ברוב של 64 חברי כנסת בעד, מול 21 חברי כנסת נגד אושר הבוקר (ג') בקריאה ראשונה חוק השוויון בנטל. במהלך ההצבעה נטשו חברי הכנסת החרדים את אולם המליאה וקיימו בחדר סמוך תפילה "נגד רוע הגזירה", לדבריהם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני ידעתי שעם זה נוכל להעביר את המסר, כי אם אנחנו אנשי ציבור אנחנו צריכים להיות אחראים למה שעלול לקרות", אמר הבוקר לחדשות 2 ח"כ מאיר פרוש, שאזק עצמו לדוכן הנואמים במליאה, במחאה על אישור החוק. "היינו צריכים להעביר את המסר לאלה שיוצאים מהכנסת ולאלה שנמצאים בעם, שיידעו שהרבנים יגידו להם שעדיף להם ללכת לכלא ולא ללכת לצבא".
לדבריו, "הם יילכו לכלא ולא יילכו לצבא. העם בישראל צריך לדעת את זה. אם ינסו לקחת אותנו בכפייה ולדרוש מהם שיפסיקו ללמוד - הם יעדיפו ללכת לכלא כי הרבנים ככה יגידו להם. אני חושב שאנחנו צריכים לדעת לקראת מה אנחנו צועדים ומה עלול לקרות פה בתוך העם".
השר יעקב פרי (יש עתיד), שעמד בראש ועדת השרים בנושא, פתח את הדיון בהצעת החוק כשאמר: "אני בא כנציגם של החיילים ובא כוחם של אנשי המילואים. זו הזדמנות לתקן עוול היסטורי. הגיע הזמן להתאחד. הרפורמה קובעת לראשונה מאז קום מדינת ישראל כי כולם יישאו בנטל - חובת הגיוס שחלה על החילוני תחול גם על החרדי, ובכך יצטרפו החרדים לשוק העבודה הישראלי".
"זוהי רפורמה אחראית ורגישה, מדורגת ומותאמת", המשיך פרי. "אני מודע לחשש. לא נאפשר מלחמת אחים. באמצעות יישום החוק, החברה הישראלית, אחרי דורות של ניכור, תקלוט לתוכה את הציבור החרדי. תם עידן ההיבדלות".
ח"כ אריה דרעי (ש"ס) ענה לדבריו של השר פרי ואמר כי "מי שלא באמת ובתמים יודע מהו לימוד תורה ללא הפסק הוא מרגיש שהוא נושא בנטל. אנחנו מסתכלים על כל בן תורה כאנשים שהם הסיירת מטכ"ל של מדינת ישראל. האידיאל בעולם החרדי הוא הבן תורה, לא שאנחנו חלילה מזלזלים במי שהולך לצבא או הולך לעבוד. הם חיים בצניעות ואין להם מותרות. האם באמת מטרת החוק היא להכניס את החרדים לעולם התורה והצבא, או ההיפך? בגלל השיח המתלהם והפטרוני שהשר לפיד מוביל, המחנה שוב הסתגר", תקף דרעי.
"גם אם יניחו עליהם אזיקים - הם ימשיכו ללמוד תורה"
"היום הזה ייזכר לדורות כיום שבו ממשלת ישראל החליטה להלחם בתורת ישראל. מי שירים ידו בעד החוק לא יישכח ולא ייסלח", אמר ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה. "גם אם יניחו עליהם אזיקים הם ימשיכו ללמוד תורה״, הוסיף חברו למפלגה ח"כ מאיר פרוש, ומיד אחר מכן הוציא אזיקים בהם אזק עצמו לדוכן הנואמים.
יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), הצביעה בעד החוק והסבירה כי שירות בצה"ל הוא זכות ולא נטל, אך לא חסכה ביקורת ממנו ומיוזמיו: "החוק הזה קטנוני וחסר תועלת. יישומו, אם בכלל, אמור להתבצע כשאתם כמפלגה (יש עתיד) עלולים כבר לחדול מלהתקיים. החוק לא מטריד אותי, אלא השיח הזול של הריב והמדון שהבאתם למדינה. ביצעתם ניצול ציני מכוער של שסעים. אני חוששת שגם הניצוץ הנאור של שירות הצה"ל יכבה ותהיה דה-לגיטימציה".
רגע לפני ההצבעה עלה לדוכן הנואמים שר האוצר יאיר לפיד והשיב למסתייגים. "אין לי שנאה לא לחרדים וודאי לא לעולם התורה. בתוכם פנימה הם יודעים שאיש לא שונא אותם", אמר לפיד. "כל מה שבאנו לומר הוא שאיננו יכולים לחיות עוד עם הסידור הישן. הלילה הזה הוא לא של מלחמה אלא של תחילת הפיוס".
בתום הדיון ביקש ח״כ משה גפני מיהדות התורה להציע הצעה לסדר ואמר "אבינו מלכנו, קרע רוע גזר דיננו". לאחר מכן קרע את חולצתו כמנהג אבלות יחד עם חברי כנסת חרדים נוספים.
תוך 4 שנים: גיוס חובה לחרדים בני 18
לפי המתווה שגיבשה ועדת פרי, ואושר בממשלה לפני כשבועיים, החל מעוד ארבע שנים צעירים חרדים יחויבו להתגייס לצה"ל בגיל 18, למעט 1,800 שיוגדרו כ"עילויים" וימשיכו בלימוד תורה. כאמור, הצעת החוק אושרה בממשלה ברוב גדול של 14 שרים מול ארבעה שרים שהתנגדו.
המתווה כולל גם תיקונים לחוק שירות הביטחון, חוק שירות אזרחי חדש והשלמות חקיקה נוספות. על פי הרפורמה עליה הושגה הסכמה בוועדת פרי ושהוכנסה להצעת החוק, שתובא היום לראשונה להצבעת חברי הכנסת, יוחלף חוק טל אשר פקע תוקפו בקיץ האחרון בהוראת בג"ץ וכן יוטלו סנקציות פליליות על צעירים חרדים שלא יתייצבו לגיוס.
על פי המתווה החלופי, עד יולי 2017 ייקבעו יעדי גיוס מרצון לתלמידי הישיבות, כמו גם היעד להצטרפותם לשירות אזרחי. ארבע השנים עד אז יוגדרו כתקופת הסתגלות ולא תהיה בהן חובת גיוס לתלמידי הישיבות. בו בעת, יינתנו תמריצים כלכליים כדי לעודד גיוס לצה"ל ולשירות האזרחי. במקביל, יקפידו על האכיפה כי צעירים חרדים שהצהירו על "תורתם אומנותם" - אכן לומדים בישיבות. ביולי 2017 - תחול חובת הגיוס הכללית על תלמידי הישיבות בגיל 18, למעט אותם "עילויים" שיוכלו להמשיך ולקבל דחיית שירות עד לגיל 26 - אז יוכלו לקבל פטור משירות.