הפרופסור יחזקאל דרור, שהיה חבר בוועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון השנייה, קורא להקמת ועדת בדיקה להפקת לקחים ממבצע "צוק איתן". "אני לא חבר קבינט ואין לי גישה למידע מסווג, אז איני יכול לחלק ציונים או לדעת האם היו ליקויים", סייג פרופסור דרור בריאיון לחדשות 2 Online. "עם זאת, ברור שיש הרבה לקחים להפיק, יש דברים שכולם מדברים עליהם ויש כאלה שאי אפשר".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לדברי דרור, לא בטוח שישראל גיבשה מדיניות אמיתית של הרתעה מול חמאס. "האם באמת מבינים אותם לעומק? האם הרס בתי המפקדים מרתיע אותם או רק גורם להם לרצות נקמה? עצם העובדה שהגענו למבצע הזה אחרי שכבר היה מבצע 'עמוד ענן' מראה שכנראה שלא מבינים לעומק", הסביר.
דרור ציין גם כי ייתכן שהביקורת שנשמעה מצד תושבים באזור עוטף עזה לגבי חוסר הטיפול של מערכת הביטחון באיום המנהרות - מוצדקת. "בכיר במערכת הביטחון צוטט כאומר שידעו את העובדות אבל לא הבינו את המשמעות. אם זה נכון - זה מעיד על חוסר חשיבה, לא יודעים לחבר נקודות לאסטרטגיה".
"אסור שהיחסים עם ארה"ב יהפכו לאישיים"
הוא הצביע גם על נושאים שיש לבדוק לדבריו בתקרית ברפיח בה נהרג סגן הדר גולדין, שעלה חשש כי נחטף. "נוהל חניבעל הופעל הפעם בלב אוכלוסייה, בטח עירוני. האם הדרג המדיני אישר זאת? האם הוצגו במבצע חלופות של ממש בפני שר הביטחון וראש הממשלה? זה תפקידו של המטה לביטחון לאומי, האם הוא עשה זאת? ומי החליט לומר לתושבי עוטף עזה לחזור כי העסק נגמר?", שאל.
הפרופסור הביע תהיה גם לגבי אופן ניהול יחסי החוץ של ישראל בזמן המבצע. "ראש הממשלה ושר החוץ לא רואים עין בעין, אבל אסור שזה ימנע שילוב מומחים מבחוץ שיכולים לסייע בעיקר ביחסים עם ארצות הברית. אפשר לחלוק על מזכיר המדינה ג'ון קרי, ובצדק, אבל אסור שזה יהפוך לעניין אישי", הזהיר.
דרור ציין כי חלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה מיושמים, אך לא בטוח שכולם. "הפעם שומרים היטב על ביטחון המידע והוקם מטה לביטחון לאומי, אבל אי אפשר לתת לצה"ל לחקור בעצמו את המבצע", הסביר חבר ועדת וינוגרד. "הצבא עוסק ברצינות בהפקת לקחים, אבל כגוף לוחם הוא שבוי במה שהוא עושה. צריך ועדה בלתי תלויה עם גישה לכל המידע. לא כדי לחפש ליקויים, אלא כדי להפיק לקחים".