מבנים אזרחיים המשמשים לתשתית טרור (צילום: דובר צהל)
מבנים אזרחיים משמשים לתשתית טרור | צילום: דובר צהל

לעת עתה נראה כי בארגון הטרור חמאס לא מעוניינים בסבב הסלמה נוסף, אך בצה"ל ממשיכים לעקוב אחר פעילותו ברחבי רצועת עזה. אלוף פיקוד הדרום איל זמיר חשף הבוקר (חמישי) כי במסגרת המאמץ המודיעיני התגלה כי בארגון מנסים לשקם את תשתית הטרור שנהרסה, לעיתים בתוך במבנים אזרחיים, כפי שכבר עשה בעבר.


לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"ישראל מקיימת מאמץ מודיעיני מתמשך לחשיפת התשתית הצבאית של חמאס מאז מבצע צוק איתן", הסביר זמיר. "הדבר גרם לחשיפה מודיעינית משמעותית של נכסים צבאיים של הארגון. חלק גדול מהמתקנים הצבאיים של חמאס ממוקם במבנים אזרחיים – בתי מגורים של אזרחים, בתי ספר ומסגדים. במבנים יש מפקדות, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות. ברבים מהמבנים האלה יש פירי מנהרות, שחפירתם מתוך המבנים נועדה להסוותם ולהקשות על תקיפתם, תחת כסות אזרחית".
 
בעת לחימה היעדים האלה, שהיו אזרחיים בעברם אך הפכו לנכסים צבאיים של ארגון הטרור, יהפכו למטרות צבאיות לגיטימיות על פי הדין הבינלאומי. כל אזרח שמאפשר לחמאס לעשות שימוש ברכושו לצרכים צבאיים מסכן את חייו וחיי משפחתו.

בפיקוד הדרום חשפו הבוקר שתי דוגמאות למבנים אזרחיים שעברו הסבה כדי למלא שימושים צבאיים של חמאס: הראשונה, מבנה שנמצא במחנה הפליטים שאטי בצפון רצועת עזה, בניין בן 6 קומות שנבנה לפני שנתיים ומתחתיו אותר פיר כניסה לרשת מנהרות. הדוגמה השנייה היא מבנה שנמצא בבית להייה – בית של פעיל חמאס שמתגורר בו עם אביו אחיו וחמישה ילדים. במבנה נמצא פיר מנהרה שמוביל למסגד סמוך ומשם מחובר לרשת מנהרות לחימה שמשמשות את חמאס ללחימה בצה"ל בעת כניסה לרצועה.

איום המנהרות: מכשול נוסף נבנה ברצועה

"אלו רק שתי דוגמאות מתוך מאות רבות, בהן מנצל חמאס את האוכלוסייה האזרחית כדי להסתתר בתוכה ולהילחם ממנה", הדגיש זמיר. "המבנים האלה יהוו מלכודת מוות עבור מי שיישאר שם ברגע שתיפתח לחימה. בזמן מלחמה מבנים אלה של חמאס הם חלק מבנק המטרות שלנו. יש לנו כל הלגיטימציה לעשות זאת".

בצה"ל מתכוננים לאיום (צילום: דובר צהל)
בצה"ל מתכוננים לאיום | צילום: דובר צהל

מול התעצמות חמאס, שמשקיע את עיקר המאמץ שלו בבניית מנהרות אל ישראל ובתוך הרצועה ומייצר רקטות בתוצרת עצמית כי הוא מתקשה להבריח נשק לעזה – ישראל מאיצה את בניית המכשול – הגדר החדשה שנבנית בימים אלה לאורך הרצועה. הפרויקט מנוהל ומבוצע על ידי מנהלת גבולות ותפר המשותפת לצה"ל ולמשרד הביטחון שבראשה עומד תא"ל ערן אופיר.

מדובר ב-64 ק"מ של מכשול פיזי, עם גדר מעל וקיר בטון מתחת לפני הקרקע לעצירת ניסיונות החפירה של מנהרות התקפיות לשטח ישראל. משרד הביטחון יחד עם פיקוד הדרום כבר עובד על כמחצית מהשטח, ובחודש הקרוב יגביר משמעותית את הבנייה כדי לעמוד בלוח הזמנים ולסיים את פרויקט הבנייה השאפתני עד סוף 2018. בחמאס רואים איך צה"ל מתקדם במציאת הפתרון לאיום האסטרטגי הכי חשוב שלו, ומנסה לאסוף מידע גם באמצעות רחפנים על התקדמות הפרויקט.

החשש - חמאס ינסה למנוע את העבודות (צילום: דובר צהל)
החשש - חמאס ינסה למנוע את העבודות | צילום: דובר צהל

בשיאו של הפרויקט בחודשים אוקטובר-נובמבר יעבדו למעלה מאלף פועלים בהקמת המכשול, שליש מהם פועלים זרים שקיבלו היתרים מיוחדים מהשב"כ – מגרמניה ועד ברזיל. ולכן כבר בימים אלה, וביתר שאת בסוף הקיץ, הצבא מתגבר כוחות באזור הרצועה, כדי להגן על העובדים מחשש שחמאס ינסה למנוע את המשך העבודות.

"הדילמה היא של הצד השני", מסביר זמיר. "ההרתעה קיימת. אם יבחרו בחמאס לצאת למלחמה בגלל הקמת המכשול זו החלטה ראויה מבחינתם, הקיר ייבנה ויושלם עם או בלי מערכה. המכשול הוא חלק מפוטנציאל למערכה עתידית ואנו נערכים לכך גם בהיבטים מודיעיניים וגם בהיבטים מבצעיים. אנחנו נערכים לכל אפשרות, לא מציע להתעסק אתנו ולאיים עלינו".
 
עלות פרויקט המכשול - שכולל גדרות, קיר בטון, אמצעים מתקדמים לגילוי ואיתור מנהרות, חיישנים, מכ"מים, מצלמות ומערכות ירי מתקדמות – 3 מיליארד שקלים. עלות הקמת כל קילומטר של מכשול היא 41 מיליון שקלים.