במקום לקצץ בתקציב ובכוח האדם, צה"ל הוסיף אנשי קבע: כך עולה מדוח חריף שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. בדוח, שהוגש על רקע המאבק סביב דוח ועדת לוקר והדיונים על תקציב הביטחון, נמתחה ביקורת נוקבת על הליך קבלת ההחלטות בממשלה ועל חוסר המעקב סביב ההתייעלות הדרושה בצה"ל.
"החלטות הממשלה בנוגע למסגרת תקציב הביטחון אופיינו בחוסר עקביות ויצירת אי-ודאות למערכת הביטחון בנוגע לגודל תקציבה", כתב שפירא, "בכך נפגעה יכולת התכנון שלה". כמו כן קבע המבקר כי הבקרה והשליטה של הדרג הבכיר במערכת הביטחון על ההתייעלות "התרופפה" וציין כי לא בוצעה בקרה שוטפת אחרי תהליך החסכונות: "התנהלות זו היוותה ליקוי יסודי בניהול תכניות ההתייעלות של מערכת הביטחון".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לדבריו, היעדר המעקב והדיונים - דווקא בסוגיה כה רגישה - הובילו לכך שצה"ל "לא בחן את האפשרות לבצע שינויים ארגוניים מהותיים ולצמצם פעילויות שאינן בליבת עיסוקו. צה"ל מתנהל זה מספר שנים ללא תכנית רב-שנתית, החיונית לו בשל אופי פעילותו". המבקר שפירא הדגיש כי ניתן למצוא היכן לקצץ בצבא מבלי לפגוע בהיערכות ללחימה.
האם לקחי הוועדה הקודמת ייושמו?
עיתוי דוח המבקר אינו מקרי: הדוח עוסק רבות ביישום החלקי והלקוי של ועדת ברודט מהעשור הקודם - ועדה שהוקמה על מנת להציע צמצומים בתקציב הביטחון ובמצבת כוח האדם, בדומה לוועדת לוקר שהגישה את מסקנותיה לאחרונה.
הוועדה המליצה על תוספת תקציב לצד תכנית התייעלות, שכללה קיצוץ ניכר בכוח האדם בהיקף של 9%. כמו כן קראה ועדת ברודט לצה"ל לקצץ 10 מיליארד שקלים עד לשנת 2012 - אך המבקר קבע כי רק 3.8 מיליון קוצצו במסגרת התכנית.
בדוח נטען כי "כל המערכות, שאמורות היו ליישם את המלצות ועדת ברודט, לא מילאו את שנדרש מהן בראייה רב-שנתית. מערכת הביטחון לא התייעלה ברמה הנדרשת, בעיקר בתחום כוח האדם". המבקר הוסיף כי "מערכת הביטחון לא עמדה ביעד להתייעלות בחומש, והפיגור עמד על כ-6.2 מיליארד שקלים. פיגור זה משמעותי, ויש לו השלכות מרחיקות לכת על תקציב הביטחון".
"אלפי אנשי קבע יפוטרו"? בקושי מאות
המבקר הוסיף כי ההוצאה על שכר משרתי הקבע היא 18% מהוצאות מערכת הביטחון, ולאור זאת ועדת ברודט המליצה להקטין את העלויות ולצמצם את מספר אנשי הקבע. למרות זאת, עד 2013 שיא כוח האדם רק זינק ב-9%, ובצה"ל לא פעלו לצמצם את התקנים שאינם הכרחיים: "על צה"ל להמשיך ולחפש כל דרך אפשרית להתייעל, ולקבוע סדרי עדיפויות לחלוקת משאביו תוך שהוא נמנע מפגיעה במוכנותו למלחמה".
"ספק אם ניתן לראות בתהליך בכללותו התייעלות בכוח אדם קבע", הוסיף המבקר - שציין כי למרות היוזמה לקצץ אלפי אנשי קבע, רק כ-400 עזבו עד לפרסום הדוח.
ביקורת חריפה שמר המבקר לתהליך הבקרה והמעקב הלקוי אחרי השינויים המבניים: "המצב מצביע על היעדר שליטה ובקרה ראויים מצד הדרג הבכיר במערכת הביטחון על תהליך ההתייעלות, ולא הושגה התייעלות על פי היעדים שנקבעו. הדבר מצביע על ליקויים בסיסיים בהתארגנות מערכת הביטחון להשגת יעדיה בתחומים אלה".
מי עקב אחרי ההתייעלות? כמעט אף אחד
מספר גופים, לדברי המבקר, לא פיקחו בצורה הראויה על תכנית ההתייעלות: משרד האוצר, הדרג המדיני באמצעות המטה לביטחון לאומי, המועצה לביטחון לאומי וצוות מצומצם בראשות סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון.
המבקר מצא כי בשנים האחרונות כמעט ולא נפגשו בעלי התפקידים הבכירים בנושא, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא כינס דיונים על העניין: "לא נמצאו סימוכין לכך שמאז אוקטובר 2008 קיים ראש הממשלה דיונים ייעודיים בנושא התייעלות מערכת הביטחון".
כמו כן צוין בדוח שמלבד ישיבה אחת של הקבינט המדיני-ביטחוני במאי 2011, גם הגוף הזה לא קיים דיונים על התייעלות מערכת הביטחון. "אי-קיום ההחלטות לבחון את ההתייעלות בתחום זה במשך שנים, מהווה ליקוי מהותי", טען שפירא בדוח.
"ועדת הביקורת שותקה"
במשך כשלוש שנים, מאוקטובר 2011, מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל כינסו רק פעם אחת את ועדת ההיגוי העליונה שנועדה לעקוב אחר ההתייעלות. "שיתוקה בפועל של ועדת היגוי של הדרג הבכיר הביא לפגיעה בבקרה, והיה בו כדי לפגוע בביצוע תהליך ההתייעלות של מערכת הביטחון ובעמידה ביעדיו. כמו כן, הדבר שידר מסר שלילי לגופי מערכת הביטחון בנוגע לצורך בהתייעלות", ציין המבקר.
"במשך שנים מערכת הביטחון לא עשתה די להשגת התייעלות - עם ההפחתה במסגרת התקציב, מצאה עצמה מערכת הביטחון בפני שוקת שבורה" כך הגדיר המבקר את המשבר הנוכחי - שהוביל גם לקרבות וחילופי האשמות בין מערכת הביטחון לאוצר.
כתוצאה מהטיפול הלוקה בחסר במסקנות ועדת ברודט, ממליץ מבקר המדינה לממשלה "לדון בהקדם ולקבל החלטות בנוגע להמלצות ועדת לוקר שלהן השלכות כבדות על צה"ל ולקיים בקרה ופיקוח על ההחלטות שיתקבלו. זאת כדי שלא תחזור על עצמה ההתנהלות הנחשפת בדוח ביקורת זה, אשר המצביעה על ליקויים ביישום המלצות ועדת ברודט".
מצה"ל וממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשנים 2008-2012, ואינו משקף את הנעשה בצה"ל בימים אלו, כפי שאף ציין מבקר המדינה בדברי הסיכום בדוח. נציין כי צה"ל פועל ללא תכנית רב שנתית החל משנת 2012 בניגוד למקובל בארגונים בסדר גודל של צה"ל ושל מערכת הביטחון על אף ניסיונותיו להביא ליישום התכניות הרב שנתיות 'עוז' ו'תעוזה' וזאת מסיבות שאינן תלויות בו.
העלייה המדוברת בכוח האדם בשנים הנידונות בדו"ח התבצעה בהתאם לצרכים מבצעיים שנבעו מהמציאות המשתנה ובעקבות פיתוח יכולות חדשות וחשובות כגון העצמת מערך הסייבר, מתן מענה לחיזוק ההגנה על הגבולות והקמת מסגרות הגנה אווירית (כדוגמת מערך כיפת ברזל).
לפני כשבועיים, הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט את התוכנית הרב שנתית "גדעון" שנבנתה למול המציאות הביטחונית, ואתגרי השעה. התוכנית מציגה לראשונה תפיסת התייעלות כוללת בשורה ארוכה של תחומים ובניהם תפיסת ההפעלה של הצבא, מבנה צה"ל, מודל קבע חדשני ועוד. התוכנית מביאה עמה פתרונות ומענות לחלק גדול מהסוגיות אותן מציג המבקר בדו"ח. יישום תכנית גדעון
למרות הצעדים הקשים המגולמים בה יביא להתייעלות בצה"ל שאין לה אח ורע בשירות הציבורי ובאף ארגון אחר במשק הישראלי.
לצערנו, דו"ח מבקר המדינה אינו מתייחס להישגי תכנית ההתייעלות מאז 2013. בתקופה שנידונה בדו"ח המבקר, פעלה מערכת הביטחון לאורו של דו"ח ועדת ברודט (2007) והפעילה את חברת מקינזי (2009) לטובת גיבוש תוכנית התייעלות וחסכון בתקציב הביטחון. התוכנית כללה וועדות היגוי להתייעלות, בקרה עליונה של הנהלת מערכת הביטחון ואף קיום ועדות היגוי באגפים ובזרועות
בפעילויות משותפות בצוותי הרכשה אינטגרטיביים (ipt). כך לדוגמא הושרשה תרבות זו גם במנת"ק שעברה בשנים האחרונות תהליכי התייעלות משמעותיים.
יודגש כי תהליכי ההתייעלות ובקרת החסכונות מוצגים בשקיפות, בכל רגע נתון, למקבלי ההחלטות בדרג הבכיר, ואף הוצגו מס' פעמים למשרד האוצר ולמועצה לביטחון לאומי. מתווה ברודט אשר גובש
ב-2007 היה הבסיס ליעד של 30 מיליארד שקלים לפינוי מקורות עד 2017. המתווה בוטל ב2013 ואף על פי כן, ובמקביל לקיצוץ שספג תקציב הביטחון, מערכת הביטחון ממשיכה במאמצי ההתייעלות שלה וצפויה להשיג כ-90% עד 2017.
כמו כן, צה"ל המשיך במאמצי ההתייעלות ביוזמתו בתהליך קשה במסגרתו פוטרו אלפי אנשי קבע. מאז תחילת 2013, פוטרו 2,300 משרתי קבע זאת על אף הנדבך המשמעותי המהווים משרתים אלו בפעילות צה"ל בשמירה על ביטחון ישראל.