שלושה ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות התייחס היום (ש') שר הפנים גדעון סער בריאיון ל"פגוש את העיתונות" לשורת ראשי הרשיות שנמצאים בחקירה, ומה בכוונתו לעשות בנושא ביום שאחרי הקלפי. "ריבוי ההליכים מעיד על שלטון חוק חזק", הסביר אך הבהיר כי הוא מוטרד מהנושא ובכוונתו להוביל הליך חקיקתי, לפיו מי שהוגש נגדו כתב אישום חמור שקשור למילוי התפקיד שלו - לא יכהן בזמן המשפט הפלילי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה מטריד אותי, זה בוודאי מבטא משהו. אבל אני גם יודע שבמציאות שלנו, תלונה שמוגשת על ידי יריב פוליטי של ראש הרשות נגדו פותחת הליכים שלא תמיד מבשילים", הסביר סער. לדבריו, הליך הדחה על ידי בג"ץ חמור הרבה יותר מאשר הרשעה.
"אני מתכוון להוביל הסדר חקיקתי ברור שיגביר את הוודאות ויגן על ערך טוהר המידות מצד אחד, אבל גם ייתן משקל ויתאזן עם הערך הדמוקרטי שמגולם בבחירה ישירה", הבטיח שר הפנים בריאיון.
סער מתכנן לדון בנושא הטעון מיד לאחר הבחירות המקומיות. "יש שני עקרונות שאני מתכוון לקדם: הראשון הוא שמי שהוגש נגדו כתב אישום חמור שקשור למילוי התפקיד שלו, לא יכהן בזמן המשפט הפלילי. השאלה היא איך יגדירו ומי יגדיר מה זה 'חמור'".
עיקרון נוסף אותו מתכוון לקדם שר הפנים הוא עיקרון של השעייה. "האיש שנבחר על ידי הציבור לא יודח עם הגשת כתב אישום, אבל הוא יושעה", הסביר, "אני חושב שזה יותר צודק ונכון. אלו שני העקרונות הנכונים שיכולים ליצור הסדר יותר הגון וצודק שיבטיח במערכת הבחירות המוניציפלית הבאה שיח שלא יהיה רק על כתבי אישום. אני מאמין שראש הממשלה יגבה את המהלך הזה".
שלומי לחיאני מבת ים, יצחק רוכברגר מרמת השרון, שמעון גפסו מנצרת עילית, צבי בר מרמת גן ויצחק אוחיון מפתח תקווה, הם רק חלק מהשמות שנכנסו לכותרות הראשיות בשל פרשיות כאלו ואחרות. "נגד חלקם הוגש כתב אישום, חלקם בתהליך של חקירה, אחד מהם אפילו כבר לא ראש עיר, ואחד מהם - שלא מציינים - הוא דרור אהרון שזוכה זיכוי מלא על ידי בית המשפט", הדגיש סער. "אדם שמתנהלת נגדו חקירה או שהוגש נגדו כתב אישום - לא הורשע בפלילים. חשוב לעמוד על זה".
"נשקול האם יום הבחירות בעתיד יהיה שבתון"
שלושה ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, שר הפנים גדעון סער קורא לציבור לצאת ולהצביע. "לרשויות המקומיות יש השפעה הרבה יותר גדולה על ניקיון הרחוב שבו אנחנו גרים, על החינוך שהילדים שלנו מקבלים, ואפילו על ערך הנכס שלנו", אמר סער בריאיון ל"פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח. "חשוב ללכת להצביע, הרבה יותר מאשר להתלונן".
עם זאת, בימים אלה נשמעות לא מעט תלונות מצד הציבור על כך שביום הבחירות לרשויות המקומיות לא חל בישראל יום שבתון כפי שנהוג בבחירות הארציות לכנסת. "ב-25 השנים האחרונות אין שבתון ביום הבחירות המקומיות, כך קבע המחוקק", אמר סער אך הבהיר: "לאחר הבחירות הקרובות, זאת תהיה נקודת זמן טובה מאוד לשקול שוב האם זה נכון. אני רוצה לפתוח את הנושא הזה. אני בכלל לא בטוח שזה נכון. אין ספק שאם היה יום שבתון, אחוזי ההצבעה היו עולים".
ולמרות ההחלטה לשלוח את ההורים לעבודה, חלק מהילדים בישראל לא ילמדו ביום הבחירות. "שאלת קיום הלימודים היא דבר מאוד מורכב", הודה סער, "ומה שמנכ"לית משרד החינוך הנחתה הוא להקים ועדות ישוביות שישקלו ויחליטו. בחלק מהיישובים ילמדו - ובחלק לא".
"המסתננים? זה מאבק על עתיד המדינה"
גם סוגיית המסתננים היא אחד הנושאים החשובים בסדר יומו של שר הפנים. באחרונה בג"ץ קבע כי תקופת הכליאה של מסתננים בלתי חוקיים לשלוש שנים אינה מידתית. אולם סער ציין עובדה נוספת: "נשיא בית המשפט העליון גרוניס אמר שניתן לחוקק תקופה שהיא קצרה משמעותית מהתקופה שהייתה קבועה בחוק הקודם. ואני אכן הצעתי תקופת כליאה של שנה וחצי למסתננים הבלתי חוקיים".
לדבריו, גם בתחום הזה ראש הממשלה נתניהו מגבה אותו: "לא ניתן להגן על גבולות ישראל כאשר יש רק גדר. חייבים להבטיח שאותו מסתנן יידע שהוא לא יגיע לאילת או לתל אביב כשהוא יחצה את הגדר. אנחנו המדינה היחידה בעולם הערבי שגובלת באפריקה, והפוטנציאל מאפריקה הוא אינסופי, עלולים להגיע לכאן מאות אלפים. זה מאבק על עתיד המדינה".
"יש לנו שתי מטרות", הבהיר סער. "הראשונה היא למנוע כניסה של מסתננים בלתי חוקיים, והשנייה היא לצמצם את מספר עשרות אלפי המסתננים שכבר נמצאים כאן בישראל. נשלב אמצעים שלא נקטנו עד עכשיו. אני הצעתי אלטרנטיבה: מתקן פתוח שבו יוכלו המסתננים לקבל מזון ולינה".
לסיום, בתגובה לסקר שהראה יציבות בליכוד וקריסה במפלגת יש עתיד, עקץ שר הפנים ברמיזה את עמיתו לממשלה, שר האוצר ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד: "ניתן ללמוד מהסקר דבר אחד: כשהולכים לבחירות ומבטיחים הבטחות רבות ומספרים הרבה סיפורים ומייצרים ציפיות גבוהות, ואחר כך לוקחים תפקידים מעשיים, נוצר פער בין ההבטחות למציאות, ואז הפער הזה מגולם במילה אחת: אכזבה".