שר הביטחון אהוד ברק התייחס הבוקר לדחיית התרגיל הצבאי שתוכנן להיערך עם האמריקנים, קיבל על עצמו את האחריות לקיומו במועד מאוחר יותר והתעקש כי הסיבה למהלך נובעת אך ורק בשל יכולותיו של צה"ל להיערך טוב יותר לתמרון בחודשי הקיץ. זאת, למרות שתכנונו ארך כ-18 חודשים לפי גורמים במערכת הביטחון.
בריאיון לתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל דחה ברק את הטענות כי ההחלטה לבטל את התרגיל, שאמור היה להיערך בשבועות הקרובים, התקבלה בהפתעה רבה בקרב כל הצדדים. "זו לא הייתה הודעה של הרגע האחרון. היינו בקשר במשך שישה שבועות עם הפנטגון בנושא הזה ועם הקולגה שלי (שר ההגנה האמריקני) פאנטה. מי שצריך - קיבל עדכון על זה".
ברק הזים את הטענות שלפיהן הוחלט על דחיית התרגיל, בין היתר, בשל שיקולי תקציב ומחשש שהדבר יגרור תגובה קשה באירן לנוכח רגישות הנושא בימים אלה. "עלו שיקולים שונים, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שנכון יותר להעביר את התרגיל לחצי השני של השנה", אמר שר הביטחון - והסביר: "הצורך הזה הגיע יותר ממני מאשר מפאנטה. זה יאפשר להכנות להימשך יותר זמן ולהיות מקיפות יותר".
שר הביטחון הדגיש גם כי ההחלטה התקבלה בזכות "מחשבה שלנו שהתרגיל יכול להתקיים בחצי הראשון (של השנה) ויכול להיות בשני. אני הגעתי למסקנה, לפני שבועות ארוכים, שכדאי שהוא יהיה בחצי השני של השנה. זה הכל".
ברק התייחס גם לאפשרות של תקיפה באירן ואמר כי "עדיין לא קיבלנו שום החלטה בנושא, אנחנו רחוקים מאוד מלהתקיף את אירן".
גורם אמריקני בכיר לחדשות 2: הדחייה התקבלה בהפתעה מוחלטת
גורם בכיר בצבא ארצות הברית הביע תמיהה בשיחה עם חדשות 2 לנוכח ההחלטה בישראל לדחות את התמרון הגדול שתוכנן להיערך בין הכוחות האמריקנים לצה"ל בשבועות הקרובים, תרגיל שאמור היה להיות חסר תקדים בהיקפו.
אותו גורם, הממלא תפקיד בכיר בפיקוד המרכזי האמריקני (יוקום), הגוף שעמו אמור היה צה"ל לקיים את התרגיל, אמר כי הוא ועמיתיו קיבלו את הפרסומים בישראל בדבר דחיית התמרון המשותף למועד בלתי ידוע, שייקבע ככל הנראה לתקופת הקיץ, בהפתעה מוחלטת.
הבכיר סיפר כי אכן התנהל עם הצד הישראלי דיאלוג באשר לכדאיות קיום התרגיל, אך הודעת הביטול עוררה הפתעה בשל העובדה כי בין הצדדים לא התקבלה כל החלטה סופית בנושא.
למרות דבריו של ברק, הביעו גם גורמים בכירים בישראל שהיו מעורבים בהכנות לתרגיל, תדהמה לנוכח ההודעה על דחייתו. בניגוד לטענות שהציג שר הביטחון, הם אמרו כי איש לא שיתף אותם בשיקולים שהובילו להחלטה והזהירו כי למהלך יהיו השלכות מינהליות, כלכליות ותכנוניות רבות. נוסף על כך, התעקשו שם כי עד כה לא התקבלה כל הנחייה כיצד לפעול בנושא.