לפני 21 שנה, בטירונות, הכירו לראשונה "צוות דותן". הם התאמנו והתכוננו שנה וחצי עד שהוכשרו לצוות העורב ובליל "אסון המסוקים", הם היו בפעם הראשונה בדרך לנקודת השליטה החשובה ברצועת הביטחון של אז - מוצב הבופור. בחודשים שלפני הטרגדיה המבצעית הגדולה ביותר שידע צה"ל, תיעדה מש"קית החינוך של הפלוגה את הצוות מתאמן, בסרטון מזכרת שהפך לסרטון זיכרון לכל העשרה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"לפני 20 שנה לא היו אייפונים, אז לפני ערב היחידה ביקשתי מאחי את המצלמה שלו", מספר תת אלוף יהודה פוקס, היום מפקד אוגדת עזה, אז סרן בן 27, מפקד פלוגה צעיר. "נתתי למש"קית חינוך ואמרתי לה שתצלם שיהיה סרט ומשהו כבר נעשה. וזה מה שהיא עשתה".
בקטעים שצולמו נראים כל חברי הצוות: תומר כהן, גלעד מושל, נועם עציוני, אלג'נדר הופמן, עומר שליט, גדעון פוזנר, אסף דאהן, יעקב מלמד, תומר גולדברג, איתי אדלר. זמן קצר לאחר מכן הם עלו למסוק 357 בדרך לבופור.
"החברות עוזרת לנו להמשיך הלאה"
ההורים השכולים נפגשו בפעם הראשונה במלאת 30 יום לאסון. מי שחיברו בין כולם היו המ"פ והמח"ט שעברו אז, באותם ימים, בין כל המשפחות. מאז הם ביחד, משתדלים להיפגש אחת לכמה שבועות. משתתפים בשמחות המשפחתיות זה של זה, ממשיכים את החברות שהתחילו הבנים. כבר 20 שנה שהם בקשר, יותר שנים ממה שבניהם הספיקו לחיות.
"חברות כזאת של 10 משפחות שנולדה על הבסיס של המוות, ואנחנו ביחד עם כל הגרעין שמלווה אותנו", מספרים ההורים. "עם כל הקדמה, לא תמצא היום בצה"ל דבר כזה. זה עוזר לנו להמשיך הלאה, זה מחבר ועוזר. זה יותר ממשפחה".
ועדת החקירה של צה"ל התקשתה לקבוע את סיבות התאונה. בדוח המסכם נאמר -"לצערנו, האמת נלקחה עם קורבנות האסון לעולמם". ואולי זה סמלי שאילן הררי, המח"ט שאיבד בלילה ההוא 30 מחייליו, הפך עם השנים לאחראי על נושא התאונות בצה"ל.
בשנים שלאחר האסון התקבע בתודעה כי אותן 73 הלוויות הן שהובילו לשינוי דעת הקהל בישראל. שלוש שנים אחרי האסון החייל האחרון עוזב את לבנון וגם מוצב בופור - יעד הטיסה שאליו צוות דותן לא הגיע - הושמד בליל היציאה מלבנון. אחרי רצועת הביטחון הגיעה מלחמה נוספת, ועוד נופלים. ולבנון המשיכה לגבות קורבנות, אבל האסון הזה יישאר לנצח צרוב כטראומה לאומית, שהשאירה 73 חיילים צעירים לנצח.