"אני לא יודעת מה לעשות. מישהו חשוד נכנס עכשיו לאוטובוס, נראה לי שאני יורדת" - הדברים האלה שאמרה אתמול (רביעי) אישה ששוחחה בטלפון בקו 42 בתל אביב מאפיינים חשש הולך וגובר ברחובות הערים - ולא רק בירושלים - עקב התגברות גל הטרור. החשש מורגש כמעט בכל מקום בארץ ויותר ויותר אנשים מעידים על כך שהם מפחדים לצאת למקומות הומי אדם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
משה, נהג אוטובוס שעובד באזור המרכז אומר כי הוא שומר על משנה זהירות. "כל אדם שעולה אני מסתכל עליו באלף עיניים - איך הוא נראה, אם יש עליו משהו, אם הוא מחזיק משהו. זה יכול לתפוס אותך בכל שנייה, בכל רגע. יש לי אפילו גז מדמיע בהישג יד למקרה שמישהו יגיע".
והוא ממש לא היחיד. בשבוע האחרון יש ביקוש גדול לגז מדמיע ולכלים אחרים להגנה עצמית. עמית גדיאן, בסך הכל בן 18, מוכר שוקרים חשמליים. לדבריו, הוא לא מפסיק לקבל פניות בימים האחרונים.
"אנשים שואלים אותי גם אם יש לי אקדחי אוויר, גז פלפל, אקדחי טייזר", הוא מספר. "הם אומרים שהם לא סומכים על אף אחד, שהמדינה הלכה לאיבוד, שאין תחושת ביטחון, שאם הם לא יגנו על עצמם, אף אחד לא יעשה את זה". רק לאחרונה קנתה ממנו צעירה בת 27 אמצעי הגנה, פשוט כי היא חוששת ללכת ברחוב.
ברשת "ריקושט" דיווחו בימים האחרונים על גידול של כ-400% ברכישת מוצרים להגנה עצמית, כאשר מרבית הרכישות הינן של תרסיס פלפל להגנה עצמית. 75% מהרכישות היו באזור ירושלים. עוד נרכשו שוקרים חשמליים ואזיקונים.
תלמידה לראש העיר: "מפחדים לצאת לבילוי"
"אני פונה אליך בקשר לפיגועים, בקשר לזה שילדים לא יכולים לצאת מהבית שלהם כי הם מפחדים שיבוא וידקרו אותם, בקשר לזה שכל יום אנשים נדקרים אנשים תמימים שעובדים או שרוצים לקחת את הילדים שלהם לבילוי לקניות וסתם לטיול בעיר היפה שלנו", כתבה לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, תלמידת כיתה ז' בעיר. "מה, מגיע להם למות? לא, לא מגיע להם למות. זו הארץ שלנו ואסור לתת למחבלים לבוא ולהרוג, זה לא הגיוני".
לתחושותיה מצטרפת גם יהודית כהן, גננת בגן פרטי בעיר. "אנחנו הססנים וזהירים יותר, בודקים שהכל נעול וסגור, מסתכלים מהחלונות לראות שאין פרצוף זר לפני שפותחים את הדלת - ופשוט מתפללים", היא מספרת. "לא מדברים על זה עם הילדים, הם קטנים מדי".
כמו גל המחבלים המתאבדים
תחושות הלחץ והחרדה מתפשטות גם ברשתות החברתיות ובוואטסאפ. הודעות שמופצות ומתריעות על "מחבל" או על כוונה לבצע פיגוע במקום מסוים מעוררות סערה, למרות שברוב המקרים מדובר בהודעה ללא כל כיסוי.
עם זאת, גולשים שפנו אלינו מעידים כי משתמשים עם שם ערבי מבקשים מהם לאחרונה בקשות חברות בפייסבוק. "חשבונות פייסבוק של מוסלמים מזויפים עם תמונות פרופיל של בנות, שמות פיקטיביים של בנות ובנים צעירים. הם מציפים אותנו בבקשות חברות לצורך מעקב וניסיונות לערוך פגישות לביצוע פיגוע. לא להקל ראש, זה מסוכן מאוד. לא לאשר חשבון שאינכם מכירים בוודאות", נכתב באחת הקבוצות.
אילנה מרמת גן לא נותנת יותר לילדים שלה ללכת לבד לבית הספר. "אולי אני מגזימה, אבל פשוט מפחיד היום להסתובב ברחובות. יש לנו ליד הבניין אתר בנייה עם עובדים ערבים. אם פתאום מישהו מהם ירצה לדקור אותי או את הילדים, מה ימנע ממנו? כלום. אין תחושת ביטחון ברחובות, אני לא זוכרת תחושה כזו מאז גל המחבלים המתאבדים".
אלי (34), תושב תל אביב, קנה לאחרונה גז מדמיע. "אתמול הייתי בשוק הכרמל וכל רגע הסתכלתי לצדדים. לא היו שם שוטרים, ואם היה קורה משהו לא יודע איך זה היה נגמר. זה היה מפחיד. לא הגיוני שלהסתובב ברחוב מפחיד אותי, זה הזוי". עם הילדים הוא העדיף שלשום לא לצאת מהבית: "הם מפחדים, שאלו אותי למה עושים פיגועים, לא הייתה לי תשובה".
מזינים אחד את השני בפאניקה
ד"ר יוליה אלעד שטרנגר, מבית הספר לפסיכולוגיה ע"ש ברוך איבצ'ר במרכז הבינתחומי הרצליה אומרת כי מצב חוסר הוודאות יוצר מצוקה נפשית ופאניקה. "אנשים לא יודעים איך להתמודד כי אין להם כלים וזה יוצר תגובות טראומטיות קשות, וכן גם תגובות אגרסיביות שנוצרות ממצוקה כמו למשל - כל מה שקורה ברשתות החברתיות".
ברמה האישית, אנשים דרוכים וחרדים, בין היתר בניסיון להתגונן. "צריך לנסות לשמור על קור רוח, ואין לנו מה לעשות חוץ מזה, צריך לנסות לשמור שהדריכות לא תהפוך לפאניקה, כי אנשים מזינים אחד את השני בפאניקה. אני ממליצה להיות כמה שפחות מוזנים ממידע שהוא לא רשמי כמו אותם וואטסאפים שרצים".
היא מוסיפה כי התופעה המדאיגה יותר היא ארוכת הטווח - זו של החשיפה לאלימות. "תפיסת האיום המוגברת יוצרת הקצנה אידיאולוגית, מגבירה עוינות ותמיכה כלפי מדיניות עוינת כלפי קבוצות חוץ שלא תומכות בעמדות שלנו, וזה יוצר השלכות שמקשות להגיע לפתרון יותר שקול של המצב, מה שמרחיק אותנו מפתרון מדיני".
לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv