ליקויים בהכשרת חיל המודיעין - וגם בהפקת הלקחים בצה"ל: כך עולה מדוח ביקורת חמור של משרד מבקר המדינה. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (שני) את החלק מהדוח השנתי העוסק במערכת הביטחון. כמו כן ציין המבקר כי הליקויים עשויים לפגוע "ביכולתם של חיל המודיעין וגופי ההכשרה למלא באופן מיטבי את ייעודם ותפקידם". פרק נוסף העוסק בוועדה לאנרגיה אטומית הוגש לבכירים אך לא הונח על שולחן הכנסת ולא מפורסם לציבור מטעמי ביטחון.
"נמצאו ליקויים, חלקם מהותיים, בתחומי ליבה של ההכשרה וההדרכה בחיל המודיעין", הוסיף המבקר. בין הליקויים שהתגלו בבית הספר למודיעין (בה"ד 15): היעדר תורה בסיסית כתובה לחיל המודיעין, ליקויים בארגון גורמי המטה, חוסר מעורבות של חמ"ן (חיל המודיעין) בהכשרת המודיעין, כשל בהיערכות בסיס הטירונים לשעת חירום ושורת ליקויים ארגוניים נוספים כגון חוסר בקרה.
ומה חושב המבקר על מסעות ההתרמה של החיילים?
"תהליך פיתוח המתכונת החדשה של קורס קמ"נים, המהווה את קורס הדגל של הכשרת הקצונה של כלל מערכי חמ"ן, נעשה מתחילתו ללא עבודת מטה מתואמת, כוללת ורציפה", הסביר שפירא. "התנהלות זו הביאה לכך שגיבוש מתכונתו החדשה של קורס הקמ"נים נמשך זמן רב, ונותרו פערים תורתיים ומקצועיים שנגרמו בשל חוסר מעורבות של גורמים רלוונטיים שונים בעבודת המטה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
המבקר מזהיר: תמונת מצב מדאיגה
נקודה מדאיגה נוספת בדוח היא סוגיית הפקת הלקחים בצה"ל: המבקר מצא כי למרות החשיבות שמייחסים בצבא לנושא, קיימים ליקויים בעריכת התחקירים - ובהפקת המסקנות מהם. "תמונת מצב זו של אופן יישום הלקחים בצה"ל הינה מדאיגה. נוכח חשיבות הנושא, על הרמטכ"ל לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת, על מנת למנוע הישנות אירועים בלתי רצויים", הסביר.
אחת הדוגמאות המצוינות בדוח היא הלמידה ממקרים בהם נחטפו חיילים: צוות שמונה כבר ב-2011 קבע כי צה"ל לא למד ממקרים כגון החטיפה בה דב ב-200, חטיפת גלעד שליט ב-2006 וחטיפת אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל בלבנון ב-2006. "ניתן לומר שהלקחים שהפיקו הצוותים השונים והרמות המתחקרות השונות מהאירועים גם הם דומים - ולצערנו לא ניתן לראות גרף שיפור משמעותי מאירוע אחד למשנהו", ציין אז תא"ל נועם תיבון שעמד בראש הצוות.
המבקר ציין כי "חרף פעילות צה"ל בנושא, בתחומי פעילות מרכזיים שנבדקו - תחום הבטיחות, תחום הבט"ש ואירועי חטיפת חיילים - קיימת תופעה נרחבת וחמורה של אירועים החוזרים על עצמם עקב אי-יישום לקחים שהופקו בעבר מאירועים דומים". עם זאת, הוסיף שפירא, "יש מקום לציין לחיוב את התרשמותי, ככלל, מדרך התייחסותה של מערכת הביטחון לדוחות הביקורת ומדיווחיה על תהליכי תיקון הליקויים".
ליקויים בהסדרת הבנייה ביהודה ושומרון: "בעיות מתמשכות"
פרק נוסף בדוח עוסק בהסדרת הקרקעות ביהודה ושומרון - אזור הנמצא בשליטה ובפיקוח של הצבא. "הדוח מצביע על ליקויים, חלקם חמורים ומשמעותיים, בפעילות של יחידת הפיקוח שיש להם השפעה רחבה על אכיפת החוק באזור יהודה והשומרון בכל הקשור בבינוי בלתי חוקי הן בקרב המגזר הישראלי והן בקרב המגזר הפלסטיני", הסביר המבקר. בין היתר נמצאו בעיות בשיטת רישום זכויות המדינה במקרקעין - דבר שעשוי להוביל ל"השלכות כבדות בתחום זכויות הפרט".
המבקר שפירא ציין כי "הבעיות בתחום הפיקוח והאכיפה המתוארות בדוח מתמשכות: הגיעה העת לטפל בהן ביסודיות ובנחישות כדי לעקרן מן השורש ולהבטיח את שלטון החוק, שמירת הסדר הציבורי ושלום הציבור. על הדרג המדיני הבכיר - שר הביטחון וראש הממשלה - לגלות מעורבות ולוודא שהליקויים שפורטו בדוח יתוקנו, כדי להביא לשיפור בשמירה על שלטון החוק באזור יהודה והשומרון".
עשרות מיליוני שקלים ליועצים - בניגוד לנהלים
בנוסף, המבקר עסק בדוח גם בליקויים שנמצאו בהליכי איוש המשרות במשרד הביטחון ובהסכמים העסקיים של חברת רפאל. לדברי המבקר, חלק מהליקויים שהתגלו בנושא איוש המשרות הבכירות במשרד הביטחון לא טופלו עד כה - מהעסקה ללא מכרז ועד עקיפת נהלי התעסוקה: "הישנותם של מקרים דומים עלולה להוביל את משרד מבקר המדינה להמלצה מפורשת על נקיטת צעדים משמעותיים אופרטיביים".
בנוגע לחברת רפאל נמצא בדוח כי החברה "מתקשרת מדי שנה בשנה עם כ-400 מומחים בתחומים שונים ובהיקף כספי של יותר מ-80 מיליון שקלים". על פי משרד מבקר המדינה, במקרים רבים מאשרת החברה את ההתקשרויות בלי תחרות וללא הקפדה על הנהלים: "מדובר בהתנהלות בלתי תקינה שאין לקבלה. ממצאי הדוח מצביעים על כשל בהתנהלות הנהלת רפאל".
בנוגע להליכי המינוי, הסבירו במשרד הביטחון כי "המשרד פועל במגוון של דרכים על מנת לבחור ולגייס את אנשי המקצוע המנוסים והמתאימים ביותר לתפקידי הליבה הבכירים במשרד, תוך הקפדה יתרה על כללי התקשי"ר. כל המועמדים המוזכרים בדוח המבקר הינם בעלי ניסיון מקצועי ופיקודי מוכח, רחב ומגוון, ואושרו על-ידי נציבות שירות המדינה. משרד הביטחון פועל על-פי כל הכללים המוגדרים בתקש"יר, הן לגבי התנהלות ועדות הבוחנים, הן לגבי ועדות איתור לתפקידים בכירים והן באשר להעסקת פורשי מערכת הביטחון. כל זאת תחת הקפדה על עמידת המועמדים בתנאי המכרז".
"במידה ונציבות שירות המדינה תשנה את סדרי מכרזי כוח האדם, משרד הביטחון יפעל בהתאם. עוד יודגש כי החל משנת 2015 נציבות שירות המדינה מקיימת בקרה שוטפת אחר כל פעילות המינויים והמכרזים במשרד הביטחון".
