"יש לי הון מופרז ואחלוק אותו עם אחרים", אמרה מקנזי בזוס, שהסכם הגירושים שלה ממנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, הותיר אותה עם סכום אדיר של כסף ודירג אותה כאישה השלישית העשירה בעולם. מה זה מופרז? 36.6 מיליארד דולר. ואיך תחלוק, ועם מי? זמן קצר אחרי שקיבלה לידיה את הסכום, בשנה שעברה, חתמה מקנזי על "התחייבות הנתינה" (Giving Pledge), שלפיה היא תתרום מחצית מהסכום הזה לצדקה, והיתה לאישה העשירה ביותר בעולם שקיבלה על עצמה את ההתחייבות הזאת.
המיזם "התחייבות הנתינה" הוא פרויקט שהקימו ב־2010 המיליארדרים וורן באפט והזוג מלינדה וביל גייטס. העשירים המופלגים החתומים על ההתחייבות יתרמו את מחצית מכספם עד סוף חייהם ואם ירצו, גם אחרי מותם. ההנחה היא שעדיין יישאר להם ולבני משפחתם מספיק, אפילו יותר מדי. במקרה של מקנזי בזוס, למשל, יישאר בחשבונה סכום העולה על 17 מיליארד דולר.
ג'ף בזוס, מי שהיה בעלה של מקנזי במשך 25 שנה, בירך אותה בציוץ מפרגן על החלטתה, כתב שהוא "גאה" בה על כך והוסיף משהו בסגנון "תראי להם מה זה". ברם, גאוותו הרבה בה לא גרמה לו ללכת בדרכיה ולתרום מחצית מההון שלו, הנאמד בכ־114 מיליארד דולר; אפילו לא רבע או שליש.
לפני הגירושים, ואחרי שב"ניו יורק טיימס" התפרסמה כתבה שהעלתה שאלות בנוגע לחסכנות שלו בכל הנוגע למעשי צדקה ופילנתרופיה, בזוס ואשתו תרמו 2 מיליארד דולר כדי להקים קרן למען חסרי בית ורשת של גני ילדים (בזמנו, סכום זה היה 1.3% מהונו). סכום זה נתפש כקטן ביחס להון של בזוס, שמעולם לא ביטא רצון לתרום עוד ממנו. את זה אומרים לא רק קנאים שהכנסותיהם לא מתקרבות לסכומים הללו – הוא האמריקאי היחיד מבין חמשת עשירי העולם שלא חתם על ההתחייבות הזאת.
עוד פרט שמעניין לציין בהקשר זה הוא שב־2017 וב־2018 החברה של בזוס לא שילמה מיסים פדרלים לממשלת ארצות הברית בכלל; וכן שב־2010 הוא תרם 100,000 דולר ליוזמה שמטרתה היתה לחסל הצעת חוק להטיל מיסים על התושבים העשירים ביותר של מדינת וושינגטון, שבה הוא חי ובה ממוקמת חברתו.
ניסוי, טעייה ובגידה
הקשר בין בזוס למקנזי, ששם נעוריה הוא טאטל, החל אי שם בשנות ה־90, כשהוא קיבל אותה לעבודה בחברת הון הסיכון די־אי שואו. היא יזמה את הקשר הראשוני ביניהם. אחרי שלושה חודשים התארסו, וכעבור שלושה חודשים נוספים נישאו, כשהוא בן 29 והיא בת 23. בראיון למגזין "ווג", בימים הטובים שלהם, אמר הרומנטיקן: "אני חושב שאשתי היא מלאה תושייה, חכמה, פקחית וחתיכה, אבל התמזל מזלי לראות את קורות החיים שלה לפני שהכרנו, אז אני גם יודע בדיוק מה היו הציונים שלה במבחני הקבלה לאוניברסיטה".
האוניברסיטה המדוברת היא אותה אחת שהוא הלך אליה, פרינסטון היוקרתית. את לימודיה סיימה מקנזי טאטל בהצטיינות יתרה, ושם גם למדה כתיבה יוצרת אצל הסופרת כלת פרס נובל, טוני מוריסון (שהלכה לעולמה בחודש שעבר). לאחר מכן כתבה שני ספרים: "המבחן של לותר אולברייט", שראה אור ב־2005, ועליו זכתה בפרס הספר האמריקאי, ו"מלכודות" ב־2013. לזוג ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. בעיתונות האמריקאית ציינו שעל אף הונם, מקנזי ניסתה לשמור על שגרה רגילה, שבה היא אספה את ילדיה מבית הספר במיני וואן מתוצרת הונדה.
כשהודיעו השניים על גירושיהם, הם כתבו כי עברו "תקופה ארוכה של ניסוי וטעייה בפרידה לפני שבחרו בגירושים". אך עד מהרה הצהובונים האמריקאיים נידבו פרשנות מקבילה, לפיה מנכ"ל אמזון ניהל רומן עם מנחת תוכניות הריאליטי לורן סאנצ'ז. כך או כך, הנישואים הסתיימו במה שהתקשורת העולמית כינתה "הגירושים היקרים בהיסטוריה".
במאמר שהתפרסם באתר האקדמי The Conversation, אחרי שמקנזי בזוס הודיעה על ההחלטה לתרום מחצית מהונה, כתבה אליזבת ג'י דייל מאוניברסיטת סיאטל כי המעשה שלה הוא טיפוסי לנשים במעמדה, וחיזקה מחקרים מן העבר שלפיהם נשים תורמות יותר לצדקה.
במחקר שעשתה דייל, היא מיפתה את הצעדים הפילנתרופיים של נשים תורמות. עד לאחרונה הן שמרו על פרופיל נמוך, היא כותבת. לרוב מעשי הנדבנות נשארו בצלם של המהלכים העסקיים של הגברים, שהם בדרך כלל המנהלים ובעלי התאגידים. רק ב־2019, כשפרסמה מלינדה גייטס את ספרה על מאמציה להעצים ולחנך נשים ובנות ברחבי העולם בעזרת תרומות, עניין זה קיבל ביטוי.
לפי המאמר, גם אצל הזוג צוקרברג, פריסילה צ'אן, אשתו של מייסד פייסבוק, רופאה במקצועה, היא זו שמנהלת את מיזם צ'אן־צוקרברג, שהוקם ב־2015 עם מניות פייסבוק בסך 45 מיליארד דולר. אלמנתו של סטיב ג'ובס, לורן פאואל ג'ובס, מממנת מגוון של עמותות לא למטרות רווח דרך קולקטיב אמרסון שהקימה. דייל מציינת בהקשר זה גם את ג'ואן קרוק, אשתו של מייסד מקדונלדס, כנדבנית גדולה.
עבור מי שממהרים לזלזל בתפקיד הלכאורה המסורתי שהנשים הללו ממלאות – לתת את הכסף לאחרים, במקום לעשות אותו, דייל מציינת ברשימת הנדבניות גם נשים שצברו את הונן לבד. בין התורמות הגדולות נמצאת אופרה וינפרי, העומדת בראש מעצמת בידור; ושרה בלייקלי, מייסדת חברת ההלבשה התחתונה ספאנקס, שחתמה על התחייבות נתינה.
זאת לא תופעה חדשה. גם לפני 100 שנה נשים שהתעשרו דרך נישואים או שירשו את הונן, לצד נשים שהרוויחו אותו בעצמן, דאגו להחזיר לקהילה בנדיבות ובנדבנות. מרגרט אוליביה סייג', לדוגמה, ייסדה את קרן ראסל סייג' ב־1907, לאחר שירשה 75 מיליון דולר (סכום השווה לכ־2 מיליארד דולר של היום) מבעלה שהיה ידוע לשמצה בקמצנותו, ועם הירושה הזאת התמקדה בקידום נושאים כמדעי החברה וחינוך, נכתב במאמר.
עוד מספרת דייל במחקרה כי חלק מהנשים הנדבניות ביותר הן נשים אפרו־אמריקאיות, ובכך היא מחזקת מחקרים שלפיהם נשים עשירות נוטות לתרום יותר ממקביליהן הגבריים. מאדאם סי־ג'י ווקר, שהתעשרה ממוצרי שיער לשוק האפרו־אמריקאי שלקה בחסר, ונחשבת המיליונרית האמריקאית הראשונה שצברה את הונה במו ידיה, והיא אחת היזמיות האפרו־אמריקאיות הראשונות, נתנה מענקים משמעותיים לארגון זכויות האזרח האפרו־אמריקאי, לכנסיות ולמכללות של קהילתה.
גם בפילנתרופיה, הגברים עדיין שולטים
אם בוחנים את המספרים, גברים הם עדיין הרוב גם בתחום הפילנתרופיה; זה נובע מהיותם בעלי ההון. רק 6% מהחתומים על התחייבות הנתינה הן נשים, לעומת 37% גברים. שאר ה־57% הם זוגות בעלי הון שחתמו על השבועה ביחד.
עם זאת, ממחקר ממשלתי שנעשה ב־2018 בארצות הברית על פילנתרופיה ומעשי התנדבות במשקי בית של עשירי אמריקה עולה כי 93% מהנשים בעלות ההכנסה הגבוהה (מעל מיליון דולר) תרמו באופן קבוע, לעומת 87% מהגברים במעמד זהה. התחומים הפופולריים ביותר לתרומה היו טיפול ומחקר רפואי. עוד נתון שהמחקר הזה מצא ומצוין בדו"ח "פילנתרופיה של בעלי הכנסות גבוהות" הוא ש־92% ממשקי בית של אפרו־אמריקאים עשירים תורמים על בסיס קבוע לצדקה; וכי אפרו־אמריקאים והיספנים נוטים לתרום יותר לעמותות דתיות.
נתונים אלה חיזקו מחקר מלפני כעשר שנים של מכון לדבורי, שמצא כי נשים תורמות כמעט פי שניים מהונן לעומת גברים. לפי המחקר נשים נוטות לתרום 3.5% מהעושר שלהן לצדקה, בעוד שגברים נוטים לתת רק 1.8% ממנו.
עוד לא ידוע לאילו מטרות מקנזי בזוס מתכוונת לתרום. ידוע רק שבנוסף לתמיכה בילדי גנים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך ולחסרי בית שתרמה להם יחד עם בעלה לשעבר, היא תומכת כלכלית בקידום נושאים כשוויון בנישואים, מהגרים לא מתועדים, מלחמה בבריונות ומחקר רפואי של סרטן ואלצהיימר. "אמשיך להפעיל שיקול דעת בנוגע לפילנתרופיה. זה מצריך זמן, מאמצים ואכפתיות", אמרה עם הכרזתה על התרומה. "אך לא אחכה. אמשיך לפעול עד שהכספת תהיה ריקה".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker
כתבות נוספות:
"באים אלי מועמדים עם 4-5 הצעות עבודה": כך זינק מספר ההיי-טקיסטים הערבים
רוב עצום של הישראלים נמצאים במינוס - אבל פורעים חובות כמו שעון