מבקר המדינה קורא לטיפול דחוף במערך המסוקים של צה"ל: בדוח שפורסם היום (רביעי) טוען מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי "נמצאו פערים, שחלקם משמעותיים, בין הסד"כ הקיים הן במערך מסוקי הסער והן במערך מסוקי הקרב לבין יכולות ההתמודדות של סד"כ זה עם איומים ועם הצרכים המבצעיים". הדוח מצביע על ליקויים באחזקת המסוקים.
לקריאת הפרק המלא שעוסק במערך המסוקים לחצו כאן
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
המבקר ציין כי בדוח "נבדקו בניין הכוח וההפעלה של מערך מסוקי הסער והתקיפה בחיל האוויר, שיש לו חלק חשוב בסיוע לכוחות היבשה במתארי הלחימה ההתקפיים". הבדיקה העלתה מספר ליקויים, חלקם "בניתוח שמבצע חיל האויר לגבי האיומים על המסוקים בשדה הקרב".
שפירא ציין כי מערך היסעור (CH-53) ומערך הפתן (אפאצ'י) הם מערכים ותיקים שדורשים פעולות אחזקה בתדירות גבוהה יותר, תוך התמודדות עם קשיים בזמינות חלקי חילוף למסוקים. "שני מערכים אלו מבצעים משימות מבצעיות ייחודיות וחיוניות. לכן נדרש בחינת חלופות וקבלת החלטה ללא דיחוי בנוגע לעתידם כדי להבטיח את המשך מימושן של משימות אלו. זאת, על מנת שחיל האוויר וצה"ל בכללו לא יעמדו בפני פערים מבצעיים מהותיים".
לדבריו, "רבות ממשימות מערך המסוקים דורשות שיתוף פעולה הדוק עם כוחות היבשה ולכן נדרש להכשיר את כוחות היבשה להפעלת סד"כ אווירי. בביקורת נמצאו פערים בהכשרה זו שעלולים להביא לפגיעה ממשית ביכולתם של כוחות אלו להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך ועקב כך עלולות להיפגע המשימות המבצעיות שבהן הם צריכים לעמוד".
אחד המקרים המדאיגים שציין המבקר הוא תאונת מסוק הפתן הטרגית ב-7 באוגוסט 2017 , שבה נהרג הטייס רס"ן מיל' דוד זוהר. לדבריו, האסון "מעלה חשש לבעיות במערך האחזקה של מסוקים אלה - ראוי שהדבר יוביל לבחינה מקיפה ועמוקה בכל מערך האחזקה בנוגע לכל כלי הטיס בחיל האוויר נוכח החשש שמא ההתנהלות הלא תקינה שמשתקפת מהדוח המסכם את תאונת המסוק הינה אף מנת חלקם של מערכי אחזקה נוספים בחיל האוויר- שנוגעים לחיי אדם ולאמל"ח משמעותי ויקר". שפירא ציין כי עקב הרגישות הביטחונית של דוח הביקורת, החליטה ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת שלא לפרסם לציבור חלקים נרחבים ממנו, "לשם שמירה על ביטחון המדינה".
מצה"ל נמסר בתגובה: "בחיל האוויר הוקמו לפני כשנתיים צוותים משימתיים חייליים להתמודדות עם איומים ולשימור חופש הפעולה ושיפור ההישרדות של מערך מסוקי הקרב. הצוותים מוכוונים לטיפול רוחבי למגוון תרחישים. בנוסף, בשנים האחרונות ענף חקר ביצועים של חיל האוויר הגביר את פעילותו בנושא מערך המסוקים הן בהתייחסות להפעלת הכוח והן בבניין הכוח. עוד נוסיף, כי כחלק משינוי ארגוני שעבר להק מודיעין של חיל האוויר בקיץ 2017 הוקמו שני מדורים לבצוע משימות מודיעין בעבור מערך המסוקים. מרבית הביקורת עליה מסתמך המבקר בוצעה טרם הקמת מדורים אלו. כל זאת לצד תהליכי התייעלות רבים בכל הנוגע לבניין הכוח, הפעלתו ואחזקת מערך המסוקים".
"בנושא היבטים בטיחותיים ואחזקתיים במערך מסוקי הקרב, צה"ל הזמין את המבקר לבצע ביקורת למערך זה שהינו אחד מטובי המערכים האחזקתיים בעולם. המבקר הסתמך רק על דו"ח תאונת מסוק ה"פתן" לפני כשנתיים ולא עסק ביכולת המערך כיום ואנו מצרים על כך. חקירת התאונה בוצעה ביסודיות גדולה שהיותה דוגמא בצה"ל ובעולם לחקירה בטיחותית נוקבת, עם זאת הדו"ח לא משקף זאת".
"באשר לטענה על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לזרוע היבשה, בשנתיים האחרונות בוצע תהליך מעמיק בחיל האוויר במסגרתה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה של כוחות היבשה עם כוחות האוויר. מפקד חיל האוויר קבע כי ההכרעה בשדה הקרב מבוססת כוח יבשה, כוח אוויר ומודיעין איכותי ופועל בכל האמצעים על מנת לממש תפיסה זו. כמו כן, במהלך השנה האחרונה התקיימה השתלמות רב זרועית בהשתתפות כלל פורום המפקדים של זרוע היבשה וזרוע האוויר למיקסום שיתוף פעולה זה וטיוב מנגנוני הלמידה המשותפים".
"בשנה האחרונה זוהתה עליה בהיקף שיתוף הפעולה בעקבות הבנה הדדית של הצורך והחיבור של הטייסות ליחידות היבשה לטובת שיפור המוכנות לתמרון של כוח יבשתי משולב אוויר. חיל האוויר דוגל בקיום תחקירים איכותיים ומקיפים של כל תאונה בחיל, קלה כקשה, באופן מעמיק ובלתי מתפשר לאיתור כלל הליקויים העולים. לכל תאונה נבנית תוכנית ליישום הלקחים, חלקם באופן מיידי וחלקם במסגרת תוכניות ארוכות טווח".