משרד האוצר בודק כיצד חרגה עלות הקמת מתקן להשבת מים בעמק הירדן ב-160 מיליון שקל לעומת האומדן המקורי. ההתייקרות נחשפה לראשונה ב"גלובס" במסגרת כתבה שפורסמה בחודש שעבר על מי השתייה בטבריה.
מדובר במתקן שבונה אגודת המים של יישובי עמק הירדן ליד דגניה שעלותו המקורית עמדה על 217 מיליון שקל. מועצת רשות המים דנה בישיבתה בחמישי האחרון בבקשת אגודת המים לאשר תוספת תקציב לפרויקט בגובה כ-160 מיליון שקל. מחצית מהסכום תמומן על-ידי צרכני המים באמצעות תעריפי המים מאחר ומדובר במתקן המטפל בהשבת מי קולחין.
לפי הדיווח, נציג האוצר פנה לפני הדיון לחברי המועצה וביקש לעכב את אישור התקציב הנוסף עד להשלמת הבדיקה שעורך החשב הכללי בנושא. ואולם המועצה החליטה לתת לפרויקט "אישור עקרוני" וזאת בכפוף לתוצאות הבדיקה הנערכת בחשכ"ל. הבדיקה בוחנת היבטים פיננסיים של הפרויקט.
בכתבה שפורסמה ב"גלובס" בחודש שעבר צויין, בין היתר, כי נדרשת השקעה נוספת במתקן ההשבה לצורך התקנת מערכות התפלה - זאת בגלל רמת המליחות החריגה של מי הקולחין של טבריה, הנובעת מריכוזי המליחות החריגים של מי השתייה שמסופקים לתושבי העיר. שיעור המליחות במי השתייה של טבריה עולה בשנים האחרונות בגלל עלייה בריכוזי המלחים במי הכנרת והוא מגיע לכ-300 מ"ג לליטר, לעומת 20 מ"ג לליטר במי השתייה שמספקים מתקני ההתפלה. בעבר עלתה הצעה להקים מתקן התפלה עבור תושבי טבריה אולם ברשות המים מעדיפים לממן את הקמת המתקן בדגניה. מנכ"ל רשות המים גיורא שחם הוא תושב המושבה כנרת, החברה באגודת המים עמק הירדן מה שעשוי לעורר שאלה של ניגודי עניינים.
ממועצת רשות המים נמסר כי "האוצר חתום עם הסיכום התקציבי והקצה לטובת הפרויקט כספים. הטענה כי הוא מתנגד לפרויקט אינה נכונה. מנהל הרשות אינו חקלאי או חבר אגודה. תושבותו במושבה כנרת אינה מעלה כלל שאלה של ניגוד עניינים".
הכתבה המקורית פורסמה בגלובס