ב-28 בפברואר 1999 נהרג תת-אלוף ארז גרשטיין ז"ל, לשעבר מפקד חטיבת גולני, ממטען צד של חיזבאללה בעת סיור שערך בדרום לבנון. חברו ומפקדו, הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי, סיפר בריאיון ל"שש" עם עודד בן-עמי על האיש שנצרב בזכרונו ובליבו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"ההיכרות הראשונה שלי הייתה כשהוא היה סגן-משנה, מפקד צוות בסיירת גולני במלחמת לבנון הראשונה.אני פיקדתי על הקרב כסגן מפקד החטיבה בבופור וארז היה שם. ארז עבורי היה מקור לגאווה. אין דבר שמצער אותי מהעובדה שהוא לא המשיך איתנו ואין לי ספק למשל שהוא היה מגיע לשולחן המטכ"ל והיה מתמודד על ראשותו".
אשכנזי נזכר בדמותו של המפקד המוערך, ואמר כי "היה בו כישרון מנהיגותי יוצא דופן. זה נבע קודם כל מאישיותו: הייתה בו כריזמה והוא היה משכמו ומעלה - גם מבחינה גופנית. ארז הצליח בקלות יחסית לרכוש את אמון החיילים".
"ארז תמיד הגדיר את עצמו כלוחם ותפקידו של לוחם הוא להרוג את האויב", הוסיף הרמטכ"ל לשעבר. "ארז נהרג כמו שהוא חי - על אדמת אויב, בראש חייליו, בלחימה. הייתה בו סגולה שלא כולם ניחנו בה וסופרו עליו אגדות עוד בחייו".
"התקשרתי לארז והוא לא ענה. סגנו דיווח לי שרכבו עלה על מטען"
אחת העובדות הידועות לגבי תא"ל גרשטיין היא שבמשך כל שירותו בצה"ל הוא נהג לאחוז את נשקו - ללא רצועה. "אני עד עכשיו זוכר את התנוחה - "שתי ידיים בידית האחיזה", אמר אשכנזי. "הוא תמיד אמר שחייל צריך לאחוז את הנשק בידיו. עוד המצאה שלו: הרשת על כובע הפלדה. הוא הטביע חותם. אנשים חיקו אותו".
במהלך הריאיון הוא נזכר ברגע שבו קיבל את המרה שבבשורות על נפילתו של חברו הטוב. "נסעתי לביקור במעלות וקיבלתי דיווח ששיירה בגזרה המזרחית עלתה על מטען", הוא סיפר בכאב. "לא חשבתי שמדובר בארז. אחרי כמה דקות התקשרתי אליו והוא לא ענה. כבר אז עלתה בי המחשבה שאולי מדובר בו. כמה דקות לאחר מכן, סגנו, שהיה איתו בסיור - דיווח לי על כך שהרכב עלה על מטען של חיזבאללה".
במהלך שירותו בצה"ל הקים ארז גרשטיין ז"ל יחד עם רעייתו את ביתו במושב היוגב שבעמק יזראל. "לארז הייתה תקופה ארוכה מאוד של רווקות", ציין אשכנזי. "הוא התחתן רק כשהיה מח"ט גולני, עם אישה מדהימה. נולד להם בן מקסים ששמו עומר- שהיה מקור אושר בלתי רגיל עבורו".