חודשים ספורים לפני הזרמת הגז מלווייתן לחברת החשמל הירדנית, נחשפים פרטים חדשים ביחס לתמחור הגז בעסקה: אזרחי ירדן ישלמו על הגז מחיר נמוך מהישראלים — כך עולה מחוזה המכר שנחתם בין השותפות בלווייתן — באמצעות חברת השיווק של נובל אנרג'י — לבין חברת החשמל הירדנית (NEPCO), בעקבות חשיפת הפרלמנט הירדני והמחאות במדינה נגד מתווה העסקה.
במסגרת החוזה נקבע כי מחיר הבסיס לגז הישראלי, שמוצמד למחיר חבית נפט מסוג ברנט, יעמוד על 5.65 דולרים ליחידת חום. בהתאם למנגנון ההצמדה, מחיר הגז כיום עומד על כ–6 דולרים — נמוך ביחס למחיר של 6.3 דולרים ליחידת חום שמשלמת חברת החשמל הישראלית על גז ממאגר תמר.
הסכם רכש הגז מלווייתן ל-NEPCO נקב במחיר בסיס של 5.65 דולר ליחידת חום, וזאת בשעה שמחיר נפט מסוג ברנט נמוך מ–30 דולר לחבית. באם המחיר עולה לטווח של 30–50 דולר, המחיר גדל בפרמיה מסוימת, בהתאם לנוסחה שנקבעה. באם מחיר הנפט מגיע ל–50–70 דולר, מחיר הגז עולה ל-6 דולרים. בהמשך נקבעו מדרגות שונות, המבוססות על נוסחאות, עד לתקרה של 11 דולר.
מחיר חבית נפט מסוג ברנט עומד כיום על 58 דולרים — כך שאם ההסכם היה מיושם, מחיר הגז היה 6 דולרים. המחירים בחוזה כוללים גם את עלות ההולכה בצד הישראלי, שאותה משלמות השותפות בלווייתן לנתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז).
לפי הערכות, מדובר בעלות גבוהה יחסית מאחר שנתג"ז בנתה צינור מיוחד עבור הייצוא. כלומר, עלות הרכש בפועל נמוכה ביחס למחירים שנקבעו בחוזה. ועדת ששינסקי קבעה בעבר שספק גז מישראל לא יוכל לייצא במחיר נמוך מזה שבו הוא מוכר בממוצע גז במשק המקומי. בסביבת השותפות בלווייתן, ציינו שהשותפות עומדות הן בתנאים שקבעה ועדת ששינסקי והן בתנאי מתווה הגז: "לפי ששינסקי, המחיר הממוצע במשק חייב להיות נמוך ממחיר הייצוא. לפי המתווה, השותפות מחויבות שנוסחת בז"ן (המוצמדת לברנט) במשק המקומי תהיה נמוכה ממחיר הייצוא. שני התנאים מתקיימים", מסר גורם מקורב לשותפות.
ארצות הברית העניקה ערבויות למימוש הרכש
במסגרת ההסכם, ממשלת ארה"ב העניקה לממשלת ירדן ערבויות לתשלום התחייבויות NEPCO, וכן נתנה לנובל ערבויות לביצוע ההסכם — כך שאם חברת החשמל הירדנית לא תצליח לשלם או ליישם את הסכם רכש הגז, ממשלת ארה"ב רשאית להעביר לישראל חלק מכספי הסיוע של ירדן. עוד עולה מהמסמך שגם אם ירדן תגלה עתודות גז משלה, היא לא תוכל להוריד את שיעור הרכש מלווייתן ביותר מ–20%.
לפי ההסכם, ירדן תוכל לצאת מהסכם הגז — אך זאת תוך תשלום קנסות משמעותיים — 1.5 מיליארד דולר אם הסיום ייעשה ב–5 השנים הראשונות; 800 מיליון דולר — בין השנה החמישית לעשירית, ו–400 מיליון דולר לאחר השנה העשירית. המבקרים את ההסכם מדגישים כי ירדן יכולה כיום לרכוש גז נוזלי (LNG) בשוק העולמי במחיר זול מאשר בחוזה עם לווייתן. בעת חתימת החוזה, מחיר הגז הנוזלי בשוק העולמי היה גבוה יותר.
לפני כשנתיים וחצי חתמו השותפות בלווייתן — נובל אנרג'י, דלק קידוחים ורציו — על חוזה אספקת גז ל–NEPCO. מדובר בחוזה העוגן של לווייתן למכירת 45 מיליארד מ"ק גז (BCM) במשך 15 שנה (כ–3–3.5 מיליארד מ"ק בשנה), בהיקף של עד 10 מיליארד דולר, לפי הערכת השותפות בלווייתן. מכירת הגז תיעשה באמצעות חברת שיווק — חברה בת של נובל אנרג'י — שאינה רשומה בישראל, אלא באיי קיימן.
"לבטל את העסקה עם האויב הציוני"
כבר כשנחתם ההסכם, הוא נתקל בהתנגדות עממית רחבה בירדן, ובבירה עמאן נערכו הפגנות מחאה נגדו. למעשה, מאז 2016 פועלת בירדן קבוצת מתנגדים להסכם, שמובילה "קמפיין לאומי להפיכת עסקת הגז עם הישות הציונית". הקבוצה כוללת איגודים מקצועיים, מפלגות אופוזיציה ועורכי דין.
המתנגדים אף פנו לבית המשפט בבקשה "לעצור כל עסקה משפטית ועסקית הקשורה לחוזה, כולל עבודות כמו הנחת צינורות; לבטל כל רכישות הקרקע שבוצעו לצורך הפרויקט, כך שכל הקרקעות שנתפסו יוחזרו לבעליהן; וכן לפעול לכך שהממשלה תבטל העסקה — מבלי לשלם קנסות".
במארס האחרון גם חברי פרלמנט בירדן קראו לבטל את הסכם הגז עם ישראל. דובר הבית התחתון של הפרלמנט, עאטף טראוונה, אמר כי כל שכבות החברה במדינה וחברי הפרלמנט מתנגדים להסכם שנחתם עם "הישות הציונית", וביקש כי ההסכם יבוטל "בכל מחיר". חלק מחברי הפרלמנט אף קראו לתבוע את הממשלה על כך שחתמה על ההסכם עם ישראל מבלי לקבל את אישור הפרלמנט.
חברי הפרלמנט קראו לממשלה לחפש מקורות אנרגיה חלופיים במדינות ערב, בטענה כי העסקה עם ישראל מאיימת על ביטחון האנרגיה של ירדן ומשרתת את "כלכלת הכיבוש" הישראלית. ממשלת ירדן החליטה להעביר את העסקה לבית המשפט החוקתי כדי שיכריע אם הוא לא נוגד את החוקה. ואולם, טראוונה השיב בתגובה: "בית הנבחרים תומך בביטול העסקה עם האויב הציוני, ללא קשר לדעתו של בית המשפט".
כיום ירדן מייבאת גז ממצרים. בתחילת 2019 החלה המדינה לייבא גז מצרי דרך צינור הגז בסיני. הגז המצרי משמש לייצור חשמל, ומהווה מקור אלטרנטיבי ונוח יותר מבחינה פוליטית לגז מישראל. החל מתחילת מארס מצרים מספקת לירדן 350 מיליון רגל מעוקבת ביום — השקולה לכמות שנתית של 3.5 מיליארד מ"ק.
באפריל השנה, העיתון "א־שרק אל־אווסט" ציטט גורמים בכירים רשמיים בירדן שטענו כי המלך עבדאללה קיבל דו"ח שמנתח את עסקת הגז עם ישראל, והמשמעויות של המשך או הקפאת ההסכם. לפי הדיווח, עמאן עשויה להשתמש בהמלצות הדו"ח כדי להגביר את הלחץ על ישראל — ייתכן במטרה להפחית את מחיר הגז בעסקה — וכן במטרה להתמודד עם הלחץ הפנימי של הפרלמנט בירדן, שדוחף לביטול ההסכם.
החוזה של שותפות תמר יתחיל רק ב-2021
החוזה בין השותפות בתמר לחברת החשמל הישראלית נחתם באמצע 2012 ל–15 שנה ולכמות מרבית של 99 מיליארד מ"ק של גז טבעי. בחוזה נקבע מחיר בסיס של 5.042 דולרים ליחידת חום. מחיר הגז מבוסס על נוסחה שחברת החשמל הציעה לרשות החשמל, הכוללת הצמדה למדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) — ולא למחירי הנפט בעולם, בהתאם לדרישה של רשות החשמל. כאמור, המחיר עומד כעת על 6.3 דולרים ליחידת חום.
על פי ההסכם עם תמר, חברת החשמל יכולה לדון בהורדת המחיר ב–35% בשתי פעימות: הראשונה ב–2021, ובה תידון אפשרות של שינוי המחיר בשיעור של עד 25% לשני הכיוונים (העלאה או הורדה); ושינוי נוסף, ב–2024, של 10%. יצוין כי באחרונה זכה לווייתן בחוזה למכירת גז לחברת החשמל לאספקה של 3-4 מיליארד מ"ק לתקופה של שנתיים, החל מהזרמת הגז מלווייתן. המחיר בחוזה נקבע על 4.79 דולרים — המחיר המקסימלי האפשרי לפי הנוסחאות שנקבעו ב"מתווה הגז". מהשותפות בלווייתן לא נמסרה תגובה.
הכתבה המקורית פורסמה ב "TheMarker"
לכתבות נוספות באתר:
הקיבוצניקים שבדרך לאקזיט של 100 מיליון שקל - בזכות הטפטפות
"בית המשפט לא מבין בסטארט־אפים": תעשיית ההיי־טק סוערת מפס"ד סייברה