בחזרה לרגעי האימה ברכב שרוסס בכדורי המחבל: דביר ליטמן ישב בספסל הקדמי של הרכב, כשלצדו אביו יעקב ואחיו נתנאל שנרצחו מיריות המחבל סמוך לעתניאל בערב שבת. בעדות מצמררת, מתאר האח בן ה-16 איך ראה את אביו ואחיו נהרגים - ומדוע אמבולנס של הסהר האדום שחלף במקום התעלם מבני המשפחה המדממים - ונסע משם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"עברנו את עיקול הכביש ימינה, אני זוכר רכב עומד ולפניו מחבל עם רובה מחכה. הוא נתן זינוק לאמצע הכביש והתחיל לירות", משחזר דביר בקור רוח, "אז הגיעה עצירה פתאומית, אחי נתנאל סטה מהכביש. הוא אמר לי להתקשר לביטחון, הטלפון נפל לי והכל היה מלא בדם, כל הרצפה התמלאה בדם".
"במטח הירי הראשון אני זוכר את המחבל קופץ, מהמטח הזה אבא נרצח. לא הייתי מודע לזה שהמחבל התקרב אלינו ופתח את הדלת. המחבל נשאר בצד ימין, אני הייתי מכופף מתחת לקו ההגה. הייתי בספסל הקדמי - אבא היה ביני לבין נתנאל. המחבל ירה למרכז. המחבל פתח דלת הזזה שהייתה מאחוריי, אמא נפלה בין הספסלים בגלל העצירה הפתאומית וראתה שהדלת נפתחת".
"דביר ומוריה ראו את המחבלים", מספרת האם, "דביר כל הזמן היה בקשר עם המוקד. המחבל פתח את הדלת הצדדית ומוריה הרימה טיפה את הראש וצעקה '"לא, לא, לא". כנראה היה לו מעצור בנשק והוא ברח".
"צוות של הסהר האדום עצר במקום ולא הגיש לנו סיוע"
דביר מתאר איך גם ברגעי המצוקה - כשהמחבל ניצב מולם ויורה - אחיו הגדול הורה ליתר בני המשפחה כיצד לנהוג כדי להציל את עצמם: "נתנאל נתן לנו הוראות ואמר לכולם לרדת על הרצפה, לשכב, ולשים ידיים על הראש. הוא התחיל לדווח שירו עלינו, ושיש הרוג. תוך כדי שהוא מדווח, התכופפתי והמשכתי לשמוע יריות".
"לקח לי זמן לשים לב שנתנאל הפסיק לדבר, הרמתי את הראש וראיתי את נתנאל מוטל על המושב, לא ידעתי אם הוא חי או מת. איכשהו מצאתי את הפלאפון שלו על הרצפה. התקשרתי לקיצור דרך של הביטחון ואז אני רואה נהג אמבולנס של הסהר האדום מתקרב אלינו", הוא מספר.
לדבריו, הנהג התקרב אליהם - הסתכל על הרכב ועל יעקב ונתנאל ששכבו בו ללא רוח חיים, וחזר בחזרה לרכב: "הוא אמר לי תתקשר ל-101 וחזר לאמבולנס. הוא עשה סיבובים במקום ואז נסע משם. אחרי זמן קצר הגיעו אמבולנסים של מד"א שסייעו לנו".