בדוח שהותר היום (ד') לפרסום, מעביר מבקר המדינה יוסף שפירא ביקורת קשה על אכיפת החוק והסדר בשטחי יהודה ושומרון. מהדוח עולה כי הוואקום השלטוני בשטחים יוצר פרצות רבות בחוק.
כך למשל, לא מוגדרים תפקידי המשטרה בשטחי יהודה ושומרון, היעדר אכיפה של של חוקי הבנייה ביישובים הפלסטינים וביישובים הישראליים, היעדר אכיפה בנושאי הגנת הסביבה וסחורות פלסטיניות שאינן עומדות בתנאי התקן הישראלי "מולבנות" בהתנחלויות. בנוסף נטען בדוח כי קיימת תופעה נרחבת של גניבת מים, וכי אכיפת דיני התנועה היא מינורית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שטחי יהודה ושומרון נכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, אך הכנסת לא החליטה לספח אותם לשטחה הריבוני של ישראל. מאחר ועל פי החוק הבינלאומי השטחים נמצאים תחת כיבוש צבאי, הריבון בשטחים אלו הוא צה"ל ולא ממשלת ישראל. למרות זאת, המבקר מציין בדוח כי החיילים לא הוכשרו למשימה של שמירת החוק והסדר בשטחים, וכי אין תכנית מסודרת להכשרה כזאת. לדבריו, הצבא גם לא מפיק לקחים מאירועים שקרו הקשורים לאכיפת החוק.
"התחלופה השוטפת של החיילים, במיוחד חיילי המילואים, מונעת התמקצעות והדרכה שלהם בתחום, וכי חיילים עוסקים בתחומים שהם לא בתחום המקצועי שלהם מה שמוסיף לקושי באכיפת החוק", כותב המבקר. "יש חילוקי דעות בנושא חלוקת הסמכויות בין הצבא למשטרה, חילוקי דעות שלעתים מובילים לחוסר אכיפת החוק באופן גורף בתחומים מסוימים".
אין כל אכיפה של חוקי התכנון והבנייה
כך למשל, בתחום התכנון והבנייה, "לא המשטרה ולא הצבא פועלים לחקור תלונות על עבירות בנייה, לא כנגד פלסטינים ולא כנגד ישראלים. בעוד בשטחי ישראל שבתוך הקו הירוק האכיפה ניתנת לרשויות המקומיות (תחת משרד הפנים), ביהודה ושומרון גם מחוז ש"י של המשטרה וגם מנהל הפיקוח במינהל האזרחי טוענים כי אין להם את היכולת ואת כוח האדם לאכוף את החוק".
עוד על פי הדוח נכון להיום, אין גורם כלשהו שמנהל את נושא הבנייה הבלתי חוקית בשטחים, לא ביישובים הפלסטינים ולא בהתנחלויות, אין אכיפה פלילית ובכל הקשור לעבירות בנייה - "איש הישר בעיניו יעשה". כשנעשות פעולות אכיפה הן מעטות, מתבצעות רק ביישובים הישראליים, רק כשתושב אחר מתלונן - ולא כפעולה של הרשויות.
"המשטרה מסרבת לטפל בתלונות בנושא הגנת הסביבה ביהודה ושומרון בטענה שאין לה אחריות לכך" - המבקר מסביר שחלוקת הסמכויות הכושלת בין משרדי הממשלה מובילה לכך שכמעט ואין אכיפה נגד עבריינים בתחום, וקורא לשרים לביטחון פנים והביטחון לפתור את הנושא ביניהם.
בעיות בפיקוח על התוצרת החקלאית
עוד על פי הדוח, הוואקום השלטוני גורם לבעיות בפיקוח על התוצרת החקלאית שמגיעה למדפים בישראל. החקלאות, הישראלית והפלסטינית, צריכה לעמוד בנהלים של משרד החקלאות כדי להימכר בישראל. על פי משרד החקלאות, הפלסטינים מייצאים לישראל 62 אלף טון של גידולים מדי שנה, אך יש בגידולים אלו ריבוי של מזיקים ומחלות וגם כמות גדולה מהתקן של חומרי הדברה. כך, יש סיכון שתוצאת חקלאית מהשטחים לא עומדת בתקני משרד החקלאות.
"משרד החקלאות לא מקיים בדיקות מדגמיות לאיתור חומרי הדברה בתוצרת חקלאית בהתנחלויות בשל היעדר כוח אדם וקשיים לוגיסטיים, ומשרד המבקר מעיר כי על הממשלה לאכוף את החוק גם ביישובים הישראליים בשטחים", נכתב. המבקר גם מצביע על כשל נוסף בפיקוח על התוצרת החקלאית - כשמועברות סחורות פלסטיניות לא מפוקחות לישראל דרך ההתנחלויות.
המבקר קורא לתופעה "הלבנת סחורה" - העברת תוצרת חקלאית פלסטינית לא מפוקחת לבתי אריזה ישראליים בהתנחלויות, בלי ידיעת הגורמים המוסמכים במשרד החקלאות תוך התעלמות מהחוק ומכללי המשרד הנוגעים לניהול תוצרת חקלאית שאינה ישראלית. המבקר מעריך כי רבע מכלל הסחורה החקלאית שעוברת במעברים המסודרים בין הגדה לישראל היא סחורה 'מולבנת'. פקחי משרד החקלאות אכן פועלים כדי להילחם בתופעה, אך ההערכה היא שהסחורה שהם תופסים היא רק 3-4% מהסחורה המוברחת.
סכנה לאיכות מי התהום - גם בישראל
מנהלת המים ליש"ע אחראית על אספקת המים ביהודה ושומרון שאמורה לטפל במים שמיועדים לישראלים ולאוכלוסייה מעורבת, כשעל המים ליישובים הפלסטיניים אחראית הרשות. מהדוח עולה כי על פי נתוני "מקורות", חברת המים הלאומית, בגדה מתרחשות מדי שנה גניבות מים רבות באמצעות התחברות פיראטית לצנרת שגורמת לנזקים חוזרים ונשנים למערכת ולאספקת מים לא סדירה.
נוסף על הגניבות, יש בגדה תופעה של קידוחי מים בלתי חוקיים להם יש השלכות קשות על אקוויפר ההר של מי התהום שמשמשים את האוכלוסייה גם בישראל וגם בשטחים. המבקר מוצא כי מספר גורמים אחראים לריבוי המקרים של גניבות המים וקידוחים לא חוקיים. ראשית, אין גורם שמנחה ומרכז את הנושא, יש גורמים רבים העוסקים בתחום אך אין מי שמרכז אותם.
שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים האחראים לנושא לקוי, וכי יש הבדל בהנחיות בין גוף אחד לאחר. אין העברת מידע יעילה בין הגורמים, הריסת קידוחי מים בלתי חוקיים נעשית שלא בהתאם לכללים וכך יכולה לסכן את איכות מי התהום, ולכן המבקר קורא לכל הגופים שאחראים על התחום לפעול על פי כללים מקצועיים ולהגביר את שיתוף הפעולה ביניהם.
ישראלים מעסיקים פלסטינים בהתנחלויות בניגוד להוראות
מאז 2002 נאסר על פלסטינים להיכנס להתנחלויות כדי למנוע סיכון ביטחוני מהישראלים במקום. מעת לעת, הצבא עורך מבצעים לאיתור עובדים פלסטינים המועסקים בניגוד לחוק בהתנחלויות, ומממצאי הצבא עולה כי מאות עובדים פלסטינים עובדים בהתנחלויות ללא היתר אך לא מוגשות תלונות במשטרה נגד מעסיקיהם הישראלים. הצבא לא מתעד את הפרטים של העובדים ומעסיקיהם, מה שמקשה על הממונים לפעול נגד המעסיקים שמפרים את הפקודה, ומהווה סיכון ביטחוני לתושבי ההתנחלויות.
פרק מיוחד מקדיש המבקר לדיני התעבורה, או ליתר דיוק להיעדרם. המבקר כותב כי מרבית תשתיות התחבורה בשטחים אינן בטיחותיות, ותרבות הנהיגה בגדה מאופיינת בחוסר זהירות ובאי ציות לחוקי התנועה, וזאת למרות שתאונות דרכים בין רכבים ישראליים ופלסטינים הן בעלות פוטנציאל לחולל הפרות סדר בקנה מידה נרחב (האינתיפאדה הראשונה ב-1987 התחילה בתאונת דרכים).
חוקי התעבורה בישראל חלים רק על הנהגים הישראליים בשטחים, וצו התעבורה מ-1992 מסדיר את האכיפה נגד נהגים פלסטינים. התביעה הצבאית הישראלית המוסמכת על פי הצו לטפל באכיפה המשפטית נגד נהגים פלסטינים הפסיקה לעשות כן לפני יותר מחמש שנים, למעט במקרים חמורים מאוד, וזאת בלי תיאום עם המשטרה. הרטמכ"ל דאז גבי אשכנזי סירב בזמנו להכריח את הפרקליטות הצבאית לחזור ולהגיש כתבי אישום נגד עברייני תנועה פלסטינים, והמחלוקת בין הצבא למשטרה לא יושבה עד היום.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מברך על עריכת דו"ח המבקר. משימתו העיקרית של צה"ל באזור יהודה ושומרון הינה הגנה על התושבים ושמירת היציבות הביטחונית. בנוסף, על צה"ל מוטלת החובה לפעול לשמירה על הסדר הציבורי באזור, ובכלל זה האחריות הכוללת על אכיפת החוק. החובה לפעול לאכיפת החוק ביהודה ושומרון מוטמעת בקרב המפקדים והחיילים והטיפול בה נלמד ומתורגל טרם כניסת הכוחות לתעסוקה מבצעית בגזרה, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומשמר הגבול.
אכיפה מוצלחת של החוק באזור יהודה ושומרון מחייבת הירתמות ושיתוף פעולה של כל גורמי אכיפת החוק ומשרדי הממשלה המקצועיים. צה"ל רואה חשיבות רבה בביצוע אבטחה ובידוק במרחבי אזורי התעשייה ביהודה ושומרון ופועל כל העת בנושא, על-מנת להבטיח את ביטחון התושבים והאזרחים באזורי התעשייה ויפיק את הלקחים הדרושים מהדו"ח על מנת לממשם".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ממצאי הדוח יילמדו. ככלל, האכיפה באיו"ש חלה על צה"ל. משטרת ישראל מסייעת ותמשיך לסייע לצבא בכל התחומים בהם יש לה נגיעה. ראוי להדגיש כי משטרת ישראל אינה נוהגת לפתוח בחקירה או להעמיד עבריינים לדין בתחום הגנת הסביבה, בניה בלתי חוקית ועבירות תכנון ובניה באיו"ש, כפי שאין היא נוהגת כך בישראל. בתחומים אלה סמכות החקירה וההעמדה לדין בישראל מסורה לגורמים מקצועיים, ובאיו"ש פועלים בתחומים אלה גורמים מקצועיים של המנהל האזרחי.
לעומת זאת, משטרת ישראל מטפלת בסוגיית גניבת המים ונותנת מענה חקירתי לכל תלונה של גניבת מים וקידוח לא חוקי, לרבות פעילות משולבת וביצוע מעצרים. בשנת 2012 נפתחו 168 תיקים בגין פגיעה בתשתיות באזור מתוכם 22 תיקים בגין גניבות מים והנושא מהווה יעד עבודה גם ב- 2013.
בנוסף, משטרת ישראל מטפלת בסוגיית הפרת צו אלוף על פועלים העובדים ללא היתר בישובים הישראליים ועל מעסיקיהם הישראלים. יחד עם זאת, נדרשים כוחות צה"ל המאבטחים ישובים אלה וגורמי קמ"ט תעסוקה, להגיש תלונות בעניין זה למשטרת ישראל, אשר בלעדיהן כמעט בלתי אפשרי לדעת על ביצוע עבירות ולפתוח בחקירה. בנוגע לניהול תיקי תעבורה, נכון הוא כי תובעי תעבורה משטרתיים ימשיכו לנהל את התביעות בבתי המשפט הצבאיים.
משטרת ישראל רואה חשיבות להיצמד למדיניות התביעה המשטרתית הנוהגת בישראל, כמו גם ליתרונות שבפיקוח המקצועי של אגף התנועה, ועל כן נכון כי תובעים אלה, כמו יתר תובעי התעבורה, יוכפפו לגורם מקצועי אחד באגף התנועה.
בהכנת הכתבה השתתף יונתן בייסקי
דוח המבקר - הסיקור המלא: