פחות מיממה לאחר שדניאל טרגרמן בן ה-4 נהרג מפגיעת פצצת מרגמה בביתו ביישוב במועצה האזורית שער הנגב, תושבי עוטף עזה מתקשים לעכל את הידיעה הקשה על מותו וטוענים להפקרות מצד הממשלה. "זה כמו רולטה רוסית", סיפרו הבוקר (שבת) תושבים לחדשות 2 Online. "מה הם מצפים שנעשה? שנתפלל לאלוהים כדי שלא ניפגע?".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"המדינה גומרת אותנו", אמרה בזעם ורו מקיבוץ עין השלושה. "הם מתישים אותנו בזמן שהם צריכים לשמור עלינו. רק השבוע ביבי אמר לילדי שדרות שהם חזקים, רציתי להגיד לו מותר גם לילד לא להיות אמיץ ולחשוש. גם למבוגרים מותר לפחד ולבכות ולבקש להיות במקום אחר כמו שאר הילדים שמתכוננים לשנה הבאה. זה צריך להיות התפקיד שלו ולא התפקיד של הילדים".
היא הוסיפה כי עד כה הממשלה לא נקפה אצבע על מנת לפנותם למקום מבטחים. "אנחנו לא צריכים להתחנן", ציינה חברת הקיבוץ. "צריכים לקחת את כולנו למקום מסודר וראוי. לא יכול להיות שזקנים ישנו על מזרונים בבתי ילדים של קיבוצים אחרים. אנחנו לא מפונקים, אבל צריך לתת לילדים חלופה הולמת".
"הממשלה מפקירה אותנו", הדגישה ורו. "אנחנו משלמים מסים, אנחנו לא מתנחלים פה אלא גרים ביישובים שהוקמו לפני 70 שנה. אין שום סיבה שלא ידאגו לנו לדבר הכי בסיסי שזה הגנה".
"אם הממשלה הייתה מתערבת זה משנה הכל"
ביישוב בו אירע האסון בשער הנגב עדיין מתמודדים עם הטראומה הקשה. "אנחנו בתחושות מאוד מאוד קשות", סיפר שכן של משפחת טרגרמן, שפצצת המרגמה הקטלנית פגעה גם בביתו. "כל הערב היה מאוד קשה. אין לנו מילים. זה כמו רולטה רוסית. אנחנו חיים במציאות הזאת הרבה מאוד שנים ואתמול קיבלנו הוכחה שאם הם רוצים לפגוע הם יכולים".
"צריך או לתקוף או להגיע להסדר", הוסיף השכן. "יצאנו מהיישוב, ניסינו לנהל אורח חיים בחוץ וזה לא פשוט. צריכים לתת לילדים שלנו את השקט, אי אפשר לחיות במציאות הזאת של להיות בממ"ד כל הזמן".
גם לטענתו המדינה לא עושה די בכל הקשור לפינוי התושבים אל מחוץ לתחום המרגמות. "אם הממשלה הייתה מתערבת בנושא זה היה עושה את שלו", הוא הבהיר. "הממשלה בקטע הזה לא מורגשת".
גם שמוליק ריפמן, יושב ראש מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית רמת הנגב, תקף את מדיניות הממשלה ואמר כי "במדינה מתוקנת יש להכניס את הגורם האזרחי בבסיס ההחלטות שלה".
ריפמן הוסיף כי "מראש היה צריך לקבל החלטות ולתת תשובות. המדינה לא מסוגלת לחשוב על זה כי עצם החשיבה על זה גורמת למדינה לחשוב כמה לשלם לאזרחיה. המדינה מחזיקה יד קמוצה על החלטות שמאחוריהן עומד כסף לטיפול באזרחים. עד עכשיו הכל נראה כמו פעילות ספונטנית. בנקודת הזמן הזאת המדינה לא עושה כלום. זו לא התנהלות סבירה".
בהכנת הידיעה השתתף אלון שני.