בישיבת הממשלה הקרובה, שתיערך ביום ראשון, הנושא המשמעותי ביותר לא צפוי להיות קרבות השבת או חילופי ההאשמות בין ראש הממשלה לשר התחבורה – אלא הארכת מצב החירום במדינה. מדובר במצב ביטחוני וחוקי שקיים במדינה כמעט מאז הקמתה, למרות הטענות כי מדובר במציאות לא דמוקרטית. הממשלה ציינה כי נדרשים הכלים המשפטיים והביטחוניים שמצב החירום מאפשר - וזאת למרות שרק לאחרונה אושר "חוק המאבק בטרור" שמרחיב את האכיפה והענישה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
שרת המשפטים איילת שקד ושר הביטחון אביגדור ליברמן יציגו בפני חבריהם לשולחן הממשלה את ההחלה שנועדה להאריך את מצב החירום בשנה נוספת. על פי חוק היסוד, הממשלה נדרשת להציע לכנסת כבר בשבועיים הקרובים להאריך את מצב החירום - 60 יום לפחות לפני פקיעת מצב החירום הנוכחי, ב-22 בנובמבר 2016.
"מצב החירום קיים בישראל ברציפות מאז מאי 1948", נכתב בהצעה, "הנסיבות הביטחוניות השוררות במדינה מחייבות את המשך קיומן של הסמכויות המוקנות בחלק מהחוקים האמורים, בשל הצרכים של גורמי הביטחון". עוד יציינו השרים שקד וליברמן כי גורמי הביטחון דרשו להאריך את מצב החירום.
עם זאת, ההצעה לא מציינת מהו המצב הביטחוני המדויק שמצריך את הארכת מצב החירום - חזית הדרום, הגבול הצפוני או המאבק בטרור ביהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק. כמו כן נכתב כי אין להחלטה השפעה על התקציב או על מצבת כוח האדם. גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר כי הוא תומך בהצעה.
הממשלה ציינה כי מספר חוקים תלויים בהארכת מצב החירום, וחלקם "מקנים סמכויות נחוצות לשם התמודדות עם המצב הביטחוני השורר היום במדינה". בין השאר ציינה הממשלה כי מדובר בחוקים נגד טרור, חקיקה שתאפשר מעצרים ותפיסת מקרקעים, וגם חוקים הנוגעים לפיקוח על מצרכים ושירותים. הממשלה ציינה כי בשנה החולפת הוצאו עשרות צווים למעצרים מנהליים ובעשרות מקרים נוספים הופעלה הסמכות לאסור על יציאה לחו"ל.
"קיים צורך מהותי בשימור חוקי החירום, שמקנים כלים משפטיים חיוניים במלחמה בטרור", נכתב בהצעה שצפויה להיות מאושרת ללא קרב.
"אם תחול החמרה במצב הביטחוני יעלה הצורך בהפעלת הסמכויות המוקנות בחוקים אלה וחיוניות השימוש בהם תגבר", הוסיפו. עם זאת, בהצעה ציינו השרים כי חוק המאבק בטרור שאושר רשמית מאפשר להתמודד עם הטרור בלי תלות בהכרזה על מצב חירום.