בעקבות הערכות מצב שהתקיימו בשעות האחרונות, החליטה היום (שלישי) מערכת הביטחון לחשוף את ההיערכות האירנית האווירית בבסיסי חיל האוויר הסורי, את פריסת הכוחות האירנית ואת כלי הטיס שמשמשים אותם. בנוסף, נחשף היום השימוש שנעשה ברקטות אירניות שהביאו איתם האירנים לסוריה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בישראל מעריכים כי מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, מתכנן פעולת נקם שתתבצע מבסיס איראני בסוריה נגד ישראל, אולי אפילו בזמן הקרוב. ההערכה היא שהפעולה, אם תתבצע, תיעשה באמצעות ירי טילים מדויקים לשטח ישראל או באמצעות שליחת כטב"מים חמושים ישירות ע"י משמרות המהפכה האירניים ולא באמצעות 'שליחים' כמו בעבר.
"צה"ל יעשה הכול כדי להבטיח שחג העצמאות יעבור בשקט ושאזרחי ישראל יוכלו להנות מהחג", הבהירו גורמים ביטחוניים. "צה"ל במוכנות למגוון רחב של תרחישים כדי שאזרחי ישראל יחגגו כראוי את יום העצמאות ה-70".
בצה"ל הכינו כבר תגובה על תקיפת נקם אירנית אפשרית, והתגובה הזו להערכת מומחים עשויה לגרום לערעור השליטה השברירית שהשיג משטר אסד בתמיכת הרוסים והאירנים בכ-70% משטחה של סוריה. "המוכנות והכוננות בישראל לפעולת נקם אירנית שתתבצע על ידי משמרות המהפכה ולא על ידי חיזבאללה או מיליציות שיעיות בסוריה נובעת מתופעה שמעוררת דאגה בישראל", הסבירו. "התבססות בסוריה של הזרוע האווירית של משמרות המהפכה במטרה כמעט אחת ויחידה - לבצע פעילות טרוריסטית-התקפית נגד ישראל באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים ובאמצעות טילים ורקטות".
שלושת מערכי ההגנה האווירית האירנית
הזרוע האווירית של משמרות המהפכה משמשת לסולימאני קבלן ביצוע. לחיל האוויר של משמרות המהפכה אין אמנם מטוסי קרב, אבל יש להם שלושה מערכים: מערך כטב"מים, שחלקם משמש לאיסוף מודיעין וחלקם חמושים ומיועדים לתקיפת מטרות מהאוויר.
מפקד המערך הזה, קולונל מהדי דהקאן, נהרג בשבוע שעבר בתקיפה המיוחסת לישראל בשדה התעופה T4, שבחלקו התבסס כוח המל"טים של הזרוע האווירית של משמרות המהפכה. המערך השני הגדול הוא מערך של טילי קרקע-קרקע לטווחים קצרים ובינוניים, כולל טילים מסוג פתח 110 ורקטות פאג'ר 5 וגם טילים בליסטיים מדגם שיעאב, שהטווח שלהם הוא יותר מ-1,300 ק"מ והם מסוגלים להגיע מאירן לישראל.
בעבר כבר התבצעה פעולת נקם באמצעות רקטות וטילים של משמרות המהפכה נגד ישראל. הפעולה הייתה בפברואר 2015 ומי שיזם אותה ופיקד עליה היה בכיר בכוח קודס וראש המחלקה הפלסטינית בכוח הזה, סעיד איזדי.
זרוע צבאית שתפעל נגד ישראל גם בעיתות מלחמה וגם בשגרה
למשמרות המהפכה יש גם מערך שלישי של הגנה אווירית ואמצעי גילוי של מטוסים וכלי טיס אחרים. בראש המערך הזה עומד עלי אכבר צידון וגם חלקים ממערך זה של חייל האוויר של משמרות המהפכה הגיעו כבר לסוריה. בראש חיל האוויר של משמרות המהפכה והאיש שאחראי כיום להפעלת חיל האוויר הזה נגד ישראל הוא הגנרל חאג'י זאדה.
אנשי חיל האוויר של משמרות המהפכה התבססו בחמישה שדות תעופה בסוריה: T4, חאלב, דיר א-זור, שדה התעופה הבינלאומי של דמשק ושדה התעופה צייקל מדרום לדמשק. בכל אחד מהמקומות האלו יש צוות של הזרוע האווירית של משמרות המהפכה, שקולט מטוסי תובלה צבאיים מתוצרת רוסיה.
המטוסים האלו מביאים טילים וחימושים אחרים עבור חיזבאללה או טילים וכטב"מים לשימוש ישיר ע"י אנשי חיל האוויר של משמרות המהפכה והם פועלים משדות התעופה האלה. בתחילת המלחמה בסוריה פעלו אנשי משמרות המהפכה נגד המורדים הסורים, אבל אחרי שנכנסה רוסיה למעורבות צבאית לטובת המשטר בסוריה, התמקדו אנשי חיל האוויר של משמרות המהפכה בהכנות לתקיפת ישראל משטחה של סוריה.
אפשר להעריך שהכוונה הייתה שהזרוע הצבאית של משמרות המהפכה תשמש למעשה זרוע ארוכה נגד ישראל גם בעיתות מלחמה וגם לביצוע פיגועי טרור אווירים וטיליים נגד ישראל בשגרה. אפשר להבחין במגמה אסטרטגית אירנית ברורה בשנים האחרונות להתעמת ולהלחם בישראל על גבולה של ישראל, כדי להרתיע את ישראל מפני פגיעה בתכנית הגרעין הצבאית ובתכנית הטילים הבליסטיים האסטרטגיים האירנים.
המחלוקת בתוך אירן
למעשה, האירנים כבר פתחו בשיגור הזרוע האווירית של משמרות המהפכה כחזית ישירה נגד ישראל ברמת הגולן. בצה"ל הבחינו במגמה הזאת בשנים האחרונות ויש גם אנשי מקצוע בתחום שטוענים כי להתבססות האירנית בסוריה יש גם יתרונות, כיוון שהיא מאפשרת לצה"ל להפעיל בקלות ובדיוק מירבי את מלוא עוצמתו מתי שהוא בוחר נגד הכוחות האירניים.
אחד ממפקדי חיל האוויר הישראלי לשעבר ציין בעבר שכדי להגיע ל-T4 ושדות תעופה אחרים שבהם האירנים מבוססים, או מתקנים שבהם הם משכנים את המילציות, לא צריך לטוס מאות קילומטרים לתדלק באוויר ולהתמודד עם מערך הנ"מ האירני הכבד. ישראל יכולה לעשות זאת בקלות יחסית ובאמצעים פשוטים יחסית ובזול כשהיא נמצאת בסוריה.
יש לציין כי באירן קיימת כיום מחלוקת בין המחנה הפרגמטי בראשותו של הנשיא רוחאני, שמעוניין לשפר את מצבו הכלכלי של העם האירני, לבין משמרות המהפכה ובעיקר קאסם סולימאני שאימצו קו רדיקלי מיליטנטי ומעוניינים בעיקר במלחמה נגד ישראל ובהגמוניה אירנית במזרח התיכון.