבריאות הילדים שלי. חשבתי שגם אם אף אחד לא ירצה לשאול ממני את הערכה, אני עדיין אחזיר את ההוצאה בימי ההולדת שבהם נשתמש בכלים האלה במקום לקנות חד פעמי".
כשרות וחוסר מודעות
לפי דו"ח של עמותת "אדם טבע ודין", אזרחי ישראל מוציאים מדי שנה כ-2 מיליארד שקל על כלים חד פעמיים – בממוצע 776 שקלים בשנה למשק בית ישראלי אחד. לפי הדו"ח, לא רק שאין שינוי מהותי במדיניות ובחקיקה להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, אלא גם יש מגמת עלייה בשימוש בהם.
"בישראל יש המון שימוש בפלסטיק מכל מיני סיבות: כשרות, עצלנות, חוסר מודעות, או סתם חוסר במקום", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, "ברוב מדינות אירופה משתמשים בפחות פלסטיק חד פעמי. שם זה קורה בגלל תרבות המזון, ובמקומות אחרים נמנעים משימוש בכלים כאלה בגלל סיבות בריאותיות – הפלסטיק עלול להכיל אלפי או עשרות אלפי חומרים מזיקים שונים, בעיקר כאלו שמשבשים את הפעילות ההורמונלית, שזולגים ממנו ולולים לגרום לבעיות כמו סכרת, סרטן ובעיות פריון".
כדי לראות את השפעות הפלסטיק על הסביבה, היום כבר לא צריך לפנות למחקרים – מספיק לצאת לחוף הים הקרוב. כ-90 אחוז מהפסולת בחופים עשויה פלסטיק, ומהם כ-32 אחוז הם כלים חד פעמיים ואריזות מזון. אבל בזמן שברחבי העולם כבר מבינים את הנזק העצום שכרוך בצריכה מוגזמת של מוצרי פלסטיק חד פעמי ומחוקקים חוקים להפחתת צריכתם, ישראל נותרה מאחור, כמעט ללא כל מדיניות מסודרת או חקיקה נגד מפגע הפלסטיק החד פעמי.
הזמנות לשלושה חודשים
ערכת הכלים הרב פעמיים של אשכנזי רודד, שעלותה כ-950 שקל, מכילה עשרות צלחות, צלוחיות, כוסות, קערות בגדלים שונים, מגשים, סכו"ם ועוד, שעשויים מנירוסטה, חומר קל ונוח לשימוש רב פעמי. "אחרי שקניתי את הערכה פרסתי את הכלים על השולחן, צילמתי, וכתבתי בפייסבוק שאפשר לבוא ולקחת אותם, להשתמש ולהחזיר הכול נקי. יום אחרי שפרסמתי את היוזמה, יומן ההשאלות כבר היה מלא בהזמנות לשלושת החודשים הקרובים".
עד היום הערכה הושאלה לימי הולדת, בריתות, מסיבות שחרור ועוד. "התרגשתי במיוחד כשבני נוער ביקשו להשתמש בכלים. הערכה עברה מיד ליד, ותמיד חזרה נקיה, הכלים נראים כמו חדשים", מספרת אשכנזי רודד.
בעקבות הפרסום ברשתות החברתיות הערכה הרב פעמית הפכה ללהיט, ותושבי שכונות נוספות ביקשו להכין ערכה דומה גם בשכונה שלהם. כיום, כחודש בלבד מאז הקמת המיזם, פועלים ברחבי הארץ 16 סניפים של "רב פעמי". "פנו אליי מירושלים, מערד, מתל מונד, מרמת הגולן, ועכשיו החזון שלי הוא שבכל שכונה תהיה ערכה כזו, ושאנשים ישתמשו בה במקום לקנות חד-פעמי", אומרת אשכנזי רודד.
"המאמץ להפחית את השימוש בפלסטיק חד פעמי הוא מאוד נכון, ראוי וחשוב", אומרת ד"ר אולנובסקי, "עד היום היה אפשר לשכור כלים לאירועים, לרוב מחרסינה או קרמיקה, אבל המחיר היה גבוה מאוד ולא משתלם. היוזמה הזאת, שהגיעה מהשטח, היא מאוד ייחודית ומקורית. היא בעצם אומרת – אם תדאגו לשטיפה, לא נגבה מכם כסף בכלל. במקום לקנות חד פעמי ולייצר שקים של זבל, אנחנו רק רוצים שתשטפו כלים. אני בטוחה שיהיה ליוזמה הזאת קהל גדול של אנשים שלא נהנים לאכול בכלים חד פעמיים, בין אם מסיבות סביבתיות, כלכליות או מסיבות של נוחות. אני בטוחה שהמודל הזה יצליח".