ההוצאות השוטפות ביחד עם הוצאות החג תופסות רבים מאיתנו לא מוכנים, ואפשר כבר לחוש את המחנק הכלכלי של היום שאחרי. משפחות רבות ניצבות כעת בפני דילמות, כמו האם לקחת הלוואה? לצמצם בהוצאות? אולי נעזר שוב בהורים? ומה בכלל נכון לעשות כדי לא לחזור לכאן שוב?
"דווקא משפחות שמרגישות שאבדה להם הדרך מבחינה כלכלית יכולות לנצל את התקופה הזו של השנה דווקא לשינוי ההתנהלות הכלכלית מהיסוד", אופיר זילביגר, מומחה להתנהלות כלכלית . "כדי להפוך חוסר ודאות כלכלית להזדמנות, עלינו להתגבר על הנטייה הטבעית שלנו ולאמץ לעצמנו סט חדש של הרגלים. גם כשמדובר במאמץ גדול, הוא משתלם בטווח הארוך ומבטיח עליה הדרגתית ברמת החיים ועתיד טוב ובטוח יותר".
הלוואה היא לא אופציה
"אם פעם אחר פעם אתם נכנסים למינוס בחשבון הבנק, הלוואה תהיה בסך הכל פלסטר", טוען אופיר זילביגר, מומחה להתנהלות כלכלית. "הרי משפחה שלא מנהלת תקציב, לא מקטינה את רמת ההוצאות שלה ולכן בעוד מספר חודשים צפוי שוב להצטבר בחשבון הבנק מינוס, שיחייב אותה לקחת הלוואה נוספת".
"דווקא משפחות שמרגישות שאבדה להם הדרך מבחינה כלכלית יכולות לנצל את התקופה הזו של השנה דווקא לשינוי ההתנהלות הכלכלית מהיסוד".
איך מתחילים?
"הצעד הראשון להתנהלות כלכלית נכונה הוא להיות מודעים למצב האמיתי", הוא ממליץ. "המשמעות היא בניית מאזן ההוצאות מול ההכנסות. המטרה של בניית מאזן ההכנסות מול ההוצאות לפרטי פרטים היא לקבל את התמונה העדכנית והמלאה. רק הצעד הזה בלבד מאפשר להתבונן בנתונים בבהירות ולהתחיל לקבל החלטות טובות יותר. בהמשך, נקבע תקציב קבוע בו ניתן כתובת לכל שקל ונוציא אותו בדיוק לפני התוכנית".
למה אנחנו מפחדים מניהול תקציב?
"חשוב שתדעו שזו לא אשמתכם. מחקרים רבים העוסקים בכלכלה התנהגותית מלמדים כי ההיגיון האנושי פועל בדיוק הפוך ממה שצריך בכל מה שקשור להרגלים נכונים של ניהול הכסף", אומר זילביגר. "אנחנו מעריכים שיש לנו מספיק ידע כדי לתכנן ואז ברגע האמת אנחנו שמים לב שיש עוד הרבה דברים שלא לקחנו בחשבון כי לא היה לנו את הידע הנחוץ".
"מחקרים נוספים מראים כי אנחנו 'מתוכנתים' להעדיף הנאה בטווח הקצר על פני הטווח הארוך, ולכן, אנחנו לא באמת יודעים להעריך סיכונים ואנחנו נוטים ללכת אחרי העדר. כל אלה מקשים מאוד לשמור על עצמנו מעצמנו בהיבט של ניהול הכסף".
איך מתכווננים להצלחה?
איך מתחילים לבנות תכנית לחיים בפלוס?
"ההחלטה להתמודד עם המצב הכלכלי היא חשובה, אך אינה מספיקה כדי להצליח. על מנת להימנע מחזרה למינוס, יש צורך בתוכנית פעולה מדויקת הכוללת תיעדוף ובחירה".
"עברו על סעיפי ההוצאות השונים ותבחנו יחד כיצד ניתן לאזן את התקציב- מצב בו ההוצאות לא עולות על ההכנסות אפילו בשקל אחד. במצב בו קשה לאזן את התקציב, יש כמה צעדים אותם ניתן לקחת בחשבון, כמו למשל הוזלת עלויות מסוימות, וויתור על הוצאות פחות חשובות, סדר בהלוואות (הוזלה או פריסה שלהן מחדש) והגדלת הכנסה", הוא ממליץ.
איך להפוך את הבלתי צפוי לצפוי?
"כל הוצאה שהיא מעבר לשוטף יכולה לערער את המצב הכלכלי הרגיש ולהכניס את המשפחה עמוק (יותר) למינוס. חלק מההוצאות שאינן שגרתיות ניתן לצפות מראש ולהתכונן אליהן בהתאם", ממליץ זילביגר.
"ערכו רשימה על פי לוח השנה של כל הוצאה "לא צפויה" שהיא מעבר להוצאות השוטפות שכן נלקחו בחשבון בתקציב הראשוני שהכנתם: רישיון רכב, טיפול שנתי, חגים, חזרה ללימודים. פיתחו קופת חיסכון נזילה להוצאות השנתיות, והפרישו אליה סכום קבוע בכל חודש".
התמדה היא המפתח
"המשימה החשובה ביותר שלכם היא לעשות את אותן הפעולות בהתמדה עד שתנצחו את המינוס לתמיד. הכניסו ליומן חצי שעה בשבוע לצורך בדיקת המצב ועדכון התקציב. סכמו את ההוצאות של השבוע החולף ובחנו היכן אתם עומדים ביחס לתקציב שנקבע עבור כל סעיף".
איך רותמים גם את הילדים למשימה?
"אפשר לנצל את ההזדמנות ולתת לילדים את השיעור החשוב ביותר בהתנהלות כלכלית", אומר זילביגר. "הילדים, בניגוד למה שנראה לנו, מסוגלים להתמודד עם גבולות שנשים להם בנוגע לדברים שהם מאוד רוצים לקנות. אל תחששו - למדו אותם לקבוע סדרי עדיפויות ולהתנהל על פיהם והקנו להם הרגלים של חיסכון ודחיית סיפוקים מידיים כדי להגשים מטרות גדולות יותר".
"כדי ליצור שיתוף פעולה, העבירו אליהם אחריות בהתאם למסוגלות הנפשית והשכלית שלהם ותרגלו יחד איתם את הצעדים הראשונים. הקניית הרגלים נכונים היום תאפשר לילדים שלנו לנהל את הכסף שלהם בתבונה בעתיד ולהימנע מתאונות כלכליות".
הכותב הוא אופיר זילביגר, מומחה להתנהלות כלכלית ויוצר תכנית "משפחה בפלוס ליצירת יציבות וצמיחה כלכלית"