חיל האוויר השקיע לא מעט כסף בהעתקת בסיס החיל בנתב"ג, בח"א 27, לנבטים. בין היתר נסלל מסלול המראה חדש, נבנו חניות למטוסים, הועתקו טייסות תובלה והכל בעלות של רבים על חשבון משלם המסים. אז מדוע, חמש שנים אחרי הפינוי, הבסיס הישן עומד ריק ונטוש למרות שהתעשייה האווירית ורשות שדות התעופה מבקשות לעצמן את השטח?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הבסיס נמצא בנתב"ג, מצפון להאנגרים של התעשייה האווירית, ממזרח למסלול הנחיתות. הממשלה החליטה ב-2002 לפנותו דרומה כדי לחזק את הנגב ולתת את השטח בנתב"ג לרשות שדות התעופה ולתעשייה האווירית, ששתיהן משוועות לשטחים נוספים בשדה לצורך הרחבת פעילותן. בהסכם שנחתם בין משרד האוצר ומשרד הביטחון הבסיס היה אמור לעבור כשהוא נקי מכל מבנה או חפץ בדצמבר 2009. למרות זאת, היום, הבסיס עומד נטוש ומוזנח (על מבניו) באחד השטחים היקרים ביותר בישראל.
בסוף 2009 הבסיס אכן עבר לנבטים, החיילים עזבו אותו, המטוסים המריאו ושעריו ננעלו. למרות זאת, משרד הביטחון עדיין לא העביר את הבסיס לידי רשות מקרקעי ישראל כפי שנקבע בהסדר הפינוי. המבקר מציין כי משרד הביטחון השאיר במקום מבנים ותשתיות ולא פעל לניקוי הקרקע שזוהמה במשך שנים על ידי הצבא. כתוצאה מכך, רשות שדות התעופה והתעשייה האווירית שזקוקות לשטח לא יכולות להשתמש בו.
מדוע נעצר סקר הזיהום?
הצבא החליט שלא להמשיך בסקר זיהום במקום, למרות ממצאים שהעידו על זיהום משמעותי בכל מקום שנבדק - ועצר את כל הפעולות לשיקום הקרקע והחזרתה למנהל, כנדרש. הדבר נעשה בלי שהצבא תיאם את הדבר עם המשרד להגנת הסביבה ועם רשות המים שהיו אמורים לאשר את השיקום הסביבתי בבסיס. בינואר 2010 משרד הביטחון הודיע כי רשות שדות התעופה והתעשייה האווירית מוכנות לקבל את הבסיס כמו שהוא (בנוי ומזוהם), הודעות אלו לא עלו בקנה אחד עם העובדות, והן הציגו בפני רשות מקרקעי ישראל תמונת מצב מטעה.
מאז דרישת רשות מקרקעי ישראל ממשרד הביטחון, על בסיס הסדר הפינוי, לפנות את הקרקע ולנקותה המנהל לא פעל מול משרד הביטחון לקבל את הקרקע, ולא הייתה יוזמה לפעילות כדי לחייב את המשרד למלא אחר התחייבויותיו. ניסיון לקדם הסדר מול התעשייה האווירית ורשות שדות התעופה מצד אגף התכנון בצה"ל לא הסתיים עד המועד האחרון שנקבע.
רשות המקרקעין שהייתה אמורה לזרז את פינוי הקרקע, הסכימה לנהל את המגעים בין הגופים אך בפועל לא עשתה דבר. היא הסירה מעליה את האחריות לניקוי הקרקע ולזירוז הפינוי והמבקר קובע כי זאת התנהלות שאינה תקינה. כל זאת, במקביל, לכישלון המשא ומתן בין משרד הביטחון לתעשייה האווירית ורשות שדות התעופה. חיל האוויר ביצע הערכות שגויות של עלות פינוי המבנים, בגלל שמשרד הביטחון לא העביר לו הצעה לפינוי מטעם התעשייה האווירית.
המסמך הצבאי: "מידע חסר, רב הנסתר על הגלוי"
ארבע שנים מאז חתימת ההסדר, ולצד הבדיקה מצד מבקר המדינה, הנחה סוף סוף משרד הביטחון את חיל האוויר ואגף התכנון לפנות את הקרקע ולהחזירה למנהל עד סוף 2014. חיל האוויר, נכון למועד הביקורת, טרם החל בפינוי השטח ממבנים ומתשתיות או במיפוי גבולות הזיהום הקיים בשטח הבסיס - טרם התברר היקף הזיהום בקרקע וטרם הוערכה חומרתו, וגם לא ניתן לדעת אם במשך השנים הזיהום התפשט וחלחל למי התהום. גם פרק הזמן לפינוי לא תואם עם המנהל.
למרות פניות חוזרות ונשנות של המשרד להגנת הסביבה לצה"ל ולמשרד הביטחון בדרישה לקבל את תוצאות הזיהום בבסיס הם סירבו להעביר אותם לידיו, וכשהועבר מסמך שנתיים לאחר מכן - הוא היה דל ורב הנסתר בו על הגלוי. המבקר זועם על התנהלות משרד הביטחון, ומכנה אותה התנהלות חמורה שפגעה ביכולת המשרד להגנת הסביבה להעריך את הסכנות והזיהומים משטח הבסיס וגם את גם המשמעות הסביבתית של ההזנחה המתמשכת.
המבקר כותב כי הוא רואה בחומרה את אי העברת המידע המהותי ממשרד הביטחון לגורמים השונים, וכי יש בכך פגיעה קשה בכללי המנהל התקין. התנהלות משרד הביטחון ומנהל מקרקעי ישראל גרמו לעיכוב של שנים בהעברת השטח לרשות שדות התעופה ולתעשייה האווירית למרות שהן זקוקות לשטח. כמו כן, ההתנהלות כרמה לסכמה של המשך התפשטות הזיהום במקום כולל סכנה למי התהום.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "מערכת הביטחון פעלה ופועלת להשבת הקרקע לרשות מקרקעי ישראל, תוך השקעת משאבים רבים בפינוי וניקוי המחנה לרבות טיפול אקולוגי נאות במפגעי אסטבסט. חשוב לציין כי רשות מקרקעי ישראל חתמה על הסכם העברת הקרקע לרשות שדות התעופה, ללא תיאום או עדכון מערכת הביטחון. לפיכך, כל הנוגע להמשך הטיפול בקרקע שהוקצתה לרשות שדות התעופה, איננו באחריות מערכת הביטחון. באשר לקרקע של התעשייה האווירית, בימים אלו מבצע משרד הביטחון בסיוע פיקוד העורף, חיל האוויר וקבלנים פרטיים, עבודות רבות בשטח המחנה, על מנת לנקות את חלקה של התעשייה האווירית".