על רקע הטענות שנשמעו מצד בכירים בצה"ל על כך שהדרג המדיני עודכן לאורך השנים בסוגיית המנהרות מעזה ובמידת האיום שהן מהוות, מבהיר היום (ג') מי שהיה ראש המטה לביטחון לאומי, אלוף במיל' יעקב עמידרור, כי עד כה לא נמצא פתרון טכנולוגי יעיל להתמודדות מול התופעה ואומר שהאיום יימשך גם אחרי יציאת צה"ל מהרצועה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אירוע חדירת המחבלים שבו נהרגו אתמול (ב') חמישה חיילי צה"ל, שמצטרף לכמה אירועי חדירה קודמים דרך מנהרות במהלך מבצע "צוק איתן", חידד את השאלה מדוע המתין עד כה הדרג המדיני ביישום צעדי מנע נגד האיום התת קרקעי שהיקפו היה ידוע מראש.
"מלחמת מנע בעולם המודרני זה דבר מאוד קשה", מסביר האלוף במיל' עמידרור. "אם ישראל הייתה מכריזה מלחמה נגד מערך המנהרות לפני שנה והמהלך היה גובה אלפי קורבנות והרס כבד ברצועה, הלחץ הבינלאומי שהיה מופעל עלינו לא היה מאפשר לנו להשלים את המשימה. מיומו הראשון של מבצע 'צוק איתן' שקל ראש הממשלה את הנושא, וכשחמאס דחה את הפסקת האש, הוא סיפק לישראל גם הזדמנות לעשות זאת. בדרג המדיני הכירו את האיום. האם ידעו והפנימו? אינני יודע לומר".
דרושה "כיפת ברזל" תת קרקעית
בתקופה שבה עמד בראש המטה לביטחון לאומי, הנחה ראש הממשלה את עמידרור לבדוק את התקדמות מערכת הביטחון במציאת פתרונות אפשריים לאיום המנהרות. "הבעיה העיקרית הייתה טכנולוגית", הוא מסביר. "לפני שהחלו בפיתוח 'כיפת ברזל', קיבל שר הביטחון דאז שתי תכניות והחליט ליישם אחת מהן. לאיום המנהרות לא הציגו שום פתרון טכנולוגי".
לא פעם הגדירו במערכת הביטחון את הצורך במערכת "כיפת ברזל" תת קרקעית, שתספק מענה לתופעת המנהרות. למרות היעדר פתרון לסוגיה לפי שעה, משוכנע עמידרור כי מדובר רק בעניין של זמן. "למדתי שאם תיתן לחכמים בישראל זמן וכסף - הם ימצאו פתרון", הוא אומר. "לפיתוח 'כיפת ברזל' הגענו עם ניסיון וידע של 40 שנה בתחום הטילים. בסוגיית המנהרות אנו ממשיכים לצבור ידע, ואני מעריך שבעקבות האירועים האחרונים יגבירו את המאמצים בנושא כדי להגיע למודל שעובד".
עד הפתרון הטכנולוגי ישנו רק פתרון אחד
ועד שמודל כזה יימצא, מודה גם עמידרור שבמתכונת המבצעית הנוכחית ברצועה לא תהיה כל דרך למנוע תקריות חדירה כגון זו שאירעה אמש. יישום הפתרון היחיד שנמצא בזמין אפוא, תלוי לדעתו של עמידרור במחיר שאותו תהיה מוכנה הממשלה לשלם".
בין השנים 1995-1967 לא שוגרה מעזה רקטה אחת וגם לא נחפרו מנהרות, כי היינו בשטח", אומר עמידרור. "ככל שצמצמנו את נוכחותנו ברצועה, כך הלכה ונבנתה בה תעשייה צבאית ענפה. המרחק בין קלקיליה לכפר סבא זהה לזה שבין עזה לשדרות. מדוע משם לא מתבצע ירי? כי אנחנו שם. ההחלטה כרגע למגר את הירי ואת המנהרות כרוכה בהחזקת הרצועה, על כל המחיר המשתמע מכך. מכאן זו רק השאלה האם אנו מוכנים לשלם את המחיר".