בריאיון שהעניק הבוקר (חמישי) לתכנית "דקלסגל" בגלי צה"ל, התייחס ראש השב"כ לשעבר יורם כהן לנושא אבטחת אישים, והבהיר כי הצמדת אבטחה קבועה לבניו של רה"מ נתניהו לא הייתה החלטה של השב"כ. "אם אני זוכר טוב, בתקופתי הדעה שלנו הייתה שלא נדרש כל כך לאבטח אותם באופן קבוע", אמר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"ההחלטה הזו לא התקבלה", הוסיף כהן. "יש המון המלצות שלא מתקבלות. למשל לא קיבלו את ההמלצה שלנו להוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, אבל הקבינט החליט לבצע מהלך אחר, מקומי, של הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית". עוד הסביר כהן כי ההחלטה את מי יש לאבטח, היא אינה החלטה של שב"כ. "יש ועדה בראשה יושב שר שבוחן את כל הסוגיות שקשורת באבטחת אישים, משפחותיהם ושרים שאינם מאובטחים. השירות נותן עמדה ואז מתקבלת ההחלטה שעוברת לרה"מ".
עוד התייחס בריאיון ראש השב"כ לשעבר לחוק עונש מוות למחבלים, שעבר אמש בקריאה טרומית בכנסת. "אני חושב שניתן להבין את החוק בהיבט של המשפחות, של צדק ואולי של הצורך בהתרעה מסוימת", אמר כהן. "אם מסתכלים על הראייה הכוללת, בחוק הזה - הנזק גדול מהתועלת המועטה שלו".
"הבעיה שלנו היא בפרקטיקה, לא בחוק", הסביר. "גם היום בחוק ניתן לגזור עונש מוות וגם כשזה קרה העונש הומר. גם בחוק עכשיו היועמ"ש ימשיך לא להמליץ על גזר דין מוות, זה לא יהיה פרקטי. עיסוק בלי סוף בזה עשוי להביא גורמים לבצע חטיפה".
עוד הבהיר כהן כי בתקופה שכיהן כראש השב"כ, לא עלה נושא עונש מוות למחבלים על הפרק. "לראש השירות יש השפעה מקצועית ורה"מ לא חייב לקבל את עמדת ראש השב"כ, אבל הנושא לא עלה על הפרק. כן עלה הנושא של הגליית משפחות של מחבלים לעזה בתקופה של פיגועים קשים אבל צריך לחפש גל פיגועים כדי להצדיק מציאת כלי להרתעה. זה לא מה שקורה עכשיו".
"יכול להיות שניגרר לעימות"
בהמשך דבריו התייחס ראש השב"כ לשעבר למצב הביטחוני בדרום, ולחשש מהסלמה מול חמאס. "הסלמות מתרחשות לפעמים באירוע שמתפתח כמו כדור שלג ושני הצדדים לא מעוניינים בו, זה אפשרי", הסביר. "אבל חמאס לא נמצא במוטיבציה למשבר. הוא מבודד, יש לו בעיות כלכליות קשות, יש לחץ מאסיבי ממצרים. הוא יודע שהוא לא יכול לנצח את צה"ל, הוא מנסה לשפר את מצבו".
"אני חושב שקל מאוד לתת עצות מהספסל, המערכת הביטחונית פועלת כעת בצורה מאוזנת ונכונה. הדברים האלה דורשים זמן עד שמסוגלים להביא להפסקה. בהחלט יכול להיות שניגרר לעימות אבל ישראל לא מעוניינת בכך. נדרש פה איזון עדין בין תגובה והרתעה שאנחנו מנסים לייצר, לבין העובדה שאם נפגע בהם בצורה קשה זה יוביל להתדרדרות חריפה. התגובה שלנו חייבת להיות מכאיבה מצד אחד ומצד שני שלא לחייב אותו לפעול".