עיריית תל אביב החלה החודש לאסור השארת קורקינטים ואופניים שיתופיים במקומות לא מסומנים. זאת, כחלק מתקנות חדשות שמפעילה העירייה להסדרת השימוש בכלים השיתופיים בעיר, שנוכחותם הולכת וגוברת.
לאחר פרסום ההנחיות, לפני כמה חודשים, התקיימה פגישה סגורה בעירייה - ובה מחו עליהן החברות המפעילות את הכלים. בין היתר, עלתה בשיחה בעיה טכנולוגית המקשה על אכיפת ההנחיות בפועל: יכולות ה-GPS של האפליקציות של החברות בארץ אינן מדויקות מספיק כדי לדעת אם המשתמשים השאירו את הכלים במקומות המסומנים לפני נעילתם. לכאורה, גם חלה פגיעה באטרקטיביות של הכלים, שכן אחד מיתרונותיהם - שעליו התבסס בין היתר מודל החברות - הוא נוחות ההגעה ליעד.
בפגישה השתתפו החברות המפעילות לצד ארגונים הפועלים להסדרה, והיא נוהלה על ידי סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, מיטל להבי, ומנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיר, אופיר כהן. להבי שאלה את החברות האם קיים פתרון טכנולוגי לבעיה - בהנחה שהעירייה תתקין אותו והחברות ישתתפו במימונו. החברות לא ידעו להשיב על כך.
להבי אף אמרה לאחד מנציגי החברות, שקבל על המצב הנוכחי: "משתתפים בצערך, אני לא יכולה להגיד לאמא שהולכת עם ילד שאתה לא יודע איפה הקורקינט שלך. מי שלא יודע לשלוט על לקוחות שלא יהיה פה".
קונסת או סופגת?
אי השארת הכלים במקומות הייעודיים גוררת את החרמתם מצד העירייה. שחרורם עולה 63 שקל לכל כלי - ומצטבר ליותר מ-10,000 שקל בשבוע עבור חלק מהחברות. על פי נתוני העירייה, מתחילת האכיפה נרשמו כ-6,700 דו"חות למשתמשים והוחרמו כ-3,500 כלים. חלק מהחברות סופגות את ההפסדים, בעוד אחרות קונסות את המשתמשים.
בתשובה לפניית TheMarker, הסבירה חברת ווינד (Wind) כי בשלב זה אין לה מדיניות אחידה מול הרוכבים, וכל מקרה נבחן לגופו. המשתמש מחויב לצלם קורקינט שהשאיר כתנאי לנעילתו, וכאשר מגיע קנס מהעירייה נבדקת התמונה. במידת הצורך, במקרה שהמשתמש השאיר את הכלי במכוון במקום רחוק מהתא - הקנס נגבה על ידי החברה מהמשתמש עצמו.
בווינד מבהירים כי הם לא ממהרים להטיל קנסות, וכי עם הזמן ניכרת ירידה במספר הקנסות שהחברה מקבלת. החברה ציינה כי לקחה אחריות להסדרת השימוש בטרם החלה העירייה את האכיפה, ואף הטילה קנסות מבעוד מועד. היא הוסיפה כי קיים צוות שתפקידו לסדר את הכלים במרחב העירוני, וכי ההסדרה והכללים החדשים מוצדקים בעיניה.
חברת בירד (Bird), שהיתה הראשונה לפעול בעיר, סופגת את התשלום ואינה גובה אותו ממשתמשיה. מהחברה נמסר כי "אנו מצויים בשבועות הראשונים לכניסת הרגולציה החדשה לתוקף, ובאופן טבעי ישנם אתגרים העומדים בפנינו. אנו בקשר רציף עם גורמי העירייה ובשיתוף פעולה בכדי לייצר מציאות אופטימלית למשתמשי הדרך והיוממים".
בירד היא אחת החברות המרכזיות בתל אביב מבחינת היקף הכלים, וכזאת היא גם ליים (Lime). יניב גודר, מנכ"ל ליים, הסביר כי בכל הנוגע לקנסות "אנחנו מתריעים בפני המשתמשים שיש לעמוד בתנאי המשתמש ובתקנות העירוניות, ובמקרה של חניה בניגוד לתקנות או בכל הפרה של תקנון המשתמש לא נהסס להעביר את הקנס למשתמש". כך, הקנסות למשתמשים מוטלים גם ללא קשר לקנסות העירייה - וניתנים בין השאר בגין חניה החוסמת מדרכה או כניסה, יציאה מאזור פעילות החברה ורכיבה מתחת לגיל 18.
גודר הוסיף כי החברה יצאה בקמפיין הכולל חינוך לשמירה על הסדר במרחב הציבורי, ביצעה את ההתאמות הנדרשות באפליקציה על מנת ליידע את המשתמשים על התקנות החדשות, ומפעילה צוות שגרירים המסתובב בעיר.
חברת האופניים השיתופיים מובייק (Mobike) משלמת גם היא את הוצאות השחרור, ומסתפקת באזהרת הרוכבים. עם זאת, החברה מתכננת להעביר בהמשך את הקנסות למשתמשים. במובייק הסבירו כי הם מאמינים שהתקנות יביאו לשיפור השירות, ועל כן היא משקיעה בהסברה. "חשוב לנו לשמור על כללי העיר, ואנו נעשה הכל בכדי לעמוד בכללים החדשים", אמרו.
בפגישה שנערכה בעירייה העלו נציגי מובייק בעיה נוספת - תא החניה שהקצתה העירייה אינו גדול דיו עבור כליה, שנוכחותם מסיבית יותר מקורקינט. נציג החברה העלה אופציה להשארת הכלים בסמוך לשטחי התל אופן, הצעה שכהן פסל על הסף. האחרון אמר כי אם יבינו בעירייה שיש צורך בהרחבת מקומות החניה, יתווספו שטחים נוספים.
לאו (Leo), אחת מחברות הקורקינטים השיתופיים שהתמודדו במכרז בעיר, הפסיקה לפעול בה לאחר פרסום ההנחיות, ללא תיאום עם העירייה. בנוסף, משתמשים התלוננו כי מאז נכנסו ההנחיות לתוקף, בחברות מסוימות התגלו בעיות בנעילת הכלים, המצריכה נעילה טלפונית מול החברות.
להבי הדגישה את חשיבות הכלים השיתופיים לעיר: "כל מי שרואה ברכב דו-גלגלי את חולץ הפקקים העתידי, ראוי שיתייחס אליו כחלק מהפתרון הכולל של גודש התנועה בעיר ובמטרופולין כולו. נהיה חייבים להעניק מקום לכלי תחבורה אלטרנטיביים שפחות מרעישים, פחות מזהמים ותופסים הרבה פחות קרקע יקרה. הכלים האישיים כבר כאן והם צוברים פופולריות בזכות הזמינות והיעילות שלהם, ולכן אנו פועלים להסדרה של כל נושא השימוש בדו-גלגלי ובקורקינטים.
"בכל הקשור לכלים השיתופים, הם מהווים רבע מכלל הרכיבות בעיר ותואמים את חזון התנועה העירוני שתומך בתחבורה שיתופית ובמעבר מבעלות להתניידות כשירות". להבי הוסיפה כי העובדה שהכלים מתופעלים על ידי חברות דווקא מקלה על העירייה בביצוע פיקוח ואכיפה יעילים יותר.
מעיריית תל אביב נמסר כי "העומס על המדרכות בעיר ובמיוחד הסכנה להולכי הרגל הוא דבר בלתי נסבל ואנחנו נחושים לשנות זאת. ההיררכיה ברורה - הולכי הרגל הם בראש סדר העדיפות על המדרכה. העירייה פועלת לפינוי המדרכות והחזרת הסדר למרחב הציבורי, בין היתר על ידי אכיפת חניה אסורה במדרכה, הסדרת הכלים השיתופיים וסימון תאי חניה ייעודים עבורם, אך גם בהיבטים נוספים כמו הסרת תאי טלפון ישנים, הסרת דוכני פיס, הכנסת פחי מחזור ואשפה למרחב הפרטי של בניינים ואיחוד אלמנטים במרחב הציבורי".
מסין ועד ליסבון: איך מתמודדות ערים בעולם?
הראשונים שחייבו את השארת האופניים השיתופיים בחניות ייעודיות היו הסינים, לפני כשנתיים. מקומות נוספים בעולם בהם נדרשת חניה במקומות מסומנים הם מדריד, ברצלונה, סינגפור ומלגה.
בפריז נקבעו כללים המגבילים את מהירות הכלים ל-25 קמ"ש ואוסרים רכיבה על מדרכות - והקנס על הפרה הוא 135 יורו. גם פריז הקצתה שטחי חניה ייעודיים, אך אינה מחייבת חניה בהם. לפי הכללים בעיר, על החניה לא לחסור מעבר - והקנס על הפרה הוא 35 יורו.
בלוס אנג'לס מהירות הנסיעה מותרת עד 24 קמ"ש, וחל איסור רכיבה על מדרכות צרות. גם שם אין חיוב לחניה במקומות מסומנים, אך חלות הגבלות על מיקום הכלים - כמו הימנעות מחסימת מדרכות ומעברים. בגרמניה נקבעו במאי האחרון הנחיות פדרליות שאיפשרו את חזרת הקורקינטים השיתופיים, לאחר שהוצאו מכמה ערים במדינה. ההנחיות החדשות כוללות את הגבלת המהירות ל-20 קמ"ש ואיסור נסיעה על מדרכות.
בציריך נקבעו הנחיות דומות לתל אביב בכל הנוגע לחניה, אך בעקבות עזיבת המפעילות הן בוטלו. בליסבון מתבצעת אכיפה קפדנית, ובעיר העתיקה אף יש אזורים שאליהם אסור להיכנס עם קורקינט. ליסבון הקצתה ביוני האחרון כ-580 מקומות חניה עבור כלים שיתופיים ומתכננת להוסיף עוד 1,000. לפני כמה שבועות חדלה העיר מלחייב חניה במקומות ייעודיים.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
169 עובדי חיפה כימיקלים צפון יקבלו 15 מיליון שקל בגין סגירת המפעל ופיטוריהם
"בית המשפט לא מבין בסטארט־אפים": תעשיית ההיי־טק סוערת מפס"ד סייברה
