39 שנים אחרי, עדויות ועדת אגרנט לחקר מחדל מלחמת יום הכיפורים ממשיכות להיחשף: עדותו של ישראל גלילי, אחד המקורבים ביותר לראש הממשלה דאז גולדה מאיר, מחזקת את חוסר הידיעה המוחלט של הצבא והדרג המדיני למתקפה ב-6 באוקטובר 73', ואת האמונה שאם אכן מצרים וסוריה יתקפו - צה"ל יבלום אותם מייד. העדויות מתפרסמות 37 שנים אחרי שוועדת אגרנט הגישה את הדוח הסופי על מחדליה, זאת כחלק ממדיניות משרד הביטחון לפתיחת חומרים ארכיונים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ישראל גלילי היה אמנם שר ללא תיק בממשלה, אך נחשב לשר המקורב ביותר לראש הממשלה מאיר ול"מספר 2" הלא רשמי שלה. "מאז המחצית השנייה של 1973 התחילו להגיע ידיעות של אגף המודיעין בצה"ל על הכנות לפתיחה במלחמה, אך לאחר מכן הגיעו ידיעות על דחיית המלחמה. נשיא מצרים היה מודיע חזור והלוך על מועדים לפתיחת המלחמה ולאחר מכן היה מבטל את ההודעות שלו", סיפר גלילי לוועדה בנוגע להתייחסויות הממשלה להצהרות נשיא מצרים סאדאת.
"מהעת הזאת (מאי 1973) התחזקה בהבנתנו ההכרה באמינותו של אגף המודיעין שהיה מלווה את ההודעות של נשיא מצרים בספקנות ובגישה מפוכחת. גם לאחר הפלת שלושה מטוסים מצרים ב-13.9 (שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה) שר הביטחון, הרמטכ"ל ואמ"ן אמרו כי אנחנו לא עומדים בפני מלחמה, אלא אולי רק פתיחה ספורדית באש", הוסיף גלילי.
"תזוזת הכוחות הוסברה מחשש לתקיפה ישראלית"
לטענתו, תזוזות הכוחות ערב המלחמה בסוריה, הוסברה כפחד מחשש לתקיפה ישראלית, ובמצרים הפעילות הוסברה כתרגיל צבאי. "בכל העת הייתה הערכה שאנחנו לא עומדים בפני מלחמה", הדגיש גלילי את התפיסה המוטעית של השלטון - גם בדרג הצבאי וגם בדרג המדיני.
למרות זאת, גלילי טען כי הייתה פורצת מלחמה במוקדם או במאוחר: "ההערכה הבסיסית הייתה שמלחמה היא בלתי נמנעת, שמצרים וסוריה לא ישאירו את הסטטוס-קוו על כנו. המלחמה תהיה כללית ויכולה להיות עם כמה חזיתות. אם לא ההערכה הזאת, לא היינו מבצעים את הרכש הצבאי שהביא בסופו של דבר את הניצחון במלחמה. קצב ההתעצמות היה כזה שמעריך שצפויות כמה שנים טובות של רגיעה".
ב-3 באוקטובר, שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה, ראש הממשלה מאיר, הרמטכ"ל אלעזר, שר הביטחון דיין והשר גלילי היו בישיבה אצל מאיר, שם ראש אמ"ן אמר כי הסיכוי לפריצת מלחמה נמוך עד כדי כך שראש הממשלה לא ראתה לנכון לזמן ישיבת ממשלה מיוחדת והיא נקבעה כרגיל ליום ראשון, 7 באוקטובר. בשל העובדה ששר הביטחון היה מודאג, כונסו ישיבות גם ביום שישי וגם ביום שבת והיה גיוס מילואים חלקי בלבד. על המלחמה שמעה הממשלה ביום שבת, בעיצומה של הישיבה במהלך יום הכיפורים.
הממשלה ביטלה בקלות את הסימנים המוקדמים למתקפה
הוא חזר והדגיש כי ההערכה של גורמי הביטחון למלחמה הייתה בסבירות נמוכה: "אם לא ההערכה הזאת בוודאי שהיינו מגייסים מילואים. הערכה בדבר פריצת מלחמה בשתי חזיתות בו זמנית הסתמכה על כושר הבלימה של צה"ל שהיה מסוגל באמצעות הצבא הסדיר וחיל האוויר לבלום את האויב עד שיגיעו כוחות המילואים ולא להיות קורבן להפתעה". קריאת התמלול מעוררת תדהמה על עד כמה הממשלה והצבא היו מנותקים מהמציאות: "הרמטכ"ל ושר הביטחון אמרו לנו כמה פעמים כי תהיה לנו התרעה מוקדמת על ניסיון מצרי לחצות את התעלה".
"מדבריה של ראש הממשלה עולה כי קרה אסון בגלל הערכה מוטעית", אמר גלילי בהתייחסו למתקן מודיעין באום חשיבה שבסיני, והמשיך: "עד כמה שידוע לי, נודע לה (למאיר) רק לאחר המלחמה שהמתקן באום חשיבה לא הופעל. הייתה שגיאה פטאלית בהערכת נתוני המודיעין, שגיאה שהשתתפו בה גורמי הביטחון וכן הדרג המדיני. שכן אם לא הייתה שגיאה היו מקדימים לגייס את המילואים". החלק שמדבר על המתקן המודיעיני צונזר, ואי אפשר עד היום להבין את חשיבותו או מה היה בו.
"ארה"ב הזהירה ממתקפה, אמרנו שהם טועים"
מעדותו של גלילי עלה כי לישראל הייתה אזהרה מוקדמת למתקפה: "האמריקנים באו אלינו עם ידיעות שהולכים לתקוף אותנו, ואנחנו אמרנו שזה לא נכון ... חשבנו שזאת אוונטורה כזאת מצדם, למה הם צריכים את זה? אמרנו לאמריקנים שהם עושים תרגיל גדול כל שנה, ומה שהם רואים כהזזת כוחות זה בעצם תרגיל", מסרה ראש הממשלה מאיר לשר החוץ האמריקני קיסינג'ר.
עם זאת, גלילי הבהיר כי כן עברה בראש ההנהגה המחשבה על מתקפה: "במאי 1967 זכורים לי דבריו של הרמטכ"ל יצחק רבין ואלופים אחרים שהבטיחו לנו תקופת רגיעה, והנה בראשית יוני מצאנו עצמנו במלחמה. לצה"ל יש דוקטרינה שלא לסמוך על הערכות שמלחמה אינה עומדת לפרוץ, שיש תמיד להיות מוכנים, הרמטכ"ל ואני נקטנו בכל צעדי הכוננות בצה"ל". למרות ההצהרה, גלילי אמר כי הכנות אלה החלו רק יומיים לפני המתקפה.
האמונה כי לא תפרוץ מלחמה נמשכה אפילו לאחר שנשמעה אזעקה ברחבי ישראל. "ביום פרוץ המלחמה התכנסה הממשלה ב-12:00, והיה יותר מידע מאי פעם: פינוי הסובייטים, גיוס האוגדות של חיל האוויר וכדומה. למרות זאת, עד שנכנס המזכיר הצבאי ב-14:00 ואמר שפרצה המלחמה איש לא הציע לגייס מייד את המילואים, והיו שרים שאמרו שמדובר בהטעיה מצרית".
"מקור השגיאה הייתה הסתמכות מופלגת על גורמי הביטחון"
גלילי התייחס בעדותו להדלפות מישיבות מסווגות, ועל היות אגף המודיעין בצה"ל למקור המידע הביטחוני היחיד לממשלה. "זה לא בריא שקצין צריך לחשוב פעמיים ולהתכונן מה לומר לממשלה ומה לא לומר מחשש לדליפות. המידע המודיעיני המדויק שאנחנו מקבלים הוא דבר יקר ומסוכן מאין כמותו. בעיית הפקרת המקורות, או גילוי המקורות, היא בעיה ממדרגה ראשונה לביטחון המדינה".
השר טען בפני חברי הוועדה כי אפשר היה לשרת את הממשלה על ידי הכנת נתוני רקע שהיו חשובים מאוד לשיקול דעתם של השרים. "אני חושב שאנחנו צריכים לעשות רפורמה ושינוי במצב הקיים. שלא יהיה לנו רק מרכז אחד בלעדי והוא בצה"ל - אמ"ן. אין לנו מרכז אזרחי מקביל שלא תלוי בהיררכיה של צה"ל. נדמה לי שלשירות ראש הממשלה ראוי ורצוי שיהיה מרכז כזה", ציין.
"איש לא חלק על הערכות אגף המודיעין"
עוד הוסיף: "את מקור השגיאה אני רואה בכך שהגורמים שהיו אמונים על ביטחוננו היו משוכנעים שיש להם כלי הערכה כמעט ודאיים. ההסתמכות על גורמי הביטחון בשאלה האם תיפתח מלחמה או לא הייתה כמעט ודאית. לא היה לנו הסכם עם ההשגחה העליונה שהיא תיתן לנו התרעה למלחמה באותה מידה שהייתה לפני יום הכיפורים". בכך הוא הסביר את הסיבות לאיחור בגיוס המילואים.
גלילי לא התחמק גם משאלת האחריות של המדינאים: "הדרג המדיני בחר את האנשים האלה (אנשי המודיעין) ולכן האחריות הכוללת מוטלת עליו". על דיין אמר גלילי: "אישיותו של שר הביטחון היא כזאת שהוא רמטכ"ל לשעבר ובעל ניסיון עצום, כושר האבחנה שלו, אפשרות ההתערבות שלו והיעדר כללים ברורים שמסייגים את ההתערבות שלו בצבא מטשטשים את האבחנה בין השר האזרח לבין הממונים שבמדים".
עדויות אגרנט נחשפות - סיקור מיוחד: