במלאת 30 שנה לטבח בסברה ושתילה, מפרסם ארכיון המדינה בפעם הראשונה מסמכים מאוספיו שנוגעים לדיונים שהיו בממשלה על המלצות ועדת כהן שחקרה את הרג מאות הפלסטינים בלבנון. מהמסמכים עולה, כי שר הביטחון דאז אריאל שרון הביע חשש אמיתי מכך שישראל תואשם ברצח עם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ב-10 בפברואר 1983 התכנסה ממשלת ישראל וניהלה דיון סוער ועמוס רגשות במיוחד במסקנות ועדת החקירה הממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן. הוועדה מונתה לחקירת הטבח של כ-800-700 פלסטינים במחנות הפליטים סברה ושתילה בביירות בספטמבר 1982.
הוועדה הטילה אחריות ישירה לטבח על הפלנגות הנוצריות, אבל קבעה גם כי יש להטיל אחריות אישית עקיפה על אחדים מנושאי המשרות הישראלים. "לדעתנו החשש מפני הטבח במחנות, אם יוכנסו לשם כוחות מזוינים של הפלנגות, מבלי שיהיה עליהם פיקוח וביקורת ממשיים ויעילים מצד צה"ל, היה צריך להתעורר אצל כל מי שהייתה לו יד ורגל בנעשה בביירות", נכתב בהמלצות.
הוועדה לא דרשה מראש הממשלה דאז מנחם בגין להתפטר מתפקידו, אך הטילה אחריות על שר הביטחון אריאל שרון, שהתעלם מהסכנה של מעשי נקם של הפלנגות באוכלוסיית מחנות הפליטים. כמו כן הטילה הוועדה על שרון אחריות לכך שלא הודיע לבגין מראש על הכוונה להכניס את הפלנגות למחנות. לפיכך המליצה הוועדה ששרון יסיק מסקנות אישיות מהפרשה ויתפטר.
"המלצות הוועדה מטילות על ישראל אשמה ברצח עם"
בדיון שקיימה הממשלה אודות מסקנות הדוח, קרא השר שרון לדחות את המלצות הוועדה כי הן מטילות על מדינת ישראל אחריות עקיפה לטבח במחנות הפליטים ואפילו אשמה ברצח עם לפי "החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת-עם". לאחר מכן חלק על קביעות נוספות של ועדת החקירה. מנגד, דחו יצחק זמיר, יורם ארידור ומנחם בגין על הסף את היתכנות פרשנותו של שרון, שלפיה הוועדה מאשימה את ישראל בפשע של רצח עם.
בסופו של דבר, ועל אף התרעות שרון, הוחלט לקבל את המלצות הוועדה. שרון נאלץ לוותר על תיק הביטחון ובוצעו המסקנות האישיות בנוגע לקציני צה"ל נוספים. דיון הוועדה נקטע באופן פתאומי, כיוון שבזמן שהתרחש, התחוללה המהומה בהפגנת "שלום עכשיו" בה נהרג פעיל השמאל אמיל גרינצווייג ז"ל.