לאיריס שוורץ נמאס לחפש לעצמה חולצות במידות גדולות, אז היא החליטה לעשות מעשה ולהתחיל לתפור בעצמה לעצמה. שוורץ, מדריכה לאומנות ומעצבת אקססוריז בת 55 מתל אביב, לא הצליחה למצוא איפה לקנות בגדים. "אני אוהבת להתלבש יפה ויש לי טעם וסגנון משלי שלא מצאתי בחנויות בארץ", סיפרה ל-mako, "או שזה גדול מדי, או שזה ארוך מדי, בדים בהדפסים לא מחמיאים. החלטתי ליצור חולצות בטעם שלי".
שוורץ, שעד היום תפרה וסרגה בעבודת יד מוצרי טקסטיל לחדרי ילדים כמו נחשושים, שמיכות טלאים ושטיחים, התחילה לתפור בעצמה חולצות לפי סגנונה האישי ויצרה ליין של חולצות במידות 46-56. "פניתי לתדמיתנית שעזרה לי לתרגם את הציור שלי לגיזרה לתפירה, ויצרתי חולצות אסימטריות, מעניינות, עם פתחים. חולצות שגורמות לי להרגיש יפה". אבל במקום לפתוח בוטיק, החליטה שוורץ לחסוך בעלויות – ופשוט לנסות להגיע ישירות אל הצרכנית. בשבועות האחרונים היא מסתובבת ברחובות תל אביב ומוכרת חולצות לעוברות ושבות, במחיר 180 לחולצה.
"בהתחלה חליקתי לנשים בהן נתקלתי ברחוב גלויה של העסק, וכשהתחילו לשאול שאלות ולהתענין התחלתי לקחת איתי תמיד בתיק כמה חולצות, ולמעשה התחלתי למכור ברחוב". הנשים ניגשות למדוד בשירותים של מסעדה סמוכה, מאחורי עץ גדול – ויש גם כאלה שמודדות על חולצה קיימת. שוורץ מספרת שהתגובות מגוונות – אבל שבגדול, הולך לה לא רע.
השיטה מוכיחה את עצמה, ומסתבר שבכל מקום אליו שוורץ מגיעה יש ביקוש לחולצות במידות גדולות - בשבוע שעבר, למשל, היא ביקרה בניחום אבלים בשבעה - ומכרה שלוש חולצות. "כשפונים לאנשים ברחוב זה קצת קשה, כי הם חושבים שהולכים לבקש מהם כסף או תרומה", היא מספרת, "אבל יש כאלו שזורמות איתי, וההכנסות הן נטו לכיס. הלקוחות מתחילות להמליץ מפה לאוזן ואני נהנית מבאזזז לא רע בכלל".