בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסום פרוטוקולים מעדויותיה של קם עדויות שבהן ניסתה להסביר לחוקרי השב"כ את גניבת 2000 המסמכים מצה"ל.
בין היתר אמרה קם: "היה חשוב לי להביא לידיעת הציבור את מדיניות צהל בשטחים, חשבתי שבמבחן ההיסטוריה אנשים שהתריעו על פשעי מלחמה - סולחים להם".
עוד הותר לפרסום כי השופט זאב המר שדן בעניינה אמר בדיון: "נדהמתי מהמחדל הבלתי נתפס בסדרי אבטחת המידע הלקויים והרשלניים". כמו כן התברר כי אחד הדיסקים שצרבה קם ובו מסמכים רגישים נעלם ואיש אינו יודע להיכן התגלגל.
מוקדם יותר טען משרד המשפטים כי אלוף פיקוד המרכז לשעבר יאיר נווה וצה"ל לא הפרו את הנחיות בג"ץ בנוגע לחיסולים, כפי שנטען בכתבתו של העיתונאי אורי בלאו מנובמבר 2008. כזכור, הכתבה התפרסמה על סמך מסמכים שהעיתונאית ענת קם הדליפה לכאורה לבלאו במהלך שירותה הצבאי.
פרסום המכתב מחדש נעשה בתגובה למכתב שהוציאה לשכת היועץ המשפטי לממשלה כבר בינואר 2009, בתשובה לדרישתם של עו"ד אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד לפתוח בחקירה פלילית כדי לבדוק אם נעברו עבירות פליליות על-ידי צה"ל או מי מקציניו.
בעקבות פנייתם של פלדמן וספרד, פנתה לשכת היועץ המשפטי לפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, וקיבלה תשובות מספקות בנוגע לשלושת האירועים המתוארים בכתבה, שבמסגרתם חוסלו מבוקשים.
באשר לפעולה בג'נין ביולי 2006 קבע היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, כי "בתכנון המבצע הודגש על-ידי שיורת הביטחון הכללי כי המבצע המוצע הוא בראש ובראשונה מבצע למעצרם של המבוקשים. עם זאת, במהלך התכנון התברר כי בהיעדר יכולת מעצר, יש אישור לפגוע במבוקשים בהתאם לנוהל. פעולת צה"ל עמדה באירוע זה בכל הכללים שהותוו בפסיקת בג"ץ ביחס ל'סיכול ממוקד'".
"בלאו מאוד מנסה להגיע להסדר"
אשר לפעולה בשכם בדצמבר 2006, מדובר היה במבצע למעצרו של בכיר בתנזים, ולא במבצע שנועד מלכתחילה לפגוע בו. אלא ש"לעתים מסתיימים מבצעי מעצר במותו של מבוקש, ואין בכך כדי לגרוע מן העובדה שמדובר היה במבצע מעצר לכל דבר ועניין".
לגבי הפעולה בכפר אל-יאמון בנובמבר 2006, "במהלך פעילות כוחות צה"ל בכפר אירעה היתקלות בין הכוחות לבין כעשרה מחבלים חמושים, ובמקום התפתחו חילופי אש. כתוצאה מן הירי נהרגו 5 מחבלים חמושים, ושלושה נעצרו". לפיכך, טוען משרד המשפטים, "אין כל יסוד לטענה לפיה צה"ל התעלם מהוראות בג"ץ בנוגע לפעולות 'סיכול ממוקד'".
עו"ד מיבי מוזר, מצוות ההגנה של בלאו, הסביר אתמול שמרשו ממתין לאות מצד קם, כדי להחזיר את כל המסמכים שמסרה לו על פי החשד, וכי הוא מבושש לשוב ארצה בשל הלחץ שמפעילה עליו המדינה. "אורי בלאו מאוד מנסה להגיע להסדר כדי להחזיר את המסמכים שנוגעים לנושא הזה. אם אכן ענת קם רוצה שהם יימסרו לשלטונות - אז הם יימסרו", אמר מוזר בראיון לערוץ החדשות. בהמשך השיחה, סייג הפרקליט את הדברים, כדי להדגיש שקם עדיין לא הודתה שהיא המקור.
"צריך להגיע להסדר"
הבנתי מפרקליטה שהם לא מודים במה שנאמר בעיתונות כאילו ענת מבקשת מבלאו להחסיר את המסמכים, ואני גם לא אומר שענת קם היא המקור, אבל אם היא תקרא לו להשיב את כל המסמכים שהיא מסרה לו, כפי שנכתב בעיתונים, אין בעיה".
לדברי פרקליטו של בלאו, המדינה מפעילה לחץ כבד על בלאו ודורשת ממנו למסור לידיהם את כל ארכיון המסמכים שאגר במהלך עשר שנות עבודתו כעיתונאי. "זה דבר לא מקובל ללחוץ על עיתונאי לחשוף את המקורות שלו", אמר מוזר. "מאיימים עליו במעצר ובדברים נוספים עד להגשת כתב אישום".
למרות זאת, טוען עורךך דינו ו של בלאו שכדי להגיע להסדר, צריך להיווצר קשר כדי להגיע להבנה בין הצדדים בפרשה. "כדי שהעיתונאי אורי בלאו ישוב לישראל, צריך להגיע להבנה של מה טוב למדינת ישראל", אמר מוזר. "אם חשוב למדינת ישראל שכל מה שנמסר על ידי קם, אם אכן נמסר על ידי ענת קם והיא תאמר שהיא מסכימה שיימסר - המסמכים יועברו ולא באמצעים של לחץ או איומים על העיתונאי שלא עולה על הדעת שמשתמשים בהם במדינה חופשית".
לעדכונים שוטפים מסביב לשעון: ערוץ החדשות
רוצים לקבל עוד עדכונים חמים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
פרשת "הדלפה במדים" - הסיקור המלא
ענת קם למקורביה: "צה"ל מבצע מעשים בניגוד לחוק"