48 שנים לאחר המלחמה, הפרוטוקולים הסודיים נחשפים: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר היום (חמישי) לפרסום מסמכים מסווגים ונדירים ממלחמת ששת הימים ב-1967, שחושפים כיצד התנהלה המערכה ונכבשה העיר העתיקה. כמו כן נחשפו תמונות וסרטונים של הלחימה וגם של ימי ההמתנה המתוחים לפני המלחמה ושל ביקורו של ראש הממשלה לוי אשכול בסיני לאחר הניצחון על הצבא המצרי וסיפוח חצי האי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אחד המסמכים הנדירים, שעד כה מעטים זכו לקרוא אותו, הוא יומן המלחמה של "הבור" (מוצב הפיקוד העליון בקרייה בתל אביב, המכונה גם מצפ"ה). ביומן תועדו כל ההחלטות המבצעיות והמדיניות שהתקבלו בין מפקדי הצבא והדרג המדיני, דקה אחר דקה. אלו החלקים העוסקים בכיבוש מזרח ירושלים ושחרור העיר העתיקה:
היום הראשון ללחימה, ה-5 ביוני
חיל האוויר המצרי הושמד למעשה תוך שעה מתחילת המערכה. ב-09:00 הורה הרמטכ"ל רבין לעדכן את האחראים לחזית הירדנית כי חיל האוויר המצרי חדל מלהתקיים, אך ההודעה לא הועברה עקב ההפגזות הירדניות הכבדות בירושלים. בשלב זה כבר נרקמו התכניות לריכוז כוחות משמעותי באזור ירושלים, שיפרוץ דרך לחלקים הנצורים כגון הר הצופים.
12:15: הוחלט להכין כוחות שיעלו לירושלים וכן לכבוש שטח כדי לשחרר שדות מן האיום הארטילרי הירדני. חטיבה 10 נשלחה לאזור על מנת להתחבר עם הר הצופים. באותן שעות התנהלו מגעים להפסקת אש, לצד קידום כוחות לכיוון לטרון וג'נין.
13:05: הוחלט להתחבר עם הר הצופים גם דרך שיח ג'ראח, כוח שמנה טנקים וגדוד מחטיבה 55 נשלח למקום. במקביל נכנס כוח ירדני לארמון הנציב, וצה"ל הסכים להפסקת אש באזור על מנת שלא להפר את הנייטרליות של האמון.
14:50: אלוף פיקוד מרכז עוזי נרקיס ביקש אישור לכיבוש ארמון הנציב "אך זה לא ניתן לו". על חטיבה 44 אמר שר הביטחון דיין "להרחיב את הפריצה באזור בית הספר לשוטרים אם לא תושג הפסקת אש כללית". אחר הצהריים הורה סגן הרמטכ"ל "להתחבר בלילה עם הר הצופים".
21:15: סגן הרמטכ"ל חיים בר לב אמר כי יש לדחות את ההתקפה של חטיבה 55 עד לבוקר כדי לאפשר סיוע אווירי. שר הביטחון דין הורה להפסיק את המו"מ להפסקת אש עם ירדן, והמאמץ לכיבוש ג'נין ולטרון חודש.
היום השני למלחמה, ה-6 ביוני
01:35: בדיון לילי בין ראש הממשלה אשכול, שר הביטחון דיין והרמטכ"ל רבין סוכם כי "כיבוש הגדה המערבית הוא בקדימות אחרונה" לעומת השמדת השיריון המצרי וכיבוש שארם א-שייח. "אפשרות כיבוש הגדה כולה נקבע כעדיף על פריצת פרוזדור להר הצופים בלבד", נכתב ביומן המלחמה. באותן שעות הוחלט גם לפעול נגד הארטילריה הירדנית על מנת למנוע ירי לעבר תל אביב. יחידות נוספות הועברו לתגבור החזית.
07:20: נמסר לשר הביטחון דיין כי הירדנים דורשים הפסקת אש. דיין החליט להיענות בחיוב ולהמשיך לפעול במקביל.
08:20: בזמן כיבוש הגדה יש לפתוח את שער יפו ושער שכם ולהשאירם פתוחים אולם "אין להיכנס לעיר העתיקה".
17:45: לאחר דיווחים על נסיגה ירדנית שבוטלה, התקיים דיון בוועדת השרים לענייני ביטחון. הרישום בשורה זו כולל את הדיווח שנותן את האות לכיבוש הכותל: "אין בידינו כל פרטים, אולם סביר להניח כי בדיון זה סוכם לראשונה בדרג המדינה שחרורה של העיר העתיקה"
20:05: דיין מנחה "לסגור את ירושלים ולהיות מוכנים להיכנס לעיר העתיקה – פקודה רק לפי פקודת השר". דיין הוסיף בשעות אלה כי "מוכרחים להשלים את לקיחת ירושלים בלילה ומחר". אלוף פיקוד מרכז נרקיס דרש סיוע אווירי לשחרור חלק מהשכונות הערביות במזרח העיר.
היום השלישי למלחמה, ה-7 ביוני
01:00: דיין אמר כי "העדיפות הראשונה בגזרת ירדן היא כיבוש ירושלים".
06:15: "הורה שר הביטחון לסגור את העיר העתיקה ולהיכנס לתוכה". סגן הרמטכ"ל בר לב נשלח לירושלים על מנת לוודא שהכוחות לא ייכנסו בשלב זה למסגד אל-אקצא ולכותל.
07:35: דיין: "ירושלים – לעשות כל מאמץ, להיכנס בכל מחיר פרט לקבר הקדוש ולמסגד"
09:00: מפקד חיל האוויר מוטי הוד דיווח על בריחה המונית מהגדה המערבית מזרחה, אוגוסטה ויקטוריה ואבו תור נכבשו
09:14: אגף המבצעים אישר סיוע אוויר על העיר העתיקה מלבד המסגד וכנסיית הקבר
בשעה 10:08 "נתקבלה הידיעה כי הר הבית בידינו וכוחות נמצאים ליד הכותל". בו במקום הורה שר הביטחון לא להתקרב אל המסגדים
10:30: ניתנה הוראה לפתוח את שערי העיר העתיקה. בשעות אלו נמשכות ההפצצות על ירושלים, והועלתה הצעה כי "אם לא תופסקנה ההפצצות על ירושלים נפציץ את רבת-עמון" אך הוחלט לא לעשות זאת ללא אישור הרמטכ"ל.
13:00: דיין עלה יחד עם רבין לירושלים.
לצפייה במסמך לחצו כאן (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
היום הרביעי למלחמה, ה-8 ביוני
במהלך היום נמשכה התנועה של הצבא לעבר הירדן במטרה לפוצץ אל הגשרים. האלוף חיים הרצוג, לימים הנשיא, מונה למפקד הגדה המערבית.
20:50: ניתנה הוראה לסגור את המעברים לעיר העתיקה.
23:10: "השר הביע מחשבות מדיניות ביחס לעתיד הגדה כגון הקמת ממשלה ערבית עצמאית בחלק מן הגדה, איחודה של ירושלים, ביטול ועדת שביתת הנשק וכיוצא שבזה".
רבין: "ההגנה הכי טובה מהתקפה היא פגיעה בחיל האוויר המצרי"
מסמך נוסף שנחשף הוא דיון מטכ"ל מיוחד עם ועדת השרים לענייני ביטחון, שנערכה יומיים בלבד לפני המלחמה. בימים אלו, שזכו לכינוי "תקופת ההמתנה", דרשו מפקדי צה"ל לצאת למתקפה בטרם צה"ל יותקף - למרות הביקורת הבינלאומית. הרמטכ"ל יצחק רבין הזהיר כי "עלולים אנו להיקלע למצב צבאי בו נאבד הרבה מהיתרונות ועלולים להגיע לסכנה רצינית לקיומה של ישראל והמלחמה תהיה קשה, חריפה ומרובת אבידות".
למרות זאת, העריך הרמטכ"ל, "אין לנו רשות להמתין עד שייווצר מצב שיכביד ויקשה, במידה ולא נפעל מיד. אין ספק שהמטרה העיקרית שלנו צריכה להיות מכה ניצחת לנאצר. בכך נביא לשינוי בכל המזרח התיכון". רבין נימק בהמשך הדיון מדוע דרושה מכת המחץ: "איננו יכולים לתקוף בכל הגזרות בבת אחת, ההגנה הטובה ביותר בפני התקפה היא לפגוע בחיל האוויר המצרי". עוד הוסיף רבין ביקורת על ההמתנה: "כל יום מכביד ומקשה על הביצוע ועושה אותו ליום יקר".
ראש אמ"ן אהרן יריב הסביר כי "לא צפוי כל רווח ותועלת מהקפאת המצב באשר לסיכוי כי המערך הצבאי ישתנה במשהו לטובתנו בפרק זמן זה". ראש אמ"ן הזהיר כי שיתוף הפעולה האמריקני ייחלש: "ארה"ב עלולה למצוא את עצמה בעוד שניים-שלושה שבועות מבודדת לגמרי בזירה, יחד עם ישראל. במקרה כזה ייתכן ותפחת נכונותה לחוש לעזרת ישראל".
שרון נזף בשרים: "בגלל היסוסים ומשיכת זמן איבדנו את גורם ההרתעה"
"ארצות הברית מבינה שאנו חיים לפעול, ואנו מאמינים שגם אם יזרקו לנו רמזים פה ושם עלינו לפעול. יש אפשרות שארצות הברית לא תהווה את המכשול העיקרי לפעולתנו", הוסיף יריב. האלוף אברהם יפה, שחזר משהות בדרום, סיפר על תחושת החיילים: "הרגשתנו היא של חוסר נקיטת יוזמה שלנו לכל אורך החזית".
האלוף אריאל שרון הצטרף לדברים והדגיש: "כוחות צה"ל מוכנים כפי שלא היו מוכנים מעולם ביכולתם להשמיד ולהדוף התקפה מצרית. מטרתנו אינה פחות מאשר השמדה כוללת של הכוחות המצריים, ובגלל היסוסים ומשיכת זמן איבדנו את גורם ההרתעה העיקרי שהיה לנו, וזה היה הפחד של מדינות ערב מאיתנו. מאז מלחמת השחרור לא עמדנו במצב חמור כזה".
ראש הממשלה לוי אשכול סיכם את הדיון והציג הסתייגויות רבות לדברים, אך לבסוף הצהיר: "ודאי שטובה שעת אחת קודם, כאשר בידינו נשק כזה או אחר, וטוב יום אחד קודם ונעשה זאת. לעיתים ההבדל בין יום ועשה יכול להיות מכריע".
לצפייה במסמך לחצו כאן (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
אלוף הפיקוד סיכם: התקלות הן אין וכאפס לעומת ההישגים, אנחנו לא יוצאים מסיני
המסמך האחרון שפורסם היום הוא סיכום המלחמה של אלוף פיקוד דרום בזמן המלחמה, ישעיהו גביש. בנאומו בכנס המסכם אמר גביש: "היו תקלות פה ושם והיו לא מעט פנצ'רים תוך כדי המפגן, אבל הם כאין וכאפס לעומת המטרה וההישגים שהושגו במלחמה וזה יהיה חמור מאוד אם נתחיל, דרך שלבי ניתוח הלקחים והמסקנות, להגיע למסקנה שהמבצע נכשל. הוא לא נכשל, הוא הצליח".
כשהתייחס ליכולת להזיז חפ"ק (חדר פיקוד קדמי) באמצעות מטוסים, דחה גביש את האפשרות לפיה צה"ל יצטרך לעזוב את חצי האי: "אנחנו לא יוצאים מסיני, חבל על כל השעה. צריך לחשוב על צירים תת-קרקעיים". לבסוף סיכם גביש: "תוצאות המלחמה זה המודד הקובע ביותר, ועל כך מגיעה התודה לכל אחד אישית ולמפקדה כולה יחד".
לצפייה במסמך לחצו כאן (באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)