סערת גיוס החרדים נמשכת במערכת הפוליטית, אבל מחוצה לה ממשיכים חלק מבני המגזר להצטרף לשירות. רק היום החלו כ-200 אברכים שירות אזרחי בסניף "יד שרה" בירושלים. הם הצטרפו לכ-1,800 אחרים שהתגייסו בשנה האחרונה, ומנסים ליצור במסגרת זו את השילוב הראוי בעיניהם בין התרומה לקהילה לבין לימודי התורה המקיפים.
"לא הגענו לכאן בגלל פלסנר", סיפר לחדשות 2 באינטרנט יצחק שניידר, צעיר חרדי שהתגייס היום לשירות לאומי. "אני מגיע לכאן כי אני רוצה לשלב את העבודה שלי עם קשישים כחלק מהשירות. חשוב לי לשמור על דרך החיים שלי ואין לי כוונה להתערות בחיי החילונים - למרות שאני מכבד את כל עם ישראל".
יצחק הבהיר כי החלטתו להתגייס לא רק שלא גררה הרמת גבות, אלא אף זכתה לתמיכת מנהיגי הציבור. "יש כאלה שבוחרים בדרך הזאת. כשהתייעצתי עם הרב שלי, הוא גם המליץ לי לעשות כך".
חזי ציון, שהתגייס גם הוא לשירות הסביר: "בגלל קושי של פרנסה, בגלל שהחברה היא חונקת אותנו כביכול, שאדם לא יכול להתפתח, לא יכול לעשות כלום, אז יש את השירות האזרחי שאתה יכול... נותן לך פתח קצת להיפתח קדימה".
"ברור ששירות קרבי בגולני הוא דבר בקנה מידה אחר"
במינהלת השירות רואים בנתוני הגיוס הצלחה גדולה וציינו שם כי ב-2008 נרשם שיעור היענות זעום במיוחד ליוזמה, זאת - לעומת המצב כיום שבו יותר מ-4,000 אברכים כבר הצטרפו לשירות אזרחי למשך 24 חודשים.
שר שלום ג'רבי, יו"ר מינהלת השירות האזרחי, הסביר כי המסגרת שמציעים אנשיו לבני המגזר החרדי "נותנת להן כאן את הכלים להשתלבות בחברה. מכאן הם יכולים לצאת לעבוד אחר כך בצורה לגיטימית ולקחת חלק פעיל בחברה הישראלית. הם תורמים את חלקם לחברה בכל נקודה שאליה הם נשלחים".
עם זאת, ציין ג'רבי בעצמו כי גם פתרון מסוג זה אינו מביא לשוויון מלא בנטל. "ברור ששירות קרבי בגולני הוא דבר בקנה אחר לגמרי מאשר שירותי חברתי, אבל זה מקדם את הנושא הזה", הוא הסביר. באשר לקולות שנשמעים במערכת הפוליטית, צפה כי מהלך שייעשה בכפייה לא יישא פרי. "אני חושש שדבר כזה יגרום לירידה דרמטית בשיעור הגיוס של החרדים - גם לצה"ל וגם לשירות האזרחי. הדבר צריך להיעשות בחכמה", הבהיר.