הרמטכ"ל אביב כוכבי ואלוף פיקוד הדרום הרצי הלוי הגיעו הבוקר (שישי) לביקור בעוטף עזה ונפגשו עם ראשי הרשויות המקומיות והאזוריות. במפגש הם שוחחו על האתגרים המשותפים ועל המשך חיזוק שיתוף הפעולה ההדוק בין צה"ל להתיישבות בעוטף. כמו כן, כוכבי טען בפגישתם כי הירידה באירועים האלימים על הגדר ובאירועי ההצתות איננה מקרית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בשיחה הבוקר עם ראשי הרשויות בעוטף עזה הדגיש הרמטכ"ל כי "אסור שטרור הבלונים יימשך" ובנוסף, התייחס לתהליך ההסדרה המדיני בין ישראל לחמאס. "ההפחתה בכמות הפרחות הבלונים והירידה בכמות האירועים האלימים על הגדר איננה מקרית", טען כוכבי. "אנו מעדיפים לתת לזה הזדמנות מאשר להביא להדרדרות המצב".
יותר משנה עברה מאז החל טרור העפיפונים והבלונים, ועדיין יום יום מכלות השרפות דונמים רבים של חקלאות ויערות בעוטף עזה. לפי נתוני רשות הטבע והגנים שהגיעו לידי החדשות Online, בחודש האחרון - מאז סבב הלחימה המסיבי והקטלני - פרצו 57 שרפות בעוטף. כמו כן, ביום שלישי האחרון, למרות שמרחב הדיג ברצועה הורחב מ-10 ל-15 מיילים ימיים, פרצו שלוש שרפות באזור המועצה האזורית אשכול כתוצאה מבלוני תבערה שנשלחו מרצועת עזה.
בשרפות שפרצו בחודש האחרון עלו באש כמאה דונמים - מתחילת 2019 פרצו 132 שרפות ביישובי העוטף כתוצאה מהצתות מכוונות מעזה, בעיקר מבלוני תבערה, וכ-900 דונמים התכלו. בגופי הביטחון עדיין שוקדים על פתרון שיהווה הגנה אמיתית מפני האיום, ובוואקום שנוצר מנסים התושבים להפוך שוב אדונים לגורלם.
אחת מהחברות שמנסות למלא את החלל הזה היא Airqules ("איירקולס"), סטארט אפ כחול לבן שהקימו אלון אלשיך, יזם ואב צעיר מקיבוץ ניר-עם ודודו פרפרה, תושף העוטף שפיתח את הטכנולוגיה. הפתרון שהם מציעים הוא רחפן כיבוי פורץ דרך שפותח כולו כאן בישראל, באמצעות טכנולוגיה חדישה שאף נרשמה על ידי החברה כפטנט.
כלי הטיס קטן הממדים יכול לשאת לא פחות מ-30 קילו בטיסה של יותר מחצי שעה. אולם יתרונו הבולט ביותר הוא יכולתו להטיל בזה אחר זה כדורים כבדים של חומר מעכב בעירה אותם הוא נושא - היישר אל מוקד השרפה, מבלי לאבד את האיזון ולהתהפך. כשהם באים במגע עם החום הגבוה, הכדורים נפתחים ומשחררים את החומר שמכלה את הלהבות - חומר בכמות שיכולה לכבות שרפות בהיקף של עד 5 מ"ר.
במהלך פיתוח המערכת פנו היזמים לגופי ביטחון שונים ונפגשו עם נציגים בכירים מטעמם. עם זאת, עד כה לא קיבלו כל סיוע כספי או אחר בפיתוח. לפי שעה הסטארטפיסטים מהנגב אינם יכולים לממן את המצלמה התרמית שתקופת השאלתה הסתיימה, והפיתוח שעשוי לסייע לתושבי העוטף ולהציל חיים מתקשה להתקדם.