את המרחק ממרכז ת"א לאירן אפשר למדוד בכל מיני דרכים. בקו אווירי מדובר ב-1,300 קילומטר, שהם טיסה של שעתיים וחצי ב-F-15, או 10 דקות מעוף של טיל בליסטי. אבל מה יקרה אחרי שהטילים או המטוסים יגיעו ליעדם, זאת כבר שאלה מסובכת הרבה יותר.
מה יהיו ההשלכות של תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באירן, אם תהיה כזאת? התשובה נתונה לפרשנות, למניפולציות, נגועה באינטרסים שלא בהכרח יתממשו. "ערפל קרב" קוראים לזה בצבא. ובכל זאת ניסינו לפזר אותו או להעריך איך יתפזר.
"היום שאחרי הוא ספקולטיבי", אומר צחי הנגבי, לשעבר יו"ר ועדת חוץ וביטחון, "כי יש לך שני עולמות שונים, אחד זה היכולות - מה היכולות של אויבים להשית עליך נזק. היכולות הן תמיד כמובן דרמטיות. לעומת זאת, כשאתה רוצה להבין האם הצד השני, יש לו נכונות לעשות שימוש ביכולות שלו, כאן אתה נכנס לתוך עולם שאין עליו מודיעין".
"התוצאות לא יהיו אפוקליפטיות"
בבסיס התרחיש שננסה להציג כאן עומדת הנחת יסוד: מדינת ישראל מחליטה לתקוף מספר מתקני גרעין באירן. התגובה האירנית הראשונית כנראה עוברת מול עיניו של אחמדינג'אד. "מספר הטילים שיפגע בשטח מדינת ישראל יהיה מספר מאות בודדות, הצד הנמוך של המאות הבודדות", מעריך יו"ר סוכנות החלל הישראלית אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל.
"התוצאות בוודאי לא יהיו אפוקליפטיות כמו שחלק מהציבור נוטה לדמיין, אבל זה בוודאי תהליך לא נעים", אומר האלוף (מיל') גיורא איילנד, "אנחנו ניפגע, במרכזי אוכלוסין, בטילים עם ראשי נפץ מאוד גדולים".
יש אינספור תרחישים אפשריים לתקיפה באירן. ייתכן שתהיה תגובה חזקה ישירות מאירן, ייתכן שהאירנים יפעילו את השלוחות שלהם בלבנון ובעזה נגדנו, וייתכן, שתיפתח חזית ארוכת-טווח מול אירן, בה כל שנה הם יתקפו שגרירות אחרת בעולם והדיפלומטים הישראלים יחיו בפחד.