ב-1956, שמונה שנים בלבד לאחר הקמתה, יצאה מדינת ישראל למערכה רחבת היקף - וגם יומרנית: התכנית החשאית, שגובשה יחד עם צרפת ובריטניה, נועדה להבטיח את חופש השיט תוך חיזוק ההרתעה מול מצרים. במבצע הקצר נכבשו חצי האי סיני ורצועת עזה, אך למרות סיפורי הגבורה הרבים מהמבצע הדרמטי, הוא לא נחקק בזיכרון הציבורי כמו מבצעים ומלחמות אחרות. כך התגלגל המבצע, בו נפלו 182 חללים ונפצעו מאות - וגם נכבש חצי האי תוך ימים ספורים.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הרקע המוצהר ליציאה למבצע היה המאבק על חופש התנועה בתעלת סואץ, לאחר שמצרים הלאימה בחודש יולי 1956 את התעלה ואסרה על ישראל להשיט בה אוניות וספינות. ב-1953 חסמה מצרים גם את המעבר במיצרי טיראן.
בנוסף, שיתוף הפעולה המתהדק עם צרפת - שהוביל גם להקמת הכור בדימונה באותה תקופה - אפשר יציאה למלחמה בגיבוי מדיני. צרפת צירפה את בריטניה לתכנית החשאית שנועדה לשרת גם את האינטרס הכלכלי והאזורי של המעצמות.
הצמרת הביטחונית בישראל הגדירה את המערכה כמלחמת מנע, כזו שנועדה להבטיח את חופש השיט - וגם לפעול נגד גל הטרור שהגיע ממצרים (פעולות ה"פדאיון") וליצור הרתעה מול מצרים, שהייתה בתהליך של התעצמות צבאית שלוותה באמירות מתגרות כלפי ישראל. "החיבור המשולש התאפשר בנקודת זמן מסוימת כאשר מנהיגי המדינות זיהו אינטרסים משותפים שהובילו אותן לפעול נגד שליט מצרים גמאל עבד אל נאצר במטרה למוטט את מעמדו", נכתב באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון על המבצע.
צרפת הודיעה: נספק סיוע אווירי
על פי התכנית שגובשה, צה"ל יפתח במערכה צבאית לכיוון תעלת סואץ, בזמן ששתי המעצמות ידרשו מישראל ומצרים להסכים להפסקת אש - בה יוסגו הכוחות מהתעלה ויובטח חופש השיט. המעצמות תכננו לפתוח במערכה לאחר יומיים, אם מצרים לא תסכים לתנאים. כמו כן סוכם במגעים, בהם היה מעורב שמעון פרס מהצד הישראלי, כי צרפת תספק סיוע אווירי - וירדן לא תותקף אם לא תתערב.
המבצע החל ב-29 באוקטובר - באותו יום בו בוצע הטבח בכפר קאסם - והתבסס על סיוע צבאי מצרפת. למרות גיוס המילואים הנרחב, הצבא המצרי הופתע מכיוון שחשב שהרקע לגיוס הוא המתיחות מול ירדן.
אחת הפעולות הראשונות במלחמה הייתה הצנחת גדוד הצנחנים 890 ליד מעבר המתלה: הקרב באזור היה קשה וממושך וכלל נפגעים רבים - וגם סיפורי גבורה. בצה"ל הגדירו את הפעילות כהצלחה - ישראל הצליחה ליצור איום צבאי ממשי על אזור התעלה.
משחתת מצרית הוכנעה
במקביל לפעולה על הקרקע, מטוסי חיל האוויר ניתקו קווי טלפון בסיני ופעלו לשבש את רשתות הקשר המצריות. בישראל טענו אז כי מדובר בפעולת תגמול מורחבת וחיכו לתגובתן של בריטניה וצרפת. בימים הראשונים צורפו עוד ועוד כוחות ונכבשו מספר יעדים אסטרטגיים, במקביל לפנייה הצרפתית והבריטית למצרים.
ב-31 באוקטובר החלו המעצמות להתערב והפציצו את שדות התעופה המצריים. במקביל החל צה"ל להפעיל כוחות נוספים - אוגדה 77 וחטיבת גולני - ולהתקדם עוד יותר לאזור התעלה. במקביל נכבשה רצועת עזה תוך ימים ספורים.
ב-5 בנובמבר כבשה חטיבה 9 את שארם א-שייח', והצנחנים חברו אליה: בכך הושלם כיבוש חצי האי סיני במערכה נמרצת. במברק שנשלח נכתב "שרם-אל שייך בידי. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם". חיל הים, שבמהלך המלחמה גם הכניע משחתת מצרית, סיכם את המבצע במעבר במיצרי טיראן.
ייתכן כי אחת מהסיבות שהמבצע "נשכח" היא העובדה שישראל לא החזיקה זמן רב בשטח שכבשה - ולמעשה המצב חזר ברובו לקדמותו: לאחר לחץ מדיני כבד הצהיר ראש הממשלה דוד בן-גוריון כי לא יחזיק בשטח (ובו רצועת עזה). תוך חודשים ספורים נסוגה ישראל גם מחצי האי סיני וגם מרצועת עזה, בה הנהיגו המצרים משטר צבאי. באותם ימים נפרש כוח חירום של האו"ם מצדו המצרי של הגבול עם הרצועה.
לרשימת החללים המלאה במבצע לחצו כאן
למידע נוסף על הנופלים במערכות ישראל - היכנסו לאתר "יזכור" מטעם משרד הביטחון.
לצפייה במסמכים ותמונות מהמבצע ומידע נוסף - היכנסו לאתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.