היום (א'), לפני 40 שנים בדיוק, נפתחה מלחמת יום הכיפורים. במלאת יום השנה ה-40 למלחמה נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי יום עיון העוסק במאורע שחולל שינויים עמוקים במדינת ישראל. במרכז הדיון עמדה היריבות ההיסטורית בין צבי זמיר שכיהן כראש המוסד לבין האלוף במיל' אלי זעירא, שכיהן אז כראש אמ"ן, בשאלת גודל האחריות למחדל שהתרחש בימים שלפני המלחמה. את דיוני הכנס העברנו בשידור ישיר בחדשות 2 Online.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בין היתר דנים בכנס בהיבטים החברתיים, המדיניים, הפוליטיים, האסטרטגיים ואופרטיביים הנשקפים בעקבות המלחמה. בחודש שעבר פורסמה לראשונה העדות המסקרנת ביותר מבין העדים שהופיעו בפני ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי המלחמה: עדותה של ראש הממשלה גולדה מאיר. מפרסום עדותה על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מתגלה עד כמה זלזלו בישראל בנשיא מצרים סאדאת. עוד ניתן לראות את האמון המוחלט שגולדה נתנה להערכה המוטעית של ראש אמ"ן זעירא, על כך שאיש מחברי הממשלה או המטכ"ל לא הציע לגייס מילואים עד היום שפרצה האש וחמור מהכל. בעיקר נחשפת העובדה שראש ממשלת ישראל לא יכלה לאכוף את סמכותה על שר הביטחון והרמטכ"ל.
במהלך דבריו בכנס, הודה זעירא כי עשה מספר טעויות ערב המלחמה. בין השאר טען כי "לא נלחם מספיק כדי לעזוב את קו ההגנה בתעלה ולבססו בהרים. לאחר מלחמת ששת הימים צומצם מרחב ההתרעה שלנו והייתי צריך להתעקש על הרחבתו, אלא שאז למדתי שלפוליטיקאים היו כוונות אחרות. דיין אמר לי אז - 'תתכוננו לכבוש את שדות הנפט, לא אכפת לי שגם תגיעו לנילוס'".
בהמשך הסביר זעירא כי ביצע טעות נוספת. "לא למדנו את נפשו של העם המצרי", הודה. " לא עניין אותם המדבר והחשיש, אלא הבושה. הם רצו להתגבר על העלבון שנגרם לאחר שעם של פליטים הביס אותם בשישה ימים. לאחר המלחמה ראיתי את סדאת בנאום לאומה טוען כי 'נמחקה חרפה בת 500 שנה'".
בשלב מסוים נקטעו דבריו של זעירא בקריאות ביניים מצד הנוכחים באולם. הדבר התרחש בעת שזעירא סיפר כי "היה בחור שקראו לו דובי שהיה אמור להפעיל את המקורות המיוחדים. זה היה פתוח תשע שעות ולא שמעו שם כלום", הסביר.
בתום דבריו, עלה לדוכן הנאומים ראש המוסד לשעבר זמיר, שהפך ליריבו המושבע של זעירא. הוא סיפר כי המערכת המדינית פעלה באופן לא תקין וכי המוסד שבראשו עמד, לא יכול היה להעביר באותה התקופה חומר מודיעיני לשר הביטחון ולראש הממשלה. הוא ציין כי הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) לא היה מקבל מידע שהעביר המוסד, וכי אמ"ן סינן חלק מהידיעות הגולמיות. "גם כשהגיעה הידיעה על המלחמה בשבת, המטכ"ל לא קלט את זה", הסביר זמיר .
בהמשך סתר זמיר את דבריו של זעירא, שציין כי הידיעות הראשונות על מלחמה החלו כבר בחודש פברואר שלפני המלחמה. הוא טען כי התכנית של סדאת היתה להיערך על קו התעלה לאחר חצייתו בניגוד לעמדה שהציג זעירא. לאחר מכן המשיך זמיר לתקוף את זעירא על התייחסותו המוטעית למסרים שהעביר אשרף מרואן, המקור שהתריע על כוונת המצרים לפתוח במלחמה. "המקור העביר את המידע על התקיפה, אך הוא נפסל על ידי אמ"ן כי לא השתמש בקוד הידוע שבו עשו שימוש", אמר.
לאחר 40 שנה: נחשפה עדות גולדה
למרות שמאיר נפטרה כבר לפני 35 שנים, רק עכשיו הוחלט לפרסם את עדותה, וזאת למרות דרישות חוזרות ונשנות במשך השנים, במיוחד מצד משפחות שכולות בטענה כי זכותם לדעת מה היה המידע שעמד לרשות האישה שסירבה לגייס את חיילי המילואים, למרות ההתרעות הברורות על פריצת מלחמה ב-6 באוקטובר.
ראש הממשלה הגיעה לוועדה מלווה במזכירה ישראל ליאור (שעדותו פורסמה בשנה שעברה) ובראש לשכתה. התחלת העדות התייחסה לתקרית אווירית בין ישראל וסוריה שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה, ושהכוננות שנצפתה על ידי ישראל בגבולות של מצרים וסוריה הייתה בעקבות חשש שלהם מפעולה ישראלית. לאחר מכן כל עמודי העדות שמתייחסים לפגישה של גולדה עם חוסיין מלך ירדן 10 ימים לפני המלחמה עדיין מצונזרים - ואין לפגישה עצמה שום אזכור בפרוטוקול שהותר לפרסום.
מאיר מנסה לתרץ את ההערכות השגויות
"ביום ראשון שיצאתי לצרפת קיבלתי דיווח על תגבור נוסף של החזית הסורית ועל תרגיל מצרי גדול, והמערך המוגבר נתפס עקב חששות סוריים מפני תקיפה ישראלית בעקבות הקרב האווירי. למרות ידיעות שהצביעו על יוזמה סורית התקפית, לא נראה לנו שמדובר ביוזמה עצמאית. ביומיים שהייתי בחו"ל לא קיבלתי תדרוכים, אבל המזכיר הצבאי עדכן את הסגן שלי יגאל אלון", נכתב. המודיעין כשל לחלוטין, ובלקט המודיעין שהיה בידי ראש הממשלה נכתב כי יש כוננות עליונה בצבא המצרי לא בגלל יוזמה התקפית, אלא בגלל חשש מישראל ובגלל תרגיל.
ההערכה השגויה של המודיעין שיבשה לחלוטין את שיקול הדעת של הממשלה, בעקבות האמונה המוחלטת שמאיר נתנה לאגף המודיעין: "אחד הדברים הגדולים שיש לנו זה אמ"ן, שירותי מודיעין שספק אם מדינות רבות יכולות להתחרות בהם. נאצר עשה ב-1967 דברים לא הגיוניים, ועכשיו יש במצרים את סאדאת שהוא לדעתי פחות מנאצר, אומרים לנו כולם שאיש מהם לא החליט לבדו והנה סאדאת החליט לבדו. הוא גירש את הרוסים וזה לא היה הגיוני ובכל זאת הוא עשה זאת", ניסתה גולדה לתרץ את ההערכה הלא נכונה של המודיעין ערב המלחמה.