בבתי הכלא בישראל יושבים כיום כ-5,700 אסירים ביטחוניים - מאות מהם נשפטו על מעשי רצח. במהלך השנים שוחררו רבים, בהם רוצחים, במחוות ובעסקאות עם הרשות הפלסטינית. חלקם, כמו רבים מאסירי חמאס, גורשו לעזה או לחו"ל ומשם ממשיכים בטרור. אחרים, בעיקר אסירי פת"ח, מדברים היום בשפה אחרת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
עיסא עבד רבו שוחרר כמחווה לאבו מאזן באוקטובר 2013. 30 שנים לפני כן הוא נעצר ונשפט בעוון רציחתם באכזריות של רויטל סרי ורון לוי, שני צעירים יהודים שטיילו ליד ביתו במנזר כרמיזן סמוך לבית לחם. הוא כפת אותם וירה בהם למוות. "אם היינו יכולים להחזיר את הזמן לאחור לא הייתי רוצח את שני הצעירים האלה", אומר עבד רבו.
עיסמת מנסור, פעיל בחזית הדמוקרטית, שוחרר כמחווה לאבו מאזן באוגוסט 2013. 20 שנה לפני כן, בשנת 1993, הוא השתתף ברצח של חיים מזרחי ז"ל בבית אל. "במידה והבקשות הלגיטימיות של העם שלי יתממשו, אז אין לי בעיה להכיר בישראל ולחיות לצדה ואפילו יותר מזה - אני לא שולל את הרעיון שתהיה מדינה אחת לשני עמים שיחיו בשלום שלווה ושוויון מלא", אומר היום מנסור. "אם תהיה מדינה דמוקרטית אחת אולי אפילו אבחר בראש ממשלה ישראלי".
"הניסוי הציוני נכשל"
ג'לאל רומאנה שוחרר מהכלא בישראל לפני כשנה וחצי. בשנת 1998 ניסה ג'לאל, אז פעיל חמאס, לפוצץ מכונית תופת ברחוב יפו בירושלים. הפיצוץ נכשל, המכונית בה נסע רומאנה עלתה באש והוא נכווה באורח קשה. לאחר טיפול של חודשיים בבית החולים, נגזרו עליו 15 שנות מאסר. כיום הוא מדגיש כי עזב את תנועת חמאס ועוסק בעיקר בלימוד עברית.
"על היהודים להשתכנע שהניסוי הציוני נכשל", מצהיר רומאנה. "אני מאמין שמדינת ישראל היא עניין של זמן ואני מקווה שעניין הזמן לא יהיה באמצעות שפיכות דמים. שישתכנעו היהודים שהם טעו מההתחלה שהם עשו את המדינה הזאת במקום הזה".