הרמטכ"ל גדי איזנקוט השתתף היום (ראשון) באירוע לזכרו של אמנון ליפקין-שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה. במהלך נאומו, התייחס הרמטכ"ל בהרחבה להחלטת טראמפ להסיג את הכוחות האמריקנים מסוריה, לניסיונות האירנים להתבסס סמוך לגבול ולפעילות צה"ל מול הפלסטינים בגדה ובעזה. "הסגת ארה"ב מסוריה זה אירוע משמעותי אבל לא צריך להפריז בו", אמר איזנקוט.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לדברי איזנקוט: "במשך עשרות שנים אנו מתמודדים מול החזית הזאת לבד וצה"ל פעל לאורך כל התקופה הזו באופן עצמאי". האמריקנים מקבלים את ההחלטה כשמערכת היחסים בין הצבאות היא בשיא, יחסים מעולים של חלוקת ידע משותף, מודיעין, יכולות ועוד".
"השהייה הרוסית מסוף 2015 בסוריה חייבה אותנו לבניית מנגנון למניעת חיכוך", שחזר. "אני כרמטכ"ל הרגשתי שיש הבנה לצרכים הביטחוניים של ישראל ומייד נבנה מנגנון, בסמוך להגעת הכוחות הרוסים, שאפשר לנו לפעול לטובת האינטרסים של ישראל".
באשר לניסיונות ההתבססות האירנית בסוריה, איזנקוט הסביר כי מדובר במאמץ משותף עם חיזבאללה שבמסגרתו "ניסו לבנות מתקפה גדולה על הגליל כדי לכבוש שם רצועה. לזה מצטרף מאמץ גדול לדייק את הטילים של חיזבאללה ובניית מאמץ משותף עם אירן, לבנות חזית שנייה שבה כוח קודס האירני וחיזבאללה פועלים יחד".
"ב-4 שנים האחרונות האיום האירני הוא האיום המרכזי. השיח הציבורי הלך בדרך כלל לאיום הגרעין האירני", סיפר הרמטכ"ל. "יחד עם זאת, יש מאמץ גדול מאוד שמתקיים שנים, והוא הואץ מאוד בשנים האחרונות - הרצון של אירן להשיג הגמוניה אזורית מעירק דרך סוריה ולבנון".
איזנקוט הסביר כי הצבא ביצע פעולות חשאיות שהאזרחים בארץ לא היו מודעים אליהן: "עד לנקודה שבה נפל מטוס ישראלי ומאז היו עשרות רבות של פעולות תקיפות וחשבנו שלא נכון לפרסם אותן". הרמטכ"ל הדגיש כי החזון האירני הוא: "לבנות יכולת של כ-100 אלף לוחמים קרקעיים ולבנות קו מוצבים ברמת הגולן".
לדברי איזנקוט המטרה של ישראל היא לעצור את ההתבססות האירנית ולמנוע את החזון. "קו פרשת המים זה ליל 9-10 במאי שבו האירנים החליטו לבצע התקפה רחבה לאור ההבנה שלהם שאנחנו מקיימים מולם מערכה ממושכת", חשף. "האירוע הזה זוהה, העלינו יכולת הגנה אקטיבית ובסופו של יום הם מצליחים לשגר מחצית מהכמות שהם תכננו ובשטח מדינת ישראל לא הייתה פגיעה, אבל הייתה תקיפה בסוריה באותו הלילה".
בנוגע להתנהלות הצבא מול החמאס - הרמטכ"ל אמר כי למרות שארגון הטרור הצליח לערער את תחושת הביטחון בעוטף עזה, להבנתו הוא נכשל. "בגלל פעולותיהם ב-9 החודשים האחרונים התעוררה השאלה אם צריך מבצע גדול, שבסופו נכון לבחור דפוס אחר".
"הדפוס שאנחנו בחרנו הוא מאזן הפסדים מצטבר, גמול וענישה חמורה ומניעת כניסה הומניטרית. לדפוס הזה היה בעיקר מחירים תדמיתיים", טען. "פה השאלה שאני שואל את עצמי כרמטכ"ל: 'האם זה הדבר הנכון לעשות עבור המדינה?'".
"סיפקנו ביטחון אבל לא תחושת ביטחון"
לטענת איזנקוט המצב הבסיסי בעזה הוא קשה מאוד מבחינת חשמל מים תעסוקה וביוב, והסביר כי "חלק מזה זה נגרם בעקבות הצעדים שהרשות הפלסטינית נקטה נגד חמאס בעזה וחלק זה הם מביאים על עצמם. אני לא בא לומר שהמציאות בעזה היא מציאות ביטחונית מעולה יחד עם זה כשאני שואל את עצמי מה התרחש שם כתוצאה מהפעלת כוח, במשך 4 שנים לא נהרג אזרח ישראלי אחד, נפצעו לצערי 3 אזרחים בינוני וכ-20 נפגעו מחרדה".
לדבריו: "המחירים שהם שילמו היו גבוהים מאוד. יש שם ארגון רצחני ששולט על מיליונים וצריך לדעת להפעיל כוח בצורה חכמה ונכונה. אנחנו כצבא לא הצלחנו לספק תחושת ביטחון טובה. תחושת הביטחון נפגעה בעקבות דפוסים של האויב - סיפקנו ביטחון אבל לא תחושת ביטחון. לישראל יש הרתעה גדולה מאוד מסוף 2018 כלפי הסביבה".