ועדת הפנים של הכנסת, בראשותה של ח"כ מירי רגב התכנסה לדיון בהשלכות החלטתו של בג"ץ אתמול - לבטל את התיקון לחוק המסתננים ולאסור החזקתם במשמורת במשך 3 שנים. בדיון קם נציג השכונות בזעם, הניח את תעודת הזהות שלו על שולחנה של יושבת ראש ועדת הפנים, ח"כ רגב, ובמקומה ביקש תעודת מסתנן. בתגובה, ניסתה רגב להרגיעו וקראה לו לשבת לצידה. "הדברים שלך נוגעים לליבי", אמרה לו חברת הכנסת, "אני מתכוונת להחזיר לך את תעודת הזהות. אתה ישראלי גאה ותמשיך להיות כזה. אין ספק שהחיים בדרום תל אביב הם לא חיים".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"טוב שבנינו את הגדר, אבל הגדר אינה מספיקה. צריך גם חוקים שיחזירו את המסתנן לארץ מוצאו שלא תהיה לו מוטיבציה לשלוח כסף למשפחתו", אמרה בפתח הדברים יו"ר הוועדה ח"כ רגב, "החלטת בג"ץ התעלמה ממציאות חברתית ודמוגרפית שיש במדינה והתעלמה ממדינה שלישית". רגב ציינה כי אינה יודעת אם השופטים הסתובבו בדרום ת"א וראו את רמת הפשיעה אבל היא "מכבדת את החלטת בג"ץ". עוד קראה להביא הוראת שעה והצעת חוק מהירה, שתספק מענה לתושבי דרום תל אביב ואזרחי המדינה כפתרון ביניים.
יו"ר הוועדה טענה כי על יישובים חזקים נוספים, כמו כפר שמריהו ורחביה, לשאת בנטל ולקלוט את מבקשי המקלט. "דרום תל אביב צריכה להיות מקום לשיקום שכונות", אמרה רגב, "מציעה לכם להסתובב בדרום ת"א בסוכות ולראות כיצד חוות משפחות וילדים את החגים, בחשש להסתובב ברחובות. אולי נעשה צדק בירושלים, אבל לא בדרום תל אביב".
"המסתננים לא מתחשבים באיש חוץ מעצמם"
ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית ת"א מתח אף הוא ביקורת על ההחלטה. "המסתננים לא מתחשבים באף אחד חוץ מעצמם כשהם מסתובבים ברחובות. בית המשפט לא למד את הנתונים לגבי פשיעת המסתננים. כל ארגוני יפי הנפש שמסייעם להם, מעודדים אותם להישאר. כשלא יהיה להם מניע כלכלי - הם לא יהיו כאן".
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, אמר כי הם לומדים את פסק הדין ה"מפורט והמשמעותי". "אחרי החג נקבע דיון אצל שר הפנים לבחון את כל דרכי הפעולה האפשריות כולל הסדר חקיקתי שייקח בחשבון את מה שנאמר בפסק הדין וייתן כלים למדינה להתמודד תופעת ההסתננות", ציין. עוד הוסיף כי נתן הוראה לבדוק מה בדיוק אומר פסק הדין לגבי כל אחד מהמסתננים שנמצא במשמורת.
במהלך הדיון פרץ עימות בין ח"כ דב חנין למשנה לראש עיריית ת"א גלעדי. " 55 אלף איש זרוקים ברחובות חלק גדול מהם בדרום ת"א. בלי רווחה, שירותי בריאות, המצב קטסטרופלי", אמר חנין, וגלעדי התפרץ לעברו: "אתה הבאת אותם, אתה עוזר להם להישאר". חנין לא נותר חייב והשיב: "על ראש הגנב בוער הכובע".
ארגוני זכויות אדם: לתת למבקשי המקלט גם אשרות עבודה
אתמול קבע הרכב מורחב של שופטי בג"ץ כי התיקון לחוק המסתננים, המאפשר החזקתם במשמורת במשך שלוש שנים "לא חוקתי" ופוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההרכב, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, הבהיר: "יש להתחיל בהליך הבחינה הפרטנית והשחרור של כל המוחזקים כיום במשמורת לאלתר".
ארגוני זכויות האדם מיהרו לסמן ניצחון וכבר החלו לתכנן את השלב הבא במאבק - מתן אשרות עבודה למבקשי המקלט. במקביל, העריכו יאלצו להילחם בניסיונות חקיקה חליפית - עליהם כבר הצהירו אתמול מספר חברי כנסת.
"נתמקד במאמץ לגרום לשר הפנים להבין שאם 84% מהאריתראים ברחבי העולם מוכרים כפליטים, יש להניח שגם בישראל יש פליטים אריתריאים", אמרה לחדשות 2 באינטרנט סיגל רוזן, רכזת מדיניות ציבורית בארגון זכויות האדם "מוקד סיוע לעובדים זרים". "זהו גם הזמן לפעול להשגת אשרות עבודה עבור כל אותם מבקשי מקלט שעתה המדינה לא יכולה להמשיך ולטעון שתאכיל מאחורי גדרות עד שיסכימו לחזור למולדתם".
בארגון הוסיפו כי בכוונתם לגרום לרשויות לאפשר גישה לאריתראים ולסודנים למערכת המשפט וכן יעתרו נגד החלטתו הכוללת של שר הפנים - לא להכיר בעריקות מצבא אריתריאה כעילה למעמד של פליט. "אנו נעודד מעסיקים בפריפריה להעסיקם כך שיוקל הלחץ הבלתי נסבל על שכונות דרום תל אביב", אמרה רוזן.
"הזדמנות טובה לממשלה לשנות את המדיניות"
"נצטרך לראות איך המדינה מגיבה לדבר הזה, אבל השאלה המרכזית מה קורה לאנשים כשהם משתחררים. זו הזדמנות טובה לממשלה לשנות את המדיניות שלה ולהבין שכשאתה שולח אנשים סתם לרחוב יש לזה תוצאות קשות לתחושות מוחלשות", אמרה עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים. "הם יוכלו לרכוש לעצמם ביטוח בריאות, וגם אם הם יעבדו הם לא יצטרכו לגור 15 אנשים בחדר. נכון, זה לא ישנה אוטומטית את ההתפזרות שלהם אבל אם הם יגורו שלושה בחדר ולא 15 - וזה בהחלט ישפיע על השכנים שלהם".
מיכל פינצ'וק, מנכ"לית ארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) טוענת כי "המצב כיום, בו הם לא יכולים לעבוד כחוק, יוצר את הריכוזים הגדולים של מבקשי מקלט באזורים מוחלשים מלכתחילה". בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט הדגישה פינצ'וק, כי אתמול בג"ץ קרא למעשה לממשלת ישראל לנסות למצוא דרך אחרת, וסלל, לטענתה, את הדרך למאבקם בהשגת אשרות עבודה.
"קודם שידאגו למחוסרי העבודה אצלנו"
בעוד בארגוני זכויות האדם מתכננים את המשך המאבק, יש מי שמתכוונים להיאבק מהצד השני של המתרס. "לתת להם אשרות עבודה? זו תהייה פשוט קטסטרופה", טען יונתן יעקובוביץ', מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית. "בהיעדר החוק, הכלי היחיד שעוד נותר למדינה הוא לאכוף את איסור התעסוקה שלהם. אולי אם אנחנו רוצים שמהגרים לא חוקיים ישתקעו בישראל זה יעזור", הוא הבהיר וקרא בכל תוקף שלא לאפשר יוזמה שכזאת.
חבר מועצת עיריית ת"א שלמה מסלאווי, שמוביל את מאבק תושבי שכונות דרום ת"א נגד המסתננים, התנגד אף הוא בחריפות ליוזמה. "אני הייתי מציע שקודם כל ינסו לסייע למאות אלפי מחוסרי העבודה כאן אצלנו בארץ, לפני שהולכים להציע עבודה למסתננים שנכנסו לפה לא כחוק ולא מאוימים במדינות שלהם", קרא מסלאווי בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט. "הם עשו כאן סכום מאוד מכובד של כסף ועם הכסף הזה הם יכולים לחזור למדינות שלהם או למדינה אחרת, כשיחזרו לשם הם יחזרו כבר עשירים מופלגים בקנה מידה שלהם".