4,383 - זהו מספר הימים המדוייק מאז היעלמותו המסתורית של החייל גיא חבר. גיא, חייל תותחנים שיצא מבסיסו ב-17 באוגוסט 1997, נעלם ברמת הגולן לבוש מדי צה"ל וברשותו נשקו האישי.
מאז משפחת חבר נמצאת במאבק מתמיד מול הרשויות, בראשן צה"ל, כדי לקדם את עניינו של בנם ולנסות למצוא פתרון לטרגדיה האישית והלאומית שלהם, גם יחד. 12 שנים אחרי, והמשפחה מרגישה כי גיא נשכח. אימו של גיא, רנה חבר, הפכה מאז היעלמו לפעילה עיקשת במסע להחזיר את בנה לתודעה ולהשריש בציבור את הסברה שבנה נחטף לסוריה ומוחזק שם בהיחבא על ידי המשטר.
"אנחנו כמשפחה לא זזנו במילימטר מהשנייה הראשונה מגרסתנו שהוא נחטף והוא נמצא בסוריה", מספרת רינה חבר בריאיון מיוחד לחדשות 2 באינטרנט לרגל יום השנה להיעדרותו של גיא. "אני רואה את היחס התקשורתי למשפחות אחרות (של נעדרי צה"ל) - אף אחד לא מונה את הימים של גיא. ממש כעסו עלי כשביקשתי דבר שכזה. מבחינה זו כשלנו כמשפחה".
12 שנים אחרי היעלמותו של גיא, רנה למודת אכזבות מהגורמים סביבה. "התקשורת כשלה", היא אומרת בכאב. "אני חושבת שהתקשורת פספסה כאן את המאבק שלנו. זה היה יכול להיות הסקופ של השנה ללוות את הסיפור הזה. תקשורת צריכה חזון, לא רק להציג את זה שצועק".
"הנחת העבודה היא שגיא לא יצא לחפש עבודה בדמשק"
"הנושא שלנו תמיד נמצא מאחור", היא מנסה להסביר למה שמו של בנה כמעט לא מוזכר. "לגיא אין את ההילה של שאר נעדרי צה"ל. מכיוון שאנחנו משפחה מופנמת וסגורה, גיא נמצא בירכתי המודעות. זה גובל בהתייחסות לא יפה. הוא לא זוכה לאהדה בתקשורת".
לפני כשנתיים ארגון סורי בשם "ועדות ההתנגדות לשחרור רמת הגולן" טען כי גיא נמצא בחזקתו והוא מבקש תמורתו את שחרורם של תשעה אסירים סורים. "אל תחשבו שמיליוני הדולרים שלכם יחזירו לכם את החייל הנעדר שלכם בגולן", נכתב בהודעת הארגון. "אתם יודעים טוב מאוד כיצד ניתן להחזירו".
הודעת הארגון החזירה לרנה שביב קטן של תקווה. שביב שהולך ונעלם. "לצערי אין לי שום דבר מוצק חוץ משליחים אישיים שהגיעו לנשיא הסורי אסד, ובראשם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר", היא אומרת על סף ייאוש. "הסורים אף פעם לא אמרו שגיא לא נמצא אצלם, הם אמרו שהנושא רגיש. הם קוראים אותנו מצוין. הנחת העבודה היא שגיא לא יצא לחפש עבודה בדמשק. הוא הגיע למקום לא נכון, פגש את האנשים הלא נכונים, ומאז הוא לא נמצא כאן 12 שנה".
"לא ראיתי את צה"ל מצטרף לקמפיין"
לפני מספר ימים פתחה ישראל בקמפיין דיפלומטי שקט שמטרתו לבחון האם בידי הסורים מידע לגבי גורלו של חבר. לפני כמה שבועות העבירה ישראל מסר לסוריה, באמצעות שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, לפיו היא מעוניינת לקבל כל מידע שיש לסוריה בעניינו של גיא חבר.
"עוד ארוכה הדרך עד שנגיע לגיא", מנסה רנה לשמור על אופטימיות זהירה. "זה כמו לחפור בכפית. זה עוד צעד כשהמטרה היא ברורה לחלוטין. מאוד משמחת אותנו פעילות שכזאת של משרד החוץ. בפגישה שלי עם מנכ"ל משרד החוץ הוא הבין אותי תוך שניות. הוא הבין באיזה סדר גודל מדובר ומה כוח האדם שצריך להקצות לעניין. הדברים זזים. זה לא משהו מקרי או בשביל לעשות טובה. משרד החוץ לא יעשה מעצמו צחוק".
בצד הפעילות הדיפלומטית החיובית, לרנה יש בטן מלאה כלפי צה"ל. "לצערנו הרב, משרד החוץ במיעוט", היא אומרת ומאשימה. "לא ראיתי את צה"ל מצטרף. מהרגע הראשון הרגשנו יחס נוראי כלפי המשפחה. הם מקובעים על התזה שהוא התאבד או מסתובב איפה שהוא. הם כל כך רוצים להוכיח את טענתם, כאילו שאתה יורה ואחר כך מסמן מטרה".
במרס 1999 נפגש איתן חבר אביו של גיא עם בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה. "גיא נחטף בגין היותו חייל לבוש מדים ומצויד בנשקו האישי", אמר להם נתניהו. "אני צריך לחפש אותו בסוריה ואולי בלבנון".
"אחרי 12 שנה - הגיע הזמן שנתניהו יזדרז"
רנה מספרת על פגישה נוספת שנערכה עם נתניהו לפני כחודשיים. "הייתה פגישה עניינית", היא מספרת על נתניהו של הקדנציה השנייה. "הוא הבטיח שיהיה לנו איש קשר, מתווך כמו חגי הדס לעניין שליט. הוא הסכים איתנו שלא ייתכן שהמשפחה פועלת לבד. זה מצב הזוי. אחרי 12 שנה הגיע הזמן שיזדרז".
בסיום דבריה, כשהיא ספק מביעה אופטימיות ספק ריאליות, אומרת רינה: "כמו שההיעלמות המסתורית שלו קרתה, אני מניחה שגם השיבה שלו תהיה שונה, לא קונבנציונלית".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל עושה כל שביכולתה על מנת למצוא את גיא חבר ולהשיבו לביתו. ראש הממשלה אכן נפגש עם הגברת רנה חבר. הנושא נמצא בבחינה של גורמי מערכת הביטחון, ולאחריה ראש הממשלה יבחן את ההמלצות ויגבש החלטה בנושא".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקיים חקירה מקצועית ורציפה בדבר היעדרותו של גיא חבר מיום היעדרותו, ה-17 באוגוסט 1997, בה השתתפו עד עכשיו שבעה צוותי חקירה שונים. צוות החקירה הנוכחי מקיים חקירה רציפה בשנים האחרונות בה משתתפים חוקרי ענף איתור נעדרים, בסדיר ובמילואים, חוקרי מצ"ח ומשטרת ישראל. במהלך החקירה נבדקים מידע וכיוונים שונים אשר נבדקים עד למיצוי.
בצה"ל אומרים כי הם מלווים את משפחות הנעדרים באמצעות היחידה אליה השתייך החייל וגורמי מחלקת הנפגעים של אגף כוח האדם, "תוך רגישות והקשבה לרצונותיהם וצרכיהם".