שנתיים וחצי אחרי חשיפת מסמך הרפז בחדשות 2 מפרסם מבקר המדינה יוסף שפירא את הממצאים הסופיים בפרשה שהסעירה את המדינה וקובע: התנהגותו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בפרשה הייתה -בלתי ראויה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אשכנזי, כך נכתב בדוח, היה מודע לחומרים המכפישים שאסף עוזרו אל"מ ארז וינר על שר הביטחון אהוד ברק, לא הפסיק את הפעילות ואף גילה נכונות להמשיך ולקבל את המידע. "בכך נתן הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, יד להמשך פעילות זו של אל"ם וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות", פוסק המבקר ומעיר: "אי-הפסקת איסוף מידע זה, הנכונות לקבלו וקבלתו בפועל מהווים התנהגות בלתי ראויה".
הדוח, שמתבסס, בין השאר, על עיון באלפי עמודים של מסמכים, האזנה לעשרות שעות של הקלטות ועל יותר משלוש מאות פגישות עם אישים שונים ובהם בכירי מערכת הביטחון, כולל ארבעה פרקים, בהם גם פרק על מערכת היחסים העכורה בין אשכנזי לברק.
מממצאי הביקורת עולה כי סא"ל בועז הרפז, שהיה חבר של הרמטכ"ל דאז אשכנזי ונשאר עימו בקשר טוב גם לאחר שחרורו מהצבא, מסר לאשכנזי כי ישנה תכנית של אנשים הקשורים לסביבת שר הביטחון ברק לפגוע בו, וכי הדבר מעוגן גם בכתב. בפברואר 2010 הפנה אותו אשכנזי לאל"מ ארז וינר, מאותו מועד, כך נכתב בדוח, ועד תחילת אוגוסט 2010 שיתף אל"ם וינר פעולה באורח פעיל, שוטף ומשמעותי עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות השר ברק וסביבתו והרמ"ט שלו יוני קורן, בהקשרים שונים של תהליכי עבודה של השר ברק ולשכתו.
הרפז יזם, וינר שיתף פעולה
בנוסף עולה כי אל"ם וינר שיתף פעולה עם הרפז באיסוף מידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף על השר ברק וסביבתו. במסגרת זאת העביר הרפז לוינר גם את מסמך הרפז עבור הרמטכ"ל דאז כהוכחה ניצחת לתכנית לכאורה המתנהלת בלשכת השר ברק וכהוכחה ליכולותיו, קשריו ואמינותו של הרפז.
בחלק משיחות הטלפון שהתקיימו בין הרפז לוינר העלה הראשון גם נושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהוא אסף נגד השר ברק וסביבתו, ולעתים גם על כוונתו לעשות שימוש במידע כזה כדי לפגוע בשר. "אמנם סא"ל (בדימ') הרפז היה ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - הוא זה שהעלה את נושאי השיחה - אולם אל"ם וינר שיתף עימו פעולה, ובכך עודד אותו להמשיך ולפעול בדרך זו", קובע המבקר.
עוד נמצא כי וינר קיבל מהרפז מידע והעביר לו מידע ביחס לאלוף גלנט וביחס לקצינים בכירים בצה"ל, וכן מידע הנוגע לאמ"ן, לרבות על מינויים צפויים של קצינים בכירים, בפרט במערך מסווג באמ"ן. כמו כן, על פי הדוח, חשף וינר בפני הרפז לוחות זמנים, פעולות ומפגשים הנוגעים לפעילות של ראש הממשלה, השר ברק, בכירים במשהב"ט וקצינים בכירים בצה"ל.
גם תמלילי שיחות הטלפון בין השניים מעלים כי הרפז אמנם היה, כאמור, ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - אולם לא היה מדובר בקשר חד-צדדי במהותו שבו אל"ם וינר היה אך שותף פאסיבי. "אל"ם וינר שיתף פעולה עם סא"ל (בדימ') הרפז באופן שיטתי, הוא קיבל את המידע, לא דרש להפסיק את הבאת המידע ואף להפך, כעולה משיחות הטלפון אל"ם וינר לעתים אף העביר מידע, עודד את המשך איסוף המידע ויזם קבלת מידע נוסף מסא"ל (בדימ') הרפז", קובע המבקר ומציין כי מעשיו של וינר התנהלו על פני תקופה של כחצי שנה, ואין מדובר בכשל נקודתי או בטעות חד-פעמית בשיקול הדעת.
"אווירה של מלחמה בין אשכנזי לברק"
אל"ם וינר ציין בפני משרד מבקר המדינה את הנסיבות המורכבות שבהן נאלץ לפעול באותה תקופה. הוא תיאר את האווירה ששררה בין השר ברק והרמטכ"ל אשכנזי, ובין לשכותיהם כ"אווירה של מלחמה". בראייתו, פעולותיו נעשו "במטרה למלא את תפקידו כעוזר הרמטכ"ל, להגן על הרמטכ"ל ועל יכולתו לפקד כראוי על צה"ל", כאשר "לשכת שר הביטחון פעלה לפגוע ברמטכ"ל ויכולתו לתפקד".
המבקר קובע כי למרות שאין הגדרות כתובות וברורות לתפקיד עוזר הרמטכ"ל, פעולות פסולות - גם אם הן ממניעים של מחויבות יתר לתפקיד או נאמנות רבה למפקד, אינן יכולות להיחשב כתואמות את ערכי השליחות והמקצועיות. אף האחריות לסייע ולאפשר לרמטכ"ל יכולת לתפקוד תקין, שהיא חלק מתפקידו של עוזר הרמטכ"ל, אין בה משום הצדקה לחריגה מעקרונות היסוד של כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני שמעליו.
משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לאל"ם וינר על כי שיתף פעולה עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות שר הביטחון ברק וסביבתו בקשר שלהם עם צה"ל וכן בנושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף נגד השר ברק וסביבתו. לדעת משרד מבקר המדינה, גם לאחר שבחן את התייחסותו של אל"ם וינר לטיוטת דוח הביקורת על כל האמור בה, התנהגותו של אל"ם וינר כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר עם הרפז הייתה פסולה, לא עלתה בקנה אחד עם חוק יסוד: צה"ל, ועם רוח צה"ל, והיא לא הלמה את היותו קצין בכיר בצה"ל ואת מעמדו כעוזר הרמטכ"ל.
וינר העביר מידע מכפיש לאשכנזי
לדעת משרד מבקר המדינה, פעילות זאת של אל"ם וינר והתייחסותו למערכת היחסים העכורה בין השר ברק ולשכתו ובין הרמטכ"ל דאז ולשכתו כאל "מלחמה" מהווה הבנה שגויה מצדו את גבולות המותר והאסור, והיא ראויה לבדיקה מקיפה ויסודית של המופקדים על כך בצה"ל.
בביקורת עלה, כי אל"ם וינר העביר לרמטכ"ל אשכנזי, לפחות חלק מהמידע שקיבל, לרבות בעל האופי המכפיש שנמסר לו על השר ברק ועל לשכתו, וכי הוא שימש בעבור אחרים אמצעי להעברת מידע אליו. הרמטכ"ל אשכנזי היה זה שהפנה את הרפז לוינר כדי שהוא ימסור לו מסמך או מידע אחר אשר לטענת הרפז היה בידיו בנוגע לתכנית של אנשים בסביבת השר ברק לפגוע באשכנזי.
אשכנזי, אמנם ציין כי המדיניות שלו הייתה שלא לעסוק במידע מכפיש על השר ברק וסביבתו, ובביקורת עלה, כי כאשר אל"ם וינר הציג לו את מסמך הרפז הוא הנחה אותו שלא לעסוק בו, אך עם זאת, נמצא בדוח כי אל"ם וינר עדכן מפעם לפעם את הרמטכ"ל דאז במידע שמסר לו הרפז, והרמטכ"ל היה מודע - ולו חלקית - לפעילותו המתמשכת של וינר מול הרפז בעניין זה. אשכנזי, לא הפסיק פעילות זאת, וגילה נכונות להמשיך ולקבל את המידע האמור.
אשכנזי נתן יד להמשך הפעילות של וינר
משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך נתן הרמטכ"ל אשכנזי, יד להמשך פעילות זו של אל"ם וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות. "אי-הפסקת איסוף מידע זה, הנכונות לקבלו וקבלתו בפועל מהווים התנהגות בלתי ראויה, וזאת גם אם הרמטכ"ל וסביבתו חשו במצוקה נוכח מערכת היחסים עם השר ברק וסביבתו ונוכח תפיסתם על קיומה של תכנית לכאורה לפגוע ברמטכ"ל דאז", לשון הדוח.
לדעת משרד מבקר המדינה, משהמשיך אל"ם וינר למסור לרמטכ"ל מידע שקיבל מסא"ל הרפז על השר ברק וסביבתו, מן הראוי היה שהרמטכ"ל דאז היה מורה לאל"ם וינר לחדול מפעילותו האמורה. היה זה בראש ובראשונה מחובתו של הרמטכ"ל דאז למנוע את פעילותו של וינר והרפז לאיסוף המידע האמור לעיל כבר בנקודת הייזום של פעילות זאת ובתחילת הדרך, לבטלה חד-משמעית, ולהימנע בעצמו מקבלת מידע כאמור. מעבר לכך, היה על אל"ם וינר להימנע מכל פעילות לאיסוף מידע כאמור.
המבקר מציין כי בכל מקרה, היה חייב הרמטכ"ל דאז משהגיע מסמך הרפז לידיו להביא את המסמך לבירור מלא של מהותו ומקורו, ובמיוחד על רקע מערכת היחסים הקשה ששררה בין ברק והרמטכ"ל אשכנזי ובין לשכותיהם, ונוכח העובדה שבאותה עת התנהל גם ההליך לבחירת הרמטכ"ל.
דוח הרפז - הסיקור המלא:
המבקר: ברק החריף המתח עם אשכנזי
"ליקויים באבטחת מידע סודי בצה"ל"
המבקר: "לקבוע בחקיקה משך כהונת הרמטכ"ל"
הדוח המלא: פרשת "מסמך הרפז"
מי אחראי?
בנוסף מעיר משרד המבקר כי מכוח היותו מפקדו הישיר של אל"ם וינר, על רקע העובדה שהוא זה שהורה לאל"ם וינר לעמוד בקשר עם הרפז ומכוח קבלת מידע שהעביר לו אל"ם וינר, הייתה לאשכנזי אחריות גם על פעילותו של וינר עם הרפז - גם אם לא היה מודע באופן מלא לכלל מאפייניה.
"אשכנזי נמנע מלהביא את מסמך הרפז לידיעת הגורמים המתאימים הן בתוך צה"ל והן מחוצה לו כדי לברר את מהותו", פוסק המבקר ומעיר כי משקיבל את המסמך ועסק בו, היה עליו לקיים נוכח תוכנו של המסמך והמשמעויות הבעייתיות שעלו ממנו, ונוכח היותו של הרמטכ"ל דאז מפקדם של הקצינים שהוזכרו במסמך, בירור יסודי בעניינו של המסמך. "בירור כזה יכול היה להיעשות על ידי הצגת המסמך לפני אחד או יותר מהגורמים המתאימים לכך: הפצ"ר, היועץ המשפטי לממש, לשר ברק או אפילו לראש הממשלה", נכתב.
משרד מבקר המדינה מעיר כי בכך שנמנע מלהביא את המסמך לבירור יסודי, תרם הרמטכ"ל אשכנזי לכך שמהותו של המסמך לא בוררה בהקדם האפשרי, ושלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.
איזנקוט הביא להרחבת מעגל השותפים למסמך
באשר להתנהלות האלוף גדי איזנקוט, כותב המבקר כי זה סבר שיש מקום להביא את המסמך ותוכנו לידיעת השר ברק או משרד מבקר המדינה ואף העלה צורך זה בפני אשכנזי ווינר. עם זאת, אלוף איזנקוט פעל, בכך ששיתף נוספים במסמך, בניגוד להנחיה של אשכנזי, שלפיה מסמך הרפז הוא לעיניו בלבד "ושלא יעשה איתו כלום". בכך, כותב המבקר, הביא אלוף איזנקוט להרחבת מעגל השותפים למסמך, ותרם לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס לפיו מסמך הרפז הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל.
לצד הביקורת, מדגיש שפירא כי לא נמצאה כל מעורבות של אשכנזי, של רעייתו רונית או של דובר צה"ל דאז אבי בניהו בפרסום מסמך הרפז בתקשורת, לרבות בעיתוי הפרסום, סמוך לתחילת הראיונות של השר ברק את המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. כמו כן לא נמצא בביקורת כי וינר ידע שאל"ם סיבוני מתעתד להעביר את מסמך הרפז לתקשורת.
פרסום המסמך החריף את המתח
המבקר קובע כי הפרסום בתקשורת של מסמך הרפז והעיסוק התקשורתי הרב בנושא החריפו במידה רבה מאוד את המתיחות שהייתה קיימת בין ברק ואשכנזי, ובין לשכותיהם. "החקירה והבירור בקשר למסמך שהיו כאמור צריכים להתקיים מלכתחילה ביזמת הרמטכ"ל בתוך צה"ל או על ידי גורם חיצוני המוסמך לכך לא התקיימו והנושאים הקשורים לפרשה נשארו במחשכים וללא טיפול ממסדי על היבטיהם הנורמטיביים והערכיים. החשיפה הפומבית הביאה בסופו של דבר לחקירות ולבדיקות ביחס לפרשת הרפז, שהיו חשובות ביותר כשלעצמן, ולטובת הטיפול בליקויים החמורים שהתגלו ומתוקף חיוניותו של אמון הציבור במערכת הביטחון", מעיר המבקר.
המבקר גם מעיר על כך שרק ארבעה ימים לאחר פרסום הפרשה, עדכן אשכנזי את היועץ המשפטי לממשלה כי המסמך מצוי ברשותו ולמחרת היום, במהלך עדותו במשטרה הוא מסר למשטרה את המסמך שהיה ברשותו. "היה ראוי", נכתב בדוח,"נוכח פתיחתה של חקירת המשטרה בנושא מסמך הרפז - שהרמטכ"ל היה מודע לה 48 שעות לפני שהעביר את המסמך למשטרה - לפנות ללא דיחוי ליועמ"ש או לפצ"ר, להודיע להם שהמסמך בידיו ולמסור אותו למשטרה".
"השתהותו של אשכנזי", כותב המבקר, "הייתה שלא במקומה, ומצופה ממנו היה להעביר את המסמך לידי המשטרה עם היוודע לו על פתיחת החקירה במשטרה בנושא או להודיע לה על הימצאות המסמך בידיו, ולמסור מוקדם ככל האפשר על מקורו של המסמך, על נסיבות הגעתו ללשכתו, כפי שידע באותה עת ועל סא"ל הרפז כמוסר המסמך".
בהכנת הידיעה השתתף יונתן בייסקי
