45 שנים להיעלמות הצוללת דקר: רק שלושה ימים לאחר שאבד הקשר עם הצוללת קיבלה מליאת הממשלה סקירה על המצב. מפקד חיל הים שלמה אראל נקרא בהוראת ראש הממשלה לוי אשכול למסור סקירה על האירועים. הוא אמר לממשלה כי החיפושים החלו מיד עם איבוד הקשר, ושבעומק בה הצוללת נעלמה - לאנשי הקשר לא היה סיכוי להיחלץ ממנה בחיים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הצוללת יש לה צוות שהוא ברמה שעולה על הממוצע של הצוותים הבריטיים והמפקד שלה מנוסה מאוד. היא עמדה בכל המבחנים הדרושים, אותם מבחנים שהבריטים עושים לצוללות שלהם", אמר מפקד חיל הים בתגובה לשאלות משרי הממשלה על תנאי מזג האוויר, וניסה לשלול אפשרות שתקלה טכנית או טעות של כוח אדם הביאו להיעלמות הצוללת על 69 אנשי צוותה.
לעיון בכל מסמכי הפרשה שהותרו לפרסום
"הדיווח האחרון מהצוללת היה ב-24 בחודש בשעה שש בבוקר, והמיקום שלה לפי חישוב הנתונים היה בערך נכון, לא היו יכולים להיות הבדלים גדולים", אמר והצביע על מפה שהייתה תלויה בחדר במשרד ראש הממשלה. "כעבור שמונה שעות לא היה קשר, וכבר בצהריים התחלנו בחיפושים. מברק ההתקשרות האחרון, שלוש שעות לאחר שהחלו החיפושים, נפסק באמצע".
"חשבנו שזו תקלה בקשר"
"בהתחלה חשבנו שזו תקלה טכנית בקשר, אבל זה כבר קרה בעיצומם של החיפושים. שלושים שעות לאחר המברק התקין האחרון היא שוב התקשרה באותו קשר, הוא נראה לנו שגרתי, וזה נראה לנו מוזר כי הם יכלו לדעת שלאחר שלא התקשרו כל כך הרבה זמן כבר הפעלנו חיפושים. בכל זאת ההתקשרות הייתה שגרתית, וברגע שאמרנו שיש עבורם עוד מברקים הקשר שוב נפסק. זה עורר חשד גם לגבי השדר הקודם, והחשד הזה נשאר בלבי עד היום, כי ברגע שהיה צריך לעבור לקוד הישראלי ולא הבינלאומי הקשר נפסק".
מפקד חיל הים מציג תמונה שהדאיגה את הממשלה: "התעורר בליבי חשד שאולי מישהו אחר קורא לנו במקום דקר". אחד השרים שאל לאיזו מטרה יעשו דבר כזה ומפקד חיל הים השיב - "לעכב את החיפושים, להטעות את החיפושים. בעת הקשר האחרון הדקר הייתה חסרה לנו כבר יומיים".
האלוף אראל אמר כי ארה"ב לא שיתפה פעולה עם ישראל: "שאלנו את האמריקנים אם ביוון או בקפריסין קיבלו שדרים לא סדירים. הם כמובן לא עונים, ואני לא מניח שהאמריקנים יגידו לנו אם הם חושדים חשד כזה, זה יהיה להם מאוד לא נעים להודות שהם יודעים כי מישהו התנגש בצוללת ישראלית, מבלי לומר מה הם עושים בנידון. הם לא נתנו תשובה, הם משתתפים בחיפושים (- בחיפושים השתתפו גם יוון ובריטניה) אבל הם לא נתנו אינפורמציה".
לאנשי הצוות לא היה סיכוי להחלץ
התדרוך נערך כאמור שלושה ימים אחרי היעלמות הצוללת. השר בנטוב שאל את מפקד חיל הים כמה זמן האנשים יכולים להישאר חיים בצוללת במצב חירום, והאלוף ענה: שלושה ימים. "הבעיה היא האם הצוללת במצב תקים והאם היא שולטת על עצמה. אם היא בסדר, לא ייתכן שהיא צוללת כל הזמן ואינה עולה, ברגע שהיא יודעת שאין לה קשר היא חייבת לעלות כדי שאפשר יהיה ליצור קשר איתה, היא לא יכולה לשהות במים ללא שליטה".
"אם המכונות אינן עובדות הצוללת לא יכולה להחזיק מצב מאוזן בעומק, והיא שוקעת. אם היא יורדת לעומק 700 רגל (230 מטרים) היא נמעכת. מצד שני - היא לא יכולה לרחף במים, אם היא כבדה בקילוגרם אחד יותר ממשקל המים היא שוקעת. כל מתקני החילוץ של הצוללת יעילים רק על קרקעית הים בעומק רדוד, עד 150 מטר, ואז היא סיכוי לאנשים להיחלץ, אבל בכל מקום שהיא שקעה, היא שקעה בעומק גדול מאוד". האלוף צדק - כשנמצאה האונייה, במאי 1999, היא נמצאה בעומק של שלושה קילומטרים במעמקי הים התיכון.