אחד מסמלי האינתיפאדה השנייה נעצר שוב: הבוקר (רביעי) נעצר זכריה זביידי, מי שהיה מפקד הזרוע הצבאית של הפתח בג'נין ומסמלי האינתיפאדה השנייה, יחד עם חשוד נוסף, עו"ד טארק ברגותי - כך הותר לפרסום. השניים נעצרו בחשד ל"מעורבות בפעילות טרור חמורה ועדכנית" לפי הודעת השב"כ ונחקר בשב"כ.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
זביידי, שבעבר הוגדר כיעד לניסיונות חיסול מצד ישראל, נעצר בכפר ביר זית ליד רמאללה. זביידי, תושב ג'נין במקור שהתפרסם גם בשל קשריו עם הישראלית טלי פחימה, טען בכל השנים האחרונות שהוא נטש את הטרור ומתעסק בהפעלת תיאטרון ולימודים באוניברסיטה: לפני כמה שנים הוא ישב תקופה בכלא הפלסטיני לאחר שנעצר על ידי המשטרה הפלסטינית.
העצור השני: עו"ד בעל תעודת זהות כחולה
במבצע נעצר גם טארק ברגותי, שנתפס בדירה ברמאללה, וגם לו מיוחס חשד לפעילות טרור. השניים נעצרו על ידי כוח ימ"מ במסגרת פעילות משותפת של שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל - והועברו לחקירת שב"כ.
ברגותי, בעל תעודת זהות כחולה ותושב שכונת עזריה במזרח ירושלים, הוא עורך דין במקצועו שמתגורר מעת לעת ברמאללה. הוא ייצג בין היתר את אחמד מנאסרה, המחבל בן ה-13 שביצע פיגוע דקירה בפסגת זאב.
זביידי, דובר עברית רהוטה שהסתובב חמוש ברחובות ג'נין , הפך ל"מיני-סלב" בתקופת האינתיפאדה השנייה ונכנס לכל בית בישראל. בזמן שחבריו חוסלו בזה אחר זה, הוא בעצמו היה יעד לחיסול כמה פעמים – אבל שוב ושוב הצליח להתחמק. במשך האינתיפאדה הוא הופיע שוב ושוב בג'נין ואז הוא נעלם. כמעט 4 שנים, עד ל-2016, הוא היה עצור בהסכמתו במתקן של השב"כ הפלסטיני בביתוניא שליד רמאללה במסגרת הסכם בין ישראל לרשות.
"רוצה חופש, אחר כך שלום"
ב-2016 התראיין זביידי לאוהד חמו והצהיר כי יצא לדרך חדשה - ובחר במעורבות פוליטית בפתח לצד לימודים אקדמיים. כשנשאל אם הוא מתגעגע לתקופה שהסתובב עם נשק במחנה ג'נין, השיב: "לא, לא. זאת הייתה התקופה הכי קשה – חולם לחופש, רוצה חופש. לא רוצה שלום, רוצה חופש. קודם כל חופש, אחר כך שלום. תנו לנו חופש, קחו שלום". זביידי סיפר על כניסתו למועצת הפתח ואמר: "לא עזבתי את הרובה אבל יש פוליטיקה עכשיו, מתחת לגג של הפוליטיקה - למועצה קוראים 'המועצה המהפכנית', 'מהפכנית' כלומר לוחמת".
בריאיון לאוהד חמו התייחס לשחרורו מהמעצר ואמר: "התירו לי להסתובב באזור A ברמאללה". על מעצרו השיב: "ניצלתי המון זמן לעצמי, עשיתי תואר, למדתי סוציולוגיה והתחלתי ללמוד לתואר שני". עם זאת, ציין זביידי, "אלה לא חיים חדשים, החיים לא השתנו. אני בן 40, החיים שלי עד עתה לא השתנו בכלל – הכיבוש עדיין כאן והמאבק עוד נמשך". כשנשאל איפה יראה את עצמו בעוד 10-20 שנה, השיב: "מנהיג במדינת פלסטין, מדינת פלסטין העצמאית שבירתה ירושלים".