סמל רון יצחק קוקיא ז"ל, שנרצח בפיגוע הדקירה בערד בנובמבר 2017, היה צריך לחגוג את יום הולדתו ה-20 במרס האחרון. משפחתו חגגה לו עם חברים ובני משפחה. כולם התכנסו לאירוע: את נרות יום ההולדת החליפו נרות זיכרון, ואת השמחה החליף העצב. "הכי כואב זה לחשוב שהוא היה לבד ברגעים האחרונים שלו", אמרה אמו של רון, לבנה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
סביב הקבר הטרי התכנסו משפחתו ואוהביו של רון, הם ציינו את יום ההולדת בסיטואציה מבלבלת וקשה לעיכול. האיחולים והתקוות נעצרו בשער בית העלמין. "חשבנו שבגיל 20 נעשה לו איזו מסיבה באמת יפה כמו שנהנינו איתו בגיוס", אמרה אמו של קוקיא ז"ל לאורחים.
הוריו של רון עדיין מתקשים לעכל, אביו בועז משחזר את הרגע בו גילו שהנורא מכל קרה. "בעשר הוא היה צריך לתפוס את ההסעה, ואז לבנה הרגישה לא טוב שהוא לא עונה ושקרה המקרה הזה בערד", סיפר. "ואז החלטנו לנסוע לסורוקה. אתה לא ממש יודע. אתה כולך תקווה, שאתה נוסע לשווא. אתה כולך תקווה שזה לא הוא. אתה כולך תקווה שגם אם קרה משהו, שהוא רק נפצע. ואנחנו נתמודד עם זה".
"איך שהתקרבנו לכניסה, אני קיוויתי שהם ישאלו אם אני מוישלה או יענקלה. שם של אבא אחר", הוא מתאר. "אבל איך שהתקרבנו אחד הקצינים שאל אם אני בועז. מבחינתנו זה היה הרגע שהבנו את זה".
קוקיא ז"ל נרצח בערד על ידי שני מחבלים בסמוך למרכז קניות בעיר. מאז הרצח הוריו, בועז ולבנה, מקפידים לבוא לכיכר הסמוכה לזירת הרצח כדי להנציח את רון. "קרה פה משהו נוראי, והילד היה לבד", אמרה אמו כשהיא עומדת מטרים ספורים מזירת הרצח. "הוא היה לבד ברגעים האחרונים שלו. בלי המשפחה, בלי אבא ואמא, בלי מישהו שיעטוף אותו".
בזמן הריאיון נוצר רגע שרק המציאות הישראלית יכולה לייצר. אמו של החייל שנרצח מתחבקת עם בת דתו של הרוצח, השתיים הפכו לחברות בעקבות הטרגדיה. "התחלנו את מערכת היחסים בינינו ללא תנאים", הן מספרות.
"אני מקווה שכך יגיע השלום", הוסיפה אמו של קוקיא ז"ל. "אולי אם הוא רואה אותנו, ואולי אם הוא נמצא איתנו. אולי אם הוא מרגיש, אז שיראה כמה אהבה יש סביבו".
"אני הכי מתגעגעת לראות אותו ולהרגיש אותו", היא מספרת. "היה לו חיבוק מאוד מיוחד. חיבוק עוטף. זה הדבר הראשון שהיה חסר. אבל מה שבטוח, שטוב לך שם. ואת כל הכבוד הראוי בעולם מגישים לך למעלה. אחרת לא היית מוסיף לחייך אליי ביום ובלילה, כל הזמן".