עכשיו זה כבר גמור: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק הודיעו הערב רשמית כי אלוף יואב גלנט לא יהיה הרמטכ"ל הבא של צה"ל. במקום זאת, החליטו השניים למנות את אלוף יאיר נווה לתפקיד הרמטכ"ל, זאת באופן זמני ל-60 הימים הקרובים.
ביום חמישי הקרוב יגישו נתניהו וברק הצעה לממשלה למינוי האלוף נווה, כיום סגן הרמטכ"ל, לתפקיד הרמטכ"ל בפועל לתקופה זמנית, כאשר בתום תקופה זו יושלם הליך הבחירה של הרמטכ"ל הבא.
יש לציין כי התהליך במסגרתו הוחלט לסגת ממינויו של גלנט לרמטכ"ל נעשה בעצה אחת עם היועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו. החלטה זו על ביטוי מינוי הרמטכ"ל מייתרת כעת את הדיון בבג"ץ בעתירה שהגישה התנועה הירוקה.
"קיימים קשיים משפטיים במינוי"
אחר הצהריים הגיש היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה ויינשטיין את תשובתו הרשמית לבג"ץ בעניין מינויו הרמטכ"ל.
במסמך שהוגש לבג"ץ, שחתום על ידי סגנית פרקליט המדינה, נכתב כי "לאחר עריכת בדיקות נוספות בעניין הגיע היועץ המשפטי לממשלה למסקנה כי הנתונים הקיימים באשר להתנהלותו של האלוף גלנט מעלים קשיים משפטיים משמעותיים באשר לסבירות ההחלטה למנותו לרמטכ"ל".
"ספק אם ראוי מבחינה ערכית להותיר בעינה את ההחלטה בדבר המינוי", קבע ויינשטיין בתשובתו לבית המשפט, אך גם סייג את דבריו כשציין כי "ההחלטה בעניין מינוי רמטכ"ל כוללת גם שיקולים ביטחוניים, מדיניים ומקצועיים, והממשלה היא המוסמכת לקבל את ההחלטה הסופית בעניין".
לאור הנתונים החדשים שנחשפו בפרשת הקרקעות בעמיקם, טען ויינשטיין, "חייבים הגורמים המוסמכים המופקדים על מינוי הרמטכ"ל, ובראש ובראשונה ראש הממשלה ושר הביטחון, לשוב ולהידרש לנושא, על מנת שיוכלו לשקול את מכלול נסיבות העניין ולקבל החלטה מושכלת".
משר הביטחון נמסר בתגובה לאחר הגשת תשובתו של ויינשטיין: אני חש צער ואכזבה עמוקה נוכח החלטת היועץ המשפטי שלא להגן על מינויו של גלנט בפני בג"ץ. גלנט הוא המתאים לפקד על צה"ל בעת הזו, הוא לוחם עז נפש מהטובים שהיו, וחשבתי ועודני חושב שגלנט הוא האיש הנכון. אני חולק על עמדת היועץ המשפטי, אבל מכבד אותה". בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב על הדברים.
חוות הדעת של טירקל: "אין קשיים משפטיים"
בעיצומה של הסערה שעוררה הבוקר תשובתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין כי לא יוכל להגן על מינויו של אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, הגיע היום לחדשות 2 באינטרנט מסמך חוות הדעת על המינוי של ועדת טירקל - אותה ועדה שאישרה בחודש אוגוסט האחרון את המלצת הממשלה, זאת למרות מעורבותו של גלנט בפרשת הקרקעות בעמיקם.
כפי שעולה מהמסמך, על אף שהונחה בפני הוועדה המעורבות המשפטית הבעייתית של גלנט בפרשת הקרקעות, לא ייחסו לכך חבריה משקל רב. מעיון במסמך עולה כי חברי הוועדה העלו את הנושא בפני היועץ המשפטי לממשלה ואף בפני ראש הממשלה ושר הביטחון - אך כולם השיבו כי מעורבותו של גלנט בפרשה לא צפויה לעמוד לו לרועץ.
"ראש הממשלה ושר הביטחון, שפרשה זאת הובאה לידיעתם, הביעו את דעתם שמדובר במחלוקת בין האלוף גלנט לבין שכניו במושב לגבי שימוש במקרקעין בתחומי המושב", נכתב במסמך, "ושאין בה כדי להטיל דופי בטוהר מידותיו של האלוף גלנט".
עוד קבעה הוועדה כי "ההליכים המשפטיים שננקטו, שנגעו בעיקרם לשאלות תכנוניות, נסתיימו בלי שהיה בהם גינוי כלשהו כלפי האלוף גלנט". גם כאשר התבקש גלנט עצמו להעיד על הנושא בפני הוועדה, הוא הסביר כי מדובר בסכסוך שכנים מקומי שהסתיים בהסכם פשרה בבית המשפט - ושמשמעותו אינה חורגת מגדר זה. את דבריו סיכם גלנט במשפט כי מדובר ב"רוב מהומה על לא מהומה".
מסקנת הוועדה: "אין בפרשה כדי לפסול את המינוי"
כאשר נדרש לסוגיה הרמטכ"ל גבי אשכנזי, תמך אף הוא בדבריו של גלנט ואמר כי הפרשה לא אמורה להעיב על המינוי. עם זאת, טען אשכנזי כי דעתו בעניין היא כ"בן מושב ולא מתוך היכרות עם הפרשה".
מהמסמך עולה כי לאחר התייחסותם של נתניהו, ברק, אשכנזי וגלנט עצמו, התקבלה חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מלכיאל בלס שבה צוין במפורש כי המחלוקות המשפטיות שבהן היה מעורב גלנט - כבר יושבו ואינן רלוונטיות יותר.
בפרק המסקנות של חוות הדעת קבעו חברי הוועדה באופן מפורש כי "שוכנעו שאלוף יואב גלנט הוא מועמד ראוי לתפקיד ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל וכי יהיה בכוחו לשאת על כתפיו את המשא הכבד של התפקיד".
עוד קבעו חברי הוועדה כי "אין בפרשת הקרקעות כדי לפסול את המינוי מבחינת טוהר המידות, או מכל סיבה אחרת, וכי אין מקום לחשש שהמינוי אינו ראוי מסיבה זאת, או מסיבות של זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה או לגורמים אחרים" - ואישרו באופן סופי את המינוי.
היועמ"ש החליט: לא מגבה את מינוי גלנט בבג"ץ
מוקדם יותר היום קיבלו ברק וגלנט מכה כאשר היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לגבות את מינויו של הרמטכ"ל הבא יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל בבג"ץ. ויינשטיין קבע כי הוא לא יוכל להגן על המינוי וקבע כי לאחר דוח המבקר החריף בפרשת הקרקעות במושב עמיקם, מצא שישנה מניעה משפטית למנות את גלנט לרמטכ"ל ה-20 של מדינת ישראל.
כנס התמיכה הגדול שהיה אמור להיערך הערב על ידי חבריו של גלנט בוטל, לבקשת הרמטכ"ל המיועד. הכנס אורגן על ידי חבריו ומכריו של גלנט מתקופת שירותו בשייטת 13 ונועד להפגין תמיכה בגלנט אל מול הביקורת הציבורית הרבה עליו. האלוף הודיע לחבריו כי בנסיבות הנוכחיות, עדיף שלא לקיים את הכנס. חבריו של גלנט נעתרו לבקשתו.
מה הרקע להחלטה של היועץ המשפטי?
ויינשטיין ואנשי הפרקליטות קיבלו את ההחלטה לאחר שבשבוע שעבר קיבלו לידיהם את דוח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שפתח בחקירת הטענות על גזילת קרקעות ציבוריות במושב בו מתגורר גלנט, בעקבות פנייתו של ח"כ מיכאל איתן.
לפנייתו של ח"כ איתן קדמה החלטה שקיבלה הפרקליטות עוד בחודש אוקטובר, אז קבעה כי אין מניעה למנות את גלנט לרמטכ"ל, לאחר עתירה שהגישה התנועה הירוקה נגד המינוי. "לא מדובר במקרה של נסיבות המצדיקות חקירה פלילית, או בהתנהגות פסולה שיש בה כדי לפסול מועמדות כהונה לרמטכ"ל", נמסר אז.
גלנט הגיע השבוע ללשכת היועמ"ש במטרה לשכנע אותו להגן על המינוי בפני בג"ץ, אך הדיון בלשכת היועץ, בהשתתפות בכירי משרד המשפטים, הסתיים ללא החלטה. בין היתר, הוא העביר חומר לבדיקה וטען כי קביעות מבקר המדינה היו שגויות וכי הן לא מתיישבות עם ראיות שהציג בנושא.
מה החליט למעשה היועץ המשפטי לממשלה היום?
ההחלטה משמעותה, שנוכח ההמלצות שהתקבלו - המדינה לא תעמיד הגנה משפטית על מינויו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל. נגד מינויו של גלנט עומדת עתירה בבג"ץ, וכעת, נוכח ממצאי ועדת הבדיקה, המדינה ככל הנראה לא תוכל להגן על המינוי.
מה האפשרויות העומדות בפני ראש הממשלה?
האפשרויות העומדות כעת בפניו של ראש הממשלה הן: להחזיר את הדיון בעניין המינוי לוועדת טירקל שתצטרך לאשרו מחדש או להחליט על מינויו של רמטכ"ל אחר במקומו של גלנט. קיימת בנוסף אפשרות קלושה, לפיה גלנט יבקש להגן על עצמו ועל מינויו, באמצעות עורכי דין פרטיים. קיים גם סיכוי אפסי שגלנט אכן ימונה בסופו של דבר לתפקיד הרמטכ"ל.
מה השלב הבא?
אם אכן גלנט לא ימונה לתפקיד הרמטכ"ל, קיימים סיכויים קלושים לכך שהוא ימשיך בכלל בצה"ל. ההערכות הרווחות הן כי במקרה כזה יוותר בכלל על תפקיד בצבא, ויפרוש.
האם המירוץ לרמטכ"לות מתחדש?
במצב כזה, ייתכן שהמירוץ לתפקיד הרמטכ"ל ישובו להתמודד ארבעת האלופים שהתמודדו קודם לכן לצידו של יואב גלנט: האלוף גדי אייזנקוט, האלוף גדי שמני, האלוף אבי מזרחי והאלוף בני גנץ. שר הביטחון אהוד ברק, שעמד מאחורי מינויו של גלנט, נשמע אומר בשיחות סגורות כי כל המועמדים הם מצויינים, ולכן ייתכן שאם יבוטל מינויו של גלנט, יוכל מועמד אחר להיכנס לנעליו.
זמן קצר לאחר פרסום ההחלטה המסתמנת, הגיב השר מיכאל איתן, הממונה על שיפור השירות לציבור: "המסר שמשדרים היום מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לאזרחי ישראל ולעובדי הציבור במדינת ישראל הוא חד וברור: מי שמנצל את מעמדו ותפקידו על מנת לזכות שלא כדין בטובות הנאה על חשבון הציבור, המדינה לא תגן עליו והוא אינו ראוי למשרה ציבורית".
"המסר מכוון גם לעובדי הציבור אשר חייבים לשנן את הלקח מפרשה זו ולמנוע הענקת הטבות ויחס לפנים משורת הדין לאלופים, לשרים ולבעלי הון ולשמור על שיוויון הכל בפני החוק. בפעם הבאה שיתבקש עובד ציבור לעשות פרוטקציה יוכל לומר בפה מלא כי לטובת בעל השררה עדיף שלא יפעיל לחצים ויפעל בדרכים המקובלות אחרת, בסופו של עניין ישלם על כך מבקש הפרוטקציה את המחיר שמשלם היום האלוף גלנט".
דוח המבקר: גלנט לא אמר אמת
בשבוע שעבר, יממה לאחר שהגיש את הדוח המלא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, חלק מהדוח שמתייחס לרמטכ"ל המיועד.
עיקר הדוח נוגע בחמישה נושאים עיקריים שקשורים להתנהלותו של גלנט בפרשת הקרקעות, מהן עולות מסקנות קשות כלפי גלנט ואלו הן:
- אין מחלוקת כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו. גלנט הודה בטעות ואף הצטער עליה, אך טען כי נעשתה על ידי קבלן מטעמו.
- גלנט לא פינה את השטח שאליו פלש במשך כארבע שנים.
- האלוף גלנט עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסמוך לביתו המיועד לכלל, לצורך מעבר רק לכלי רכבו במשך שנים ארוכות.
- גלנט ביקש היתר בנייה הכולל את החריגות שעשה במהלך הבנייה לאחר תום הבנייה, כדי להכשיר אותן בדיעבד.
- גלנט שיקר למנהל מקרקעי ישראל כשטען שעיבד את החלקה שברשותו, כשבפועל החלקה לא עובדה על ידו מעולם.
- קיים חשש שרשויות שונות נהגו בעניינו של האלוף גלנט בדרך מקלה ולפנים משורת הדין כתוצאה מרום מעמדו.
בנושא הפלישה לשטח על ידי האלוף גלנט, כתב המבקר כי "אין מחלוקת, כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו, כאמור בממצאי הבירור שערכנו. גרסתו היא כי הטעות, בה הוא מודה ועליה הוא מצר, נעשתה על ידי קבלן מטעמו , שביצע עבורו את הנטיעות בשטח שקיבל (35 דונם), והמשיך לטעת ברצף עוד כ-28 דונם נוספים. את הטעות, שהוא מגדיר כטעות בתום לב, הוא תולה בנימוקים הכרוכים במלאכת הנטיעות, בעוד לו עצמו לא הייתה, לפי הטענה, מעורבות בעניין".
בעניין התמשכות הליך פינוי השטח, טען המבקר כי "גם בעניין זה אין למעשה מחלוקת על כך שהאלוף גלנט לא פינה את השטח במשך כארבע שנים. על פי ההסבר שנתן בנושא זה, הוא העביר את הטיפול בעניין לבא כוחו, עו"ד מיכאל תשבי, שפתח במגעים עם גורמי המינהל והמושב. לדבריו, הוא ביקש להימנע מעקירת העצים הנטועים בשטח הפלישה בבחינת "אל נא תעקור נטוע", ולוותר על זכויותיו בעצים הנטועים, כך שיישארו בשטח", לשון הדוח.
הנקודה השלישית שאליה מתייחס המבקר היא השימוש החורג בשטח ציבורי פתוח במושב, שבו נעשה שימוש למטרת יצירת דרכי גישה שנבנו ללא היתרי בנייה. נמצא כי "האלוף גלנט עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסמוך לביתו המיועד לכלל לצורך מעבר רק לכלי רכבו. אין חולק, כי שטח ציבורי פתוח שייך לכלל הציבור, ובמקרה זה עשה האלוף גלנט שימוש בשטח לא לו. השימוש החורג נמשך שנים ארוכות".
ביקש היתר כדי להכשיר בנייה - בדיעבד
בהמשך הדוח מתייחס המבקר לדרך הצגת העובדות על ידי האלוף גלנט מול הרשויות השונות. לינדנשטראוס מפרט באשר להכשרה של בנייה בדיעבד: "בכתב התגובה לבקשה למתן צו איסור שימוש חורג שהוגש מטעמם של יואב גלנט ואשתו לבית משפט השלום בחדרה בהליך הפסקת השימוש החורג בשטח הציבורי צויין, כי 'במהלך הבנייה התברר למשיבים כי נדרשת להם תוספת בניה של כ-40 מ"ר במבנה המגורים. מאחר והמשיבים הם שומרי חוק הם פנו לרשויות התכנון טרם ביצוע תוספת הבניה על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, והגישו בקשה להיתר בניה כדין'".
"תגובה זו נתמכה בתצהיר, שנחתם על ידי האלוף גלנט, ובו צוין כי למיטב ידיעתו העובדות המפורטות בכתב התגובה הן נכונות. ממסמכים שבידנו עולה, כי האלוף גלנט ביקש היתר בנייה הכולל את החריגות שעשה במהלך הבנייה לאחר תום הבנייה, כדי להכשיר אותן בדיעבד", לשון הדוח.
"טענת האלוף גלנט ופרקליטיו בפנינו הייתה שלא ניתן היה בידם לברר את העניין עד תום לאור הזמן הקצר שעמד לרשותם ותשובת היועץ המשפטי לממשלה מיום 20.1.11. מכל מקום, לדבריהם, אין מקום לזקוף לחובתו עניין שהיה בטיפולו של עורך הדין שניסח את המסמך. אין חולק, כי על התצהיר חתום האלוף גלנט, כמי שמאשר את נכונות העובדות בתצהיר, לאחר שהוזהר כחוק", הוסיף המבקר. המשמעות: גלנט שיקר בתצהיר.
בעניין עיבוד הקרקעות המבקר קבע: גלנט שיקר
הנושא השני בעניין זה הוא מכתב מיום 18.2.03 שכתב גלנט אל המחלקה החקלאית במינהל מקרקעי ישראל בחיפה, שבו הוא מבקש לנטוע עצי זית בחלקה המצויה בחזקתו, אותה קיבל בשנת 2001 לצורך עיבוד עונתי. במכתב מצוין, כי "החלקה הנ"ל מעובדת על ידי מזה מספר שנים". מהדוח עולה כי בפועל החלקה לא עובדה על ידו מעולם.
הנושא האחרון שאליו מתייחס המבקר כולל מלבד ביקורת על גלנט, גם ביקורת חריפה על הרשויות. "מהממצאים עולה חשש לכך שרשויות שונות נהגו בעניינו של האלוף גלנט בדרך מקלה ולפנים משורת הדין, ולכך מצטרף חשש שהדבר אף נבע מרום מעמדו. לא ניתן להתעלם בהקשר זה גם מן התרבות הכללית הבלתי תקינה שנחשפה בפנינו במהלך הבדיקה באשר להתנהלות רשויות המינהל. בדיקת תפקודם של אלה ראויה לבחינה נפרדת".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חוות הדעת של טירקל על מינוי גלנט
הכנסת דחתה את הפרידה מהרמטכ"ל אשכנזי
השכנים של גלנט מדברים על הפרשה
למרות דוח מבקר המדינה - גלנט לא פורש