פיצוץ פירים של מנהרות טרור, השמדת משגרי רקטות ותקיפת מעוזי טרוריסטים: 3 שנים אחרי מבצע "צוק איתן", מגלים צילומים מתוך רצועת עזה שנחשפים לראשונה איך נראתה הלחימה נגד חמאס דרך עיני הלוחמים. את הסרטונים צילמו שני קצינים בחיל ההנדסה ששירתו אז יחד באותה פלוגה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בתיעוד מהמבצע נראית בין היתר השמדת משגר רקטות של חמאס שממנו שוגרו זמן קצר קודם לכן רקטות לעבר ישראל. החיילים נראים בסרטון מניחים את חומר הנפץ באמצעותו השמידו את המשגר. בסרטון אחר נראה הרס בית של פעילי חמאס שהיה מעוז של ארגון הטרור שבתוכו התגלה מחסן תחמושת.
סרטון נוסף מתעד פתח של פיר מנהרה שהוסתר מתחת לכיור מטבח של בית פרטי. הלוחמים הגיעו למקום בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל. בתיעוד נראים החיילים פותחים את הארון במטבח ומגלים את הפתח למנהרה - אותו הם משמידים זמן קצר לאחר מכן.
"התיעוד הוא חלק מהמשימה", מספר סרן לירון פסח, ששימש במבצע כמ"פ בגדוד 603, גדוד ההנדסה של חטיבה 7, והיום משמש כקצין הנדסה בחטיבת יהודה. "יש מתעדי מבצעים שמצטרפים לכוחות שמוסמכים לתעד ויש גם חיילים שיש להם מצלמת גו פרו על הראש. היום כמעט לכל כוח לוחם יש אמצעי תיעוד".
"בקרב צריך לבצע את המשימה, המצלמה זה לא מה שמשנה את הפעילות בשטח", מספר סרן דור בוגנים, ששימש אז סמ"פ בגדוד 603 והיום הוא צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בגזרת יהודה. "המצלמה זה עוד אמצעי שדרכו אנחנו מתעדים את הפעילות ואנחנו יכולים ללמוד ממנו מה לעשות הלאה".
"התחושה היא של שליחות אדירה, יש לך השפעה אדירה בפעולות שאתה מבצע", מספרים השניים. "אם אתה מבצע פעולות שמונעות שיגור רקטות זה אוטומטית משפיע על העורף. לגבי מנהרות, כשאתה חושף ומפוצץ אותן אתה מונע הרבה פעולות קשות ומרחיקות לכת".
הפלוגה המשיכה לבצע את משימותיה במסירות, כפי שניתן לראות בין היתר בצילומים שתיעדו אותן, אלא שנאלצה להתמודד גם עם קשיים - בהם התרחיש הקשה מכל: חבר לפלוגה שנופל בקרב. סמ"ר משה דוינו ז"ל, נהרג בירי טיל נגד טנקים ששוגר לעבר הדחפור בו נהג בדרום הרצועה.
"לאבד חייל במהלך לוחמה זה אירוע לא קל לפלוגה, אבל החוזק שלה התבטא בכך שהמשיכה קדימה", אומר סרן פסח. "הפלוגה המשיכה להילחם עד סוף המבצע. אוספים את השברים וממשיכים".
"אמרתי לחיילים עם דמעות בעיניים שמושיקו נהרג ושאין לנו זמן להתעסק באבל", שחזר בוגנים. "החיילים הסתכלו ובכו, אבל הבינו שיש להם משימה ונכנסים לעזה. זה אחד הרגעים הכי קשים שאני זוכר שהיו לי בתור מפקד, אבל זה מה שמפקד צריך לעשות: לאפס ולכוון את החץ קדימה".