הנווט השבוי רון ארד אמור היה לחגוג היום (שבת) את יום הולדתו ה-60. בישראל מעריכים כי ארד, שנאלץ לנטוש את מטוס הפנטום שלו מעל שמי לבנון ב-1986 ועדיין מוגדר באופן רשמי נעדר, מת בשבי. אך התעלומה האופפת את נסיבות מותו ומקום קבורתו לא נותנת מנוח, גם 32 שנים אחרי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לפני שנתיים השלימו במערכת הביטחון שני דוחות מקיפים שנועדו לגלות מה עלה בגורלו של ארד. הדוחות שנכתבו באמ"ן והמוסד והוגשו לראש הממשלה נתניהו כוללים בדיקה מקיפה של כל המידע שהתקבל בעניינו של הנווט עד היום. מהדוחות הללו עולה ההערכה כי רון ארד מת בשנותיו הראשונות בשבי - מוקדם מכפי שהעריכו עד כה.
ארד נפל בשבי ארגון "אמל" באוקטובר 1986 והקשר עמו אבד במאי 1988, במהלך מבצע חוק וסדר נגד אנשי חיזבאללה בעיירה מיידון בדרום לבנון. בישראל העריכו בעבר שבמהלך השנים הוא עבר לידיים אירניות, אך כעת מתמקדים הדוחות החדשים בשנים הראשונות.
משפחת ארד קיבלה עדכונים שוטפים לכל אורך הבדיקה. בעבר היו אלה אחיו חן ודודו ואשתו תמי שקיבלו את העדכונים באופן ישיר. במקרה הזה קיבלה גם בתו יובל ראיות ועדויות תומכות בדוח. יובל הייתה תינוקת כשאביה נפל בשבי. היום, בגיל 32, היא כבר אם לילדה.
גם כעת לא כל המידע שהתקבל בעניינו של ארד חשוף ומותר בפרסום וכל זרועות המודיעין ממשיכות לעסוק בניסיון להביא לפתרון התעלומה. חשיבותו של הדוח הזה היא שהוא מסיר חלק מסימני השאלה הגדולים סביב גורלו של רון ארד, אם כי עדיין לא את כולם.
מכתבים מהשבי: "חלמתי על יובל ובכיתי"
המכתבים שכתב רון ארד בתקופה הראשונה בשבי מתעדים את הימים הקשים שעברו על הנווט השבוי, הגעגועים, הבדידות, החלומות על המשפחה, הרמזים על מקום הימצאו והתקווה לחזור הביתה. כך כתב: "ליקרות לי מכול תמי ויובל: אני משתדל לשכוח אתכן כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני אבל דעו לכן שאני אוהב אתכן וכנראה אתן הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכול, אז אני רוצה אתכן בריאות ושלמות כך שאני אחזור בריא ושלם למשפחה שלמה.
"בקשר לתנאים לשחרורי, אני מבין שהם רוצים חילופי שבויים פלוס נסיגה, אני יודע שאלו תנאים קשים ומכאיבים אבל תנסו לפתור את בעייתי ושאר האנשים במהרה כך שגם אנו נזכה לחיים טובים ונורמליים. אין אנו צריכים לשלם מחיר בעבור מדינה שלמה אין זה הוגן לדעתי. בכל מקרה, אם אתם רוצים תנאים טובים יותר לנו, אז דאגו לתת תנאים טובים יותר בעתלית ותפרסמו את זה כך שיגיע לכל האנשים כאן. אולי זה ישפר במעט את מצבנו לשבוי כל דבר קטן זה חשוב.
"הבוקר התעוררתי כשאני חולם על יובל ובכיתי די הרבה, חלמתי שאני מלמד אותה מה זה חם. נסי ללמד אותה מה זה חם ומה זה קר - אני כאילו משתתף בחינוכה ואדע שגם אני שותף. דעו לכם שהיא כל עולמי כעת ואני מאוד מתגעגע אליה. אני מבקש שוב שמרו עליה מכל משמר.
"תמי, אני מאוד מתגעגע לשתיכן, לשגרה ולחיים יחד וזה הרבה. אני חייב לומר לך שוב שאני מאוד מאוד אוהב אותך וחשוב שתדעי. חישבי עלי אך לא הרבה ושימרי על עצמך מכל משמר כך שאראה אתכן שנית ושלא תקרה ליובל כל תאונה קטנה".