אילוסטרציה (צילום: כרמל הורוביץ, חיל האוויר, חדשות)
אילוסטרציה | צילום: כרמל הורוביץ, חיל האוויר, חדשות

בשבע השנים האחרונות השתתפו כ-20 אלף חיילים בצה"ל ב-81 מחקרים רפואיים קליניים. הרשימה המלאה של המחקרים הגיעה לידי חדשות 2 Online, ומעידה על הבעיות הרפואיות שעמן מנסים בצבא להתמודד ועל כיוונים מחקר וטיפול חדשים, בהם דיקור - בצל הגבלות שהוטלו בעקבות "ניסוי האנתרקס". ארבעה מחקרים נותרו חסויים מטעמי ביטחון מידע.

לחצו לרשימה המלאה

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בצה"ל שינו מדיניות בעקבות סערת ניסוי "עומר 2", שנערך בחשאי בין השנים 1999 ל-2005 במטרה לבדוק חיסון לחיידק האנתרקס. אשתקד נקבע כי מאות החיילים שהשתתפו בו יזכו לפיצוי מהמדינה. מאז הוטלה שורת הגבלות על המחקרים בחיילים, במקביל להגדלת תקציבי המחקר בחיל הרפואה.

על פי הנתונים, משנת 2008 השתתפו במחקרים 19,795 חיילי סדיר ואנשי קבע. שמונה מהם לקו בתופעות לוואי בגלל תוספים שנטלו - זאת במהלך שני ניסויים שכללו כדורים בשנת 2013: שבעה חיילים שסבלו מתופעות לוואי עקב תוסף תזונה בשם "בטא אלנים" וחייל אחד שנטל קוולס (תרופה למניעת מחלות ים). לאף אחד מהחיילים לא נגרם נזק.

חלוקה לפי שנים
חלוקה לפי שנים | צילום:



בין המחקרים שנעשו: הקשר בין פירסינג לגדילת פטרייה על הלשון (2009), סיכון לבעיות הסתגלות פוסט טראומטיות כתגובה לפעילות מבצעית (2009), הערכת יעילות תכנית למניעת ליקויים בגף עליון בקרב עובדי מחשב (2009), זיהוי יכולות פענוח תצלומי אוויר (2010), מבחני סבילות לחום בנשים צעירות (2010), קשר בין נשיאת משקל ויציבה בקרב מתגייסים לקרבי לבין פציעות בחצי השנה הראשונה (2010), טיפול בכאבי גב וצמצום ימי מחלה על ידי טיפול בדיקור (2013), מאזן נוזלים בטיסה קרבית (2013), שיפור יכולות מבצעיות של לוחמים על ידי אימון נוירופידבק ואימון קוגנטיבי (2014) והשפעת חסך שינה על טייסים צעירים (2014).

רוב המחקרים בוצעו באמצעות ציוד ומכשור רפואי, אחרים רק על ידי בדיקת מדדים, ורק בודדים (6) באמצעות בליעת כדורים. כמחצית מהמחקרים ברשימה (38) טרם הסתיימו, בהם כאלה שהחלו עוד ב-2009.

רוב המחקרים בצבא (כ-90%) עוסקים בהצלת נפגעים בשדה הקרב, שיפור תפקוד הלוחם ומניעת היפגעות באימונים ובקרב ושירותי בריאות וכשירות החייל. חלק מהם פרי יוזמה של אנשי חיל הרפואה, אחרים של קצינים בחילות אחרים, ויש כאלה שגם מגיעים מבחוץ.

בנוסף למחקרים שמובאים כאן, נערכו עוד שמונה מחקרים בהשתתפות אזרחים בלבד, ואלו אושרו בוועדה של חיל הרפואה ושל המוסד הרפואי האזרחי הרלוונטי. בנוסף, אם גוף מחקר פונה לחייל שלוקה בבעיה מסוימת ורוצה לגייס אותו למחקר, העניין עובר אישור בוועדה הצבאית.

המחקרים שבוצעו בחיילי צהל (צילום: חדשות 2)
צילום: חדשות 2



למה להשתמש דווקא בחיילים?

בחיל הרפואה אומרים כי פרשת האנתרקס היוותה "קו פרשת מים", בכל הקשור לניסויים בצבא. "לא קיים היום מי שיכול לבצע מחקר בחיילים אם לא עבר בחיל הרפואה. מאז התכנסנו לנהלים של משרד הבריאות, למרות שזה לא מתחייב בחוק. משנת 2008 לא נעצר אף ניסוי באמצע", הסבירו.

בצה"ל פועלת "ועדת הלסינקי" (הוועדה לניסויים בבני אדם) מוסדית - בראשה עומד סגן קצין הרפואה הראשי, בדרגת אלוף משנה, וחברים בה בין היתר רופאים מומחים בצה"ל וארבעה אזרחים: שני חיילים נייטרלים שמתנדבים לתפקיד ונבחרים בהתאם לפקודת מטכ"ל, פרופסור מאחד בבתי החולים ואיש דת - במקרה זה רב. לוועדה יש גם יועצת משפטית.

"התנאי הבסיסי שלנו הוא שלמחקר יהיה תועלת לאוכלוסיית החיילים, ואנחנו לא מבצעים מחקרים שהם מסוכנים או גורמים לאי נוחות", הסביר קצין בכיר בחיל הרפואה. לדבריו, הוועדה הצבאית דורשת מספר תנאים למחקר בחיילים, ולא עורכת מחקרים שכבר נעשו בצבאות זרים.

"בהרבה מאוד מקרים הם מבקשים תיקונים עם הגשת המחקר אליהם לאישור, בין היתר הם תמיד דורשים לדעת מדוע בחרנו דווקא בחיילים למחקר ולא באזרחים", הוא הוסיף. מעטים מאוד המחקרים שאינם מאושרים.

אילוסטרציה (צילום: רויטרס, חדשות)
כ-20 אלף חיילים השתתפו | צילום: רויטרס, חדשות



מנסים לנטרל לחץ חברתי

הגבלות רבות הוטלו בשל ההבנה למצב החברתי החריג של חיילים. בין היתר: ההסבר למחקר ניתן ללא נוכחות הסגל הפיקודי, אסור על רופאים מטפלים לגייס נחקרים, מי שמגייס חיילים אסור שילבש מדים, ניתנת תקופת צינון של 48 שעות להתייעצות וחשיבה בין הפנייה להשתתפות בניסוי לאישור או סירוב, ובכל מקרה לא יגויסו למחקר כל המתנדבים - אלא לכל היותר 80% מהם (כדי לנטרל לחץ חברתי).

לפי הצבא, בשבע השנים האחרונות לא הוגשה אף תביעה מצד מי מהמשתתפים. לטענת קצינים, ברוב המחקרים אינם נתקלים בהתנגדות לרתום חיילים, אך יש מקרים שבהם מתגלה קושי. החיילים צריכים לחתום על טופס הסכמה מדעת, ומי שמתחרט במהלך המחקר, מבטיחים בחיל הרפואה, יכול לעזוב ולא חייב לנמק.

בצבא ביקשו להדגיש כי הניסויים מתקיימים בסביבה הטבעית של החיילים, והם לא נלקחים למעבדות. "אין פה מולקולות ואנשים בחלוקים שמערבבים מבחנות ומנסים אותן על חיילים, ואין כאן עניין של ביצוע ניסוי בתרופה של אושרה. אנחנו מקיימים מחקרים רק על דברים שאנו צופים שתהיה להם תועלת, וזה מוכיח את עצמו", סיכם הקצין הבכיר.

צפו ברשימה המלאה

לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מתן חצרוני