היום, ה-31 ביולי, מציינים ברחבי העולם ובישראל את יום פקחי הטבע הבינלאומי, המאורגן על ידי הפדרציה הבינלאומית של הפקחים. בניגוד למה שחושבים, עבודת הפקח היא הרבה מעבר לכתיבת דו"חות למי שמלכלך את הסביבה; במסגרת עבודתם הפקחים מסתובבים בשטחים הפתוחים בדגש על שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שומרים על חיות הבר ועל הצומח, עוזרים למטיילים בהכוונה בשטח ובחילוץ של אלו שנפגעו, מתריעים בפני שריפות ואף מכבים אותן, מטפלים במפגעים סביבתיים ועוד. פקחי הטבע שומרים על אחד מהדברים היקרים ביותר שיש בעולם שלנו – הטבע.
לרגל החגיגות, ניסינו להבין איך נראה יום עבודה שגרתי של פקח ולשם כך פנינו אל רשות הטבע והגנים - הגוף הממלכתי בישראל האמון על שמירת ערכי הטבע, מורשת ונוף – שסיפקו לנו כמה תמונות המשקפות את חלק מעבודתם המאתגרת והמיוחדת של פקחי הטבע בישראל.
לפי נתוני הרשות, בישראל עובדים למעלה מ-300 פקחים במאות שמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ, זאת לצד פקחים אזוריים האחראים על עשרות מרחבים ואזורים, מאות מנהלים ופקחי גנים לאומיים ושמורות טבע, וכן גם פקחי ממשק טבע-תשתיות, פקחי נזקי חקלאות, פקחי יחידה סביבתית לניטור מזיקים ואיכות מים בטבע, פקחי סיירת ירוקה ועוד.
לא עבודה של 9 שעות במשרד
אם אתם מחפשים עבודה משרדית במזגן, כזאת שמעבירים בה כרטיס ב-8:00 עד 17:00, כנראה שהעבודה הזו לא תתאים לכם. פקחי רשות פועלים מסביב לשעון - משעות הבוקר המוקדמות עוד לפני הזריחה, ועד שעות הלילה המאוחרות. בין היתר בצמוד לשעות פעילותן של חיות הבר בשטחים הפתוחים.
כדי להתקבל לעבודה כפקחים, עליכם להיות בראש ובראשונה אוהבי טבע וסביבה (וכמובן בני אדם) ולהיות עם תחושת שליחות למען שמירת הטבע בישראל. מומלץ גם להיות בעלי השכלה בתחומי הגיאוגרפיה, ידיעת הארץ, מדעי הטבע או תחומים משיקים אחרים.
"כל יום בעבודה של פקח שונה מקודמו או מזה שיבוא אחריו. בדיוק כמו הטבע", מספרים לנו ברשות, "קשה לעיתים לצפות מה יוליד יום ולוח הזמנים משתנה כל הזמן, בין אם זה חילוץ מהשטח של מטיילים שנפצעו או של חיית בר פצועה, תצפיות או סקרים אקולוגיים כגון ספירת צבאים או חיית בר אחרת, הכשרה או תחזוקת שביל ומסלולי טיול וקליטה והכוונת מטיילים. בין אם זה פעילות פיקוח ואכיפת צייד לא חוקי ופגיעה בחיות בר, השתוללות ונסיעת רכבים על חופי הים באזורים אסורים לנסיעה או אחרים".
עשינו לכם חשק? הנה כמה תמונות שמתעדות יום עבודה שגרתי במסגרת התפקיד – כאלו שגורמות למשרד שלנו להיראות אפור ומשעמם:
אשירה גרינברג, פקחית שמורת הטבע עיינות צוקים, מחזיקה בידה ציפור מסוג תורית זנבנית, שנייה לפני ששחררה אותה חזרה לטבע לאחר פעולת הטיבוע (סימון) שלה. טיבוע ציפורים מאפשר לפקחי רשות הטבע והגנים, אקולוגים וצפרים בכל העולם לנטר ולעקוב אחר תנועת הציפורים במסלולם בישראל ובעולם, במטרה לשמור על אוכלוסייתן. פעולה זו אינה פוגעת בציפורים אלא למעשה מאפשרת להגן עליהם באמצעות הניטור והמחקר.
בתמונה הפקחים שלומי פיהה, גסטון קאהן ושי קבסה, משחררים את פינטו חזרה לטבע. צב הים החום "פינטו" נסחף אל חוף זבולון בקרית-ים כשהוא באפיסת כוחות ופצוע קשה בראשו. בסיוע של מצילים בחוף הים הוא הובא לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, שם עבר שיקום ממושך והעלה כ-20 ק"ג במשקלו. עם השלמת שלבי הטיפול והשיקום הוא הושב חזרה לטבע לים הפתוח, יחד עם משדר לווייני שהוצמד על שיריונו ויסייע לנטר את נדודיו בים התיכון לצורכי מעקב ומחקר. פקחי רשות הטבע והגנים מובילים לאורך כל השנה פעולות למען צבי הים בשיתוף הציבור הרחב, ביניהן: איסוף וטיפול בצבי ים פצועים שנפלטים לחופים בכל הארץ, פעולות שמירה על קיני צבות ים המטילות בחופי ישראל, פעולות מחקר והסברה. זאת בנוסף גם לפעולה המרגשת של השבת צבי הים שטופלו בחזרה לטבע, לרוב בשיתוף הקהל הרחב. נתקלתם בצב ים פצוע? דווחו על כך למוקד שמספרו *3639.
והנה תמונה גם מהרגעים הפחות יפים של העבודה: הפקח אריה רוזנברג נושא על גבו לאורך מספר קילומטרים פגר של יעל, שמת בעקבות אסון זיהום נחל אשלים. הפגר נלקח לטובת ניתוח לאחר המוות כדי לזהות את הסיבות שהובילו למותו. זיהום נחל אשלים נגרם כתוצאה מדליפה מאחת הבריכות התעשייתיות של המפעלים באזור, שגרמה להזרמת תכולה חומצית בנחל במשך כ-48 שעות ולאורך יותר מ-20 ק"מ, תוך גרימת נזק רב לחי ולצומח. הפקחים היו בין הראשונים שהגיעו לאזור עם היוודע דבר האסון' כדי למנוע ממטיילים להגיע למען בטיחותם ולצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בחיות הבר ובצומח שבאזור. מאז האסון שהתרחש ב-2017 ועד היום, מלווים פקחי רשות הטבע והגנים יחד עם המשרד להגנת הסביבה והמפעל את פעולות השיקום של הנחל. בימים הראשונים לאחר האסון זוהו עשרות פגרי בעלי חיים שמצאו את מותם בעקבותיו, ביניהם שליש מאוכלוסיית היעלים באזור. הנזק שנגרם לצומח הוא עצום ועד היום לא ניתן לטייל במסלולי הנחל משיקולי בטיחות מטיילים.
עוד אחד מהרגעים שבהם הפקחים מצילים את החיות מפנינו נקלט במצלמה, כאשר פקח רשות הטבע והגנים ומנהל שמורת הטבע החולה אביעד בלסקי, חילץ וטיפל בשקנאי שנכרך בחוטי דייג במסגרת נדידתו, דבר שסיכן את חייו - עם השלמת הטיפול בשקנאי הוא הושב חזרה לטבע. בעונת הסתיו בכל שנה, בין 30 ל-45 אלף שקנאים פוקדים את ישראל במסע הנדידה העונתי שלהם בדרך לאפריקה. הם עפים בלהקות גדולות, שמונות מאות ואפילו אלפי פרטים. ישראל עבורם היא נקודת עצירה ותדלוק מזון חשובה כדי להשלים בשלום את הנדידה. השקנאי נחשב לערך טבע מוגן.
הפקח אסף צמח מרווה את צימאונו במהלך יום עבודה, במסגרתו בוצע סידור שביל אבנים לתצפית נחל דרגה למען המטיילים באזור. הכשרה, תחזוקה וסידור של שבילי טיולים ומסלולי הליכה, הם בין הפעילויות הרבות שמבצעים פקחי רשות הטבע והגנים, לעיתים גם בסיוע מתנדבים, כדי להכווין את המטיילים בשטח, להבטיח את שלומם ובטיחותם בשמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ וכדי לצמצם פגיעה בחי ובצומח המאפיינים כל אזור. מדובר בעבודה מאתגרת ומאומצת, בתנאי סביבה קשים - כגון חום מדברי ועבודה תחת שמש קופחת לאורך שעות ארוכות משעות הבוקר המוקדמות ועד החשכה. יחד עם זאת הסיפוק בהשלמה והכשרת שביל טיול חדש עולה על כל הקשיים.
אחת המשימות המורכבות של הפקחים היא שמירה על הניקיון. מדובר בשטחים טבעיים נרחבים לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל בהם מטיילים לאורך כל השנה מטיילים רבים. ישנם מטיילים שמקפידים לשמור על ניקיון הטבע והסביבה, אך לצערנו ישנם עדיין מטיילים שפחות מקפידים על הנושא ומשאירים כמויות עצומות של אשפה בשטח – שלא רק פוגעות באסתטיקה, אלא ממש מסכנות את בעלי החיים, מזהמות את הסביבה ואף חודרות למי התהום. בתמונה איסוף אשפה במסלול הטיול במצפה מכוור, מהמצפים היפים במדבר יהודה ובישראל בכלל.
אליקה מעטוף, פקח רשות הטבע והגנים בשמורת הטבע גמלא, משיב חזרה לטבע נשר שנפגע מהרעלה מכוונת, אשר טופל בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן ושוקם בהצלחה. הנשר הוא חיית בר מוגנת המצויה בסכנת הכחדה חמורה בישראל. מעבר להיותו חיה תנ"כית וסמל לעוצמה, הוא מתפקד גם "כסניטר של הטבע" בעל חשיבות אקולוגית משמעותית לשמירה על השטח הפתוח, מעצם היותו אוכל פגרים ונבלות. פקחי הרשות פועלים יחד עם גופים נוספים במסגרת פרויקט "פורשים כנף", ביניהם החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, ומשקיעים משאבים רבים בשמירה על אוכלוסיית הנשרים באמצעות ביסוס גרעיני רבייה של נשרים להגדלת אוכלוסייתם, מחקר וניטור אוכלוסייה, חקיקה, טיפול ושיקום נשרים פצועים, מיגון עמודי חשמל למניעת התחשמלות ופיקוח ואכיפה למניעת צייד והרעלות.
התמונה הזו נלקחה כחלק מעוד פרויקט חשוב לשמירת חיות הבר שכמעט ונעלמו מהטבע בישראל. הרשות מפעילה גרעין רבייה של ראמים בשמורת חי בר יוטבתה, ומעת לעת פקחי הרשות משחררים מספר פרטים לטבע כדי לבסס את אוכלוסיית הראמים בטבע הפתוח אזור הדרום. האתגר העיקרי שקיים היום בשמירה על האוכלוסייה המשוחררת הוא ניטור האוכלוסייה; מדובר על מספר לא גדול של פרטים (כ-100 בלבד) בעדרים קטנים, שמפוזרים על שטח מאוד גדול שרובו אינו נגיש במהלך ימות השבוע בשל שטחי אש. כחלק מהפרויקט ממשיכים לעקוב ולנטר את אוכלוסייתם ככל האפשר, בין היתר באמצעות משדרים המוצמדים לראמים ותצפיות, תוך המשך פעולות ההשבה וביסוס אוכלוסיית הראמים.
גיא לויאן, מנהל מרחב ביחידה הימית של רשות הטבע והגנים מסייע לאבקוע (צב ים שזה עתה בקע מהביצה), לעשות את צעדיו הראשונים בדרך לים הפתוח - שם יבלה את מרבית חייו. עונת הטלת הביצים של צבות הים מתחילה בחודש מאי ונמשכת עד אוגוסט, אז מתחילים האבקועים לבקוע מהביצים שבקן. במהלך עונת ההטלה ובקיעת הביצים חשוב מאוד לפקח ולשמור על סביבת החופים, כדי להגן על צבות הים שעולות אל החוף, על הקינים (והביצים שבתוכם), וכמובן, על הצבונים הקטנים שיבקעו לבסוף ויעשו את דרכם אל הים. חלק מהאבקועים הקטנים מתקשים לצאת מגומת הקן על החוף וגם כאן נכנסים הפקחים, המוסמכים לכך, לסייע לאבקועים לצאת אל הטבע הפתוח. כמעט כמו לידה קיסרית.
מדינת ישראל נמצא בתנופת פיתוח של שכונות למגורים, כבישים ותשתיות אחרות. פיתוח זה מתבצע בשטחים פתוחים בהם ישנם ערכי טבע שיש לשמרם עד כמה שניתן, במסגרת תפקידם הפקחים מבצעים פעילות פיקוח על העבודות בשטחים הפתוחים, כדי לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה. בתוך כך הפקחים מובילים פרויקטי העתקת הצומח לשטחים מוגנים, כמו פקעות למשל, וכן העתקת זוחלים למיניהם ,כגון חרדוני צב מהמחילות התת קרקעיות שלהם באזורים בהם מתבצעות פעולות הפיתוח. בתמונה יובל שגיא, פקח תשתיות במחוז דרום, במשימת פיקוח במהלך עבודות פיתוח ותשתיות.
טרור העפיפונים והבלונים שהחל בשנה שעברה וממשיך גם השנה, מהווה אתגר משמעותי לכוחות כיבוי האש ולפקחי רשות הטבע והגנים, כאשר כמעט בכל יום נשרפים עשרות דונמים ואף יותר של שטחי שמורות טבע, שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים אחרים. אירועים אלו מחייבים ריכוז מאמץ רב של כל הכוחות בשטח, לרבות של הפקחים, האמונים על שמירת ערכי הטבע והנוף, לצד לוחמי האש – כשהמטרה המשותפת היא כמובן צמצום הנזקים והפגיעה עד כמה שניתן בחיי אדם, בחקלאות בחי ובצומח. בתמונה פקחי הרשות ולוחמי האש במאמצי כיבוי שריפה בעוטף עזה באזור נחל גרר.