האדם - וגם האישה - שבטנק ינצחו: חיל השריון עלה לאחרונה לכותרות בנסיבות לא מחמיאות, כאשר - כפי שנחשף בחדשות 2 Online - יותר מ-80 מתגייסים סירבו להשתבץ בחיל. חלקם כבר התגייסו לחיל יחד עם מאות אחרים, אך הסירוב הפך לסערה: "הפתיע אותי שהם סירבו בעוצמה כזו", אמר קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון, בריאיון לחדשות 2. ומה הוא וקצינים בכירים נוספים בחיל חושבים על סערת שילוב הנשים בשריון?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
סערת הסירוב להתגייס לשריון העלתה את האפשרות שמישהו "נרדם בשמירה". תא"ל חסון לא מסכים לפרשנות הזו: "אני חושב שזו לא המילה הנכונה. אבל אני חושב שאנחנו סמכנו על המוטיבציה הגדולה ללחימה והיכולת שלנו תוך כדי שירות לרתום את האנשים לחיל ולעוצמה שלו, וכנראה שנצטרך לעשות דברים נוספים גם טרם הגיוס".
קצין שריון ראשי הוסיף כי "לא מפתיע אותי שיש כאלה שמגיעים לחיל השריון ולא בחרו בחיל השריון. אני חושב שאחד האתגרים הגדולים שלנו זה לעצב את התדמית של השריון העולה והמתחדש, והיכולת לדבר עם הנוער ושיבין את המשמעות של החיל הזה".
"כששילבנו לוחמות, קטפנו פירות"
כשהתלווינו לחסון הוא התייחס גם לשילוב הלוחמות בחיל, בניגוד לעמדת רבנים ולא מעט קצינים בכירים לשעבר - בהם תא"ל במיל' אביגדור קהלני. קצין שריון ראשי אמר, מנגד, כי "אחד הדברים היפים שקורים בחברה הישראלית הוא שיש רצון רב של נשים להיות שותפות למאמץ הלחימה וההגנה. כששילבנו אותן בלחימה קטפנו פירות. בשריון עוד לא שילבנו, אנחנו נדרשנו לבדוק את האופציה לעשות את זה ואנחנו נכנסים לתהליך".
אל"מ אוהד נג'מה, מפקד חטיבת שריון 401, הוסיף: "אשתי אשת צבא, היא גם בצבא - אמנם לא לוחמת אבל היא בצבא. אני חושב שבנות יכולות לעשות הכול. אני לא חושב שהן טובות יותר או טובות פחות מהבנים. אני חושב שהניסיונות עד עכשיו הצליחו".
מי לא נכנס לוויכוח על שירות בנות בטנקים? רבנים, פוליטיקאים, מפקדי השריון בעבר שנושאים איתם עדיין את גאוות החיל. "אני בהחלט לא פוסל, לפסול זה הכי קל", הדגיש נג'מה, מח"ט חטיבה 401 בתגובה לביקורת. "אני חושב שצריך לעשות עבודה רצינית, צריך לבחון את זה בצורה חכמה, ולקבל החלטות חכמות, ולא להיות באיזו פרדיגמה נושנה מה לא, מה היה. מה שהיה זה לא בטוח מה שהוא טוב".
"כבר לא מלוכלכים מגריז"
על הביקורת מצד ההורים של המתגייסים שלא רוצים להילחם בטנקים השיב קצין שריון ראשי: "אני מזמין את אותו אבא לביקור ביום בחיל השריון, שיסתכל על הטנקים המתקדמים, ויבין ששחורים אחנו לא, שמלוכלכים מגריז אנחנו כבר לא. אנחנו הרבה יותר טכנולוגיים".
אל"מ אוהד נג'מה הסכים וניסה להדגיש את חשיבות החיל שזוכה לתדמית בעייתית בעיני חלק מהמתגייסים: "אני חושב שכל מי שפגש בצוק איתן או בעופרת יצוקה או בלבנון השנייה מאז הוא אומר 'כל פעם שאני נכנס, אני רוצה טנק לידי'".
לדבריו, "מי שנפגש בזה, מבין. זר לא מבין את זה. זר לא יבין כמה הכלי הזה חשוב, וכמה העוצמה שלו והיכולת שלו הן משמעותיות בשדה הקרב".
ברוב יחידות צה"ל אין בעיה של נכונות לשרת, אך בשריון זה לא ממש כך והמתגייסים "לא רצים" להשתבץ אליו - אולי מכיוון שהוא לא נתפס כליבת העשייה הקרבית. אך המציאות שונה: למשל, בקרב על בית חאנון במבצע "צוק איתן", כוח של חטיבת הנח"ל לא היה מכניס את קצה אפו לסמטאות המסוכנות ללא טנקים לצדו ובתוכו ובלי כוחות הנדסה.
זוהי הוכחה אחת מני רבות שהשריון הוא חלק מכריע משדה הקרב: "אנחנו נצטרך קודם כל שהלוחמים שלנו יספרו יותר. והחיל שתמיד היה צנוע בהישגיו יהפוך להיות חיל שמתפאר בביצועיו", הסביר תא"ל חסון. זהו מאמץ ההסברה של החיל, ששואף להיות מרכזי בכל עימות.
בתרגיל שהתלווינו אליו לוחמי השריון וחיל הרגלים פעלו יחד- ובעתיד הם גם יילחמו ביחד: כיום אין כבר הפרדה והיוקרה נשארת על הקרקע. הטנק נותר הכלי הכי משמעותי בשדה הקרב, למרות התדמית של "שחורים מגריז" שלא יוצאים הביתה. התרגיל נועד בין השאר לדמות לחימה על אדמת לבנון, ואל"מ נג'מה סיכם בעמימות את האפשרות שהחיל יידרש ללחימה בלבנון: "דע למי ניתנה הנבואה, אני יודע שאנחנו מתכוננים לזה, זה התפקיד שלנו, להתכונן ליום שזה יקרה".