איומים, מכות והשפלות - הכי קרוב שיש לדבר האמיתי: סדנת השבי נחשבת סוד כמוס - כזה שלא מדברים עליו גם אחרי שעוברים אותה. היא מתקיימת לקראת סוף מסלול ההכשרה במעט מיחידות העילית של צה"ל: בקומנדו הימי, בסיירת מטכ"ל, בשלדג ובקורס טיס. הלוחמים העניקו לנו הצצה לשבועיים הקשים שבמהלכם עוברים עינויים, מכות והשפלות עד שלעתים התחושה היא שה"שובים" איבדו שליטה. "היו רגעים שהתחלתי לבכות - לא עברתי דבר יותר קשה מזה בחיים", אמר לוחם לשעבר ביחידה מובחרת שעבר את הסדנה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הסדנה נועדה להכשיר לוחמים וטייסים לרגע שבו, חלילה, יפלו בשבי ויצטרכו להתמודד עם חקירות, איומים ועינויים. "לוקחים חניך בולט מהצוות, מושיבים אותו עם חוקר ומתחילים לשאול אותו שאלות", סיפר אחד הלוחמים. "פתאום החוקר נותן לך סטירה, וברגע אחד אתה אומר וואו. זו תחושת השפלה".
לפני תחילת הסדנה הלוחמים צופים בסרטים, מקבלים הסברים על אירועים קודמים ונפגשים עם אנשים שעברו שבי אמיתי. גם מסבירים להם שהשבועיים שיעברו הולכים להיות קשים מאוד. "סדנת השבי מכינה את הלוחם למצב של כישלון: כשל במשימה, מילוט ונפילה בשבי", הסביר סא"ל יותם דגן, לשעבר פסיכולוג בשייטת 13. "זו התמודדות שונה לחלוטין ממה שאומן והורגל הלוחם עד אותו הרגע והתמודדות עם כללי משחק הפועלים לרעתו ובהם הוא צריך לשרוד, לתפקד ובעיקר לחזור הביתה בשלום".
צ', שובה לשעבר בסדנת השבי מספר שהסדנה מתחילה בחטיפת החיילים שמתרחשת בדרך כלל בלילה - ומטרתה היא להכניס את החיילים להלם. "לתת להם את החוויה שהם חצו את הגבול אפילו אם הם היו פה בתל אביב", הוא מספר.
למרות ההכנה המדוקדקת לקראת הסדנה, כשהיא מתחילה, חיילים מוצאים עצמם מתמודדים עם מציאות קשה מאוד - פיזית ורגשית - ונוצרת תחושה אצל "השבוי" שהחוקרים איבדו שליטה. "התחלתי לבכות וזה לא עזר לי", סיפר לוחם לשעבר באחת היחידות המובחרות של צה"ל. "כשעצבנתי אותם הם העמידו אותי עם הידיים על הקיר והתחילו להצליף בי בגב. אם אתה צועק שכואב לך הם מרביצים חזק יותר - ועם הזמן אתה מבין שצריך לשתוק".
"לעיתים יש מצבים שנתפסים כאובדן שליטה - זה לא באמת קורה"
החוקרים שמים מוסיקה אלקטרונית בערבית ומכריחים את החיילים לרקוד. "היו רגעים שהתחלתי לבכות ואמרתי 'די, שייגמר כבר! אני לא יכול!", סיפר אחד הלוחמים. "הרגליים שלי כבר לא מחזיקות מעמד, אני לא יכול לרקוד. אני חושב שלא עברתי דבר יותר קשה מזה בחיים".
את התרגיל עוברים החיילים בליווי פסיכולוגי צמוד. "המשימה של כולם היא שהחיילים יצליחו", מספר דגן שליווה את לוחמי השייטת בסדנה. "כדי שזה יהיה מספיק קשה וכדי שתהיה התמודדות מוצלחת, לעיתים יש מצבים שנתפסים כאובדן שליטה. בסוף הסדנה החייל צריך להרגיש שהוא למד משהו על ההתמודדות. אם זה לא יקרה, המסר שיעבור הוא שאסור לו לעולם ליפול בשבי".
במהלך הסדנה לא מוותרים ללוחמים. היא מדמה מצב אמיתי בו מנסים להוציא מהם מידע שהם לא אמורים לספר. "עומד מולי חוקר ואומר לי: 'אני יודע מי אתה'", מספר ב', לוחם לשעבר ביחידה מובחרת. "אני יודע מה אתם הולכים לעשות, החברים שלך כבר סיפרו הכול. השכיבו אותי על שולחן וקשרו לי את הידיים. חוקר אחד החזיק אותי על השולחן והשני הצליף בי בכפות הרגליים".
בסוף הסדנה מחזירים את החיילים לשגרה. המוסיקה נכבית, הם עוברים שיחה ואוכלים ארוחת ערב חגיגית. "אמרו לכולם לשבת", סיפרו החיילים. "אף אחד לא יודע מה קורה ואז אתה שומע שחותכים את האזיקונים על הידיים ואתה שומע שמפקד היחידה מגיע".
החיילים פוגשים את ה"שובים" שלהם ומדברים איתם, חלקם מספרים שכשהבינו שהסדנה נגמרה הם החלו לבכות - ונדמה שיש הליכה על חבל דק: לוחמים שהשקיעו בהם כל כך הרבה בהכשרה ארוכה, שצריך לשמור על בריאותם ובריאותם הנפשית, אך מצד שני לבנות איתנות וחוסן למי שיכולים למצוא עצמם בפעולה שהסתבכה הרחק מגבולות המדינה. עכשיו הם צריכים להתמודד לבד מבלי לדעת אם ומתי יצליחו לחזור בחיים הביתה.